 |
. אתה שואל מדוע להאמין אם אין תמורה, ולייבוביץ' אומר בתגובה שאין קשר בין השניים. אמונה מתוך תועלת היא סוג של כסת"ח יותר מאמונה. הרי או שאתה מאמין או שלא, אין לזה קשר לתמורה. והרי אתה היחיד שיכול להחליט אם אתה מאמין במשהו או לא, ואפילו התנ"ך כולו מבוסס על העקרון הזה. מכאן שהאמונה באלוהים עומדת בפני עצמה, והיא תלויה רק בך ובהחלטתך.
השלב הבא הוא מה אתה עושה עם זה. מוטלות עליך מצוות שעליך לקיימן, שוב, אם אתה מחליט כך. הן נובעות מכך שיש אלוהים שציווה עליך דברים מסויימים שהוא לא כופה עליך. זאת שוב החלטה שלך.
והשלב החשוב ביותר הוא - מדוע? וכאן נכנס עניין העבודה הזרה. אם מדובר באמונה צמודה למקור, אין קדושה באבנים או בקברים. זה קל. אבל מעבר לזה, עבודת אלוהים עבור תמורה אישית כלשהי, הרי היא כופרת באמונה עצמה. זאת לא אמונה אלא עבודה עבור תמורה. אתה עובד כדי לקנות אוכל, מתפלל כדי לקבל עוד משהו. אבל אלוהים מעולם לא הבטיח דבר כזה, וסוג כזה של יחסים מוריד את אלוהים לרמה שלך - quid pro puo. ואת זה לייבוביץ' לא סבל. או שאתה מאמין או שלא. אם אתה מאמין אתה אמור לקבל עליך את העול או לעמוד בתוצאות, בין שהן קיימות ובין שהן פרי דמיונך. כל דבר אחר, לשיטתו, הוא עבודה זרה.
אני חילוני בדיוק כמוך, רק שיש לי הערכה לרעיון שהולך עד הסוף השלם, בין אם נוח ובין אם לא. ומה שיותר חשוב, זה מפריד בין האמונה הדתית לבין היכולת לראות את המציאות בבהירות, מבלי לצבוע אותה בצבעים דתיים. וזה מה שהביא עליו את כל הזעם. אתה מאמין במה שאתה בוחר להאמין, והעובדה הזאת לא מבטיחה לך דבר מלבד סיפוק. אולי תקבל, אולי לא. כך או כך, קיום האלהים לא תלוי במה שתקבל או במה שאתה חושב שמגיע לך.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש