בתשובה לכבשה, 12/05/13 4:56
סבתא, מה הבאת לי? 615618
לא הבנת. צר לי.
סבתא, מה הבאת לי? 615623
אני אסביר שוב, עוד מפעמת בי התקווה שנתקלתי רק בקיר עבה במיוחד, ולא בגוש בטון נעדר חללים פנימיים.

ניקח זוג-X מתלבט. לצורך ההפשטה נתאר את הזוג כמתלבט בין שני ערכים:
מצד אחד הערך של לא-לפגוע באיכות שארית חייהם של הוריו.
מצד שני - לא הדוניזם, אלא כדבריי, הערך של לקיים את ציפיות ההורים, ולהביא נכדים לפני שקהו עינייהם.

אם ההחלטה הסופית של הזוג היא לקבל סיוע שפוגע באיכות חיי ההורים באופן חלקי, אני הייתי מתאר אותה כמאוזנת מוסרית, ואתה, ע"פ הכלל שטרחת והסברת כ3 פעמים, רואה החלטה כזו כלא מוסרית.

לא נתקלתי במהלך ההסברים החוזרים ונשנים שלך את הנקודה, בסימן כלשהו שיגרום לי לפקפק בהנחה המתבקשת, שאי-המוסריות בהתנהגות כזו נובעת מעדיפות הערך הראשון, על פני השני ודומיו, לשיטתך.
סבתא, מה הבאת לי? 615624
אני לא מבין למה להכנס לסבך הפסיכולוגי של ציפיות ההורים וכו', זה בכלל לא רלוונטי ומסבך מאד את הדיון.
"ההחלטה הסופית של הזוג" - ואם ההורים לא כל כך מעוניינים לתת את הסיוע‏1? באיזה מקום אחר בחייך אתה מניח לזוג אחר (בוגר ושעומד בזכות עצמו וגו') לקחת את ההחלטות הסופיות על המשאבים הכלכליים, הזמניים והרגשיים שלך?
עצם הניסוח שלך כבר מעיד על הבעיה כאן.

ההתייחסות שלך - או של אותו זוג - למשאבי ההורים כמשאב כלכלי זמין ומחויב איננה מוסרית. כמובן שאם ההורים רוצים לתרום ומסוגלים, אני בעד‏1, אבל אם ההנחה הכלכלית של זוג שמתחיל את חייו, קונה דירה מסוימת עם משכנתא מסוימת, מחליט להביא כך וכך ילדים לעולם וכו', היא שיש להם בצד קופת תגמולים פתוחה לכל גחמותיהם, ולכן אפשר לטייל פעם בשנה בחו"ל, לקחת משכנתא של מיליון שקל על שתי משכורות סבירות פלוס, ובסוף שכל זה יבוא על חשבון הברון - זה לא מוסרי בעיני.

1 אני שמעתי על זוגות שהתנו את תדירות המפגשים של הנכדים עם הסבים בקבלת עזרה מהסוגים שנו דנים בהם היום, עד כדי איומים בניתוק אם וכאשר. אם אתה עונה על משהו מהתגובה שלי, הייתי שמח שתאמר לי אם זה נראה לך מוסרי או לא.
2 אני לא בעד על לחזור על עצמי כל כך הרבה, אבל מה לעשות...
סבתא, מה הבאת לי? 615626
אז זוגות צעירים צריכים לענות על הציפיות הברורות של הפונז, ולהתעלם מהציפיות המעורפלות של הוריהם. ערכים קשורים בציפיות לפחות כמו כריות.

ההחלטה הסופית = האם ומתי להקים משפחה.

על חשבון הברון - לא. דיברנו על דיור ממומן (דירה קנויה, דירה על שטח ההורים, בניה בסיע ההורים), הסכומים ידועים מראש (בתלות במחירי הדיור).

1 אני אינני מכיר מקרים קיצוניים כאלו, אבל, אם זוג גדל וצמח ביחד ובנפרד תחת לחץ קבוע של מתי-כבר-תתחתן ומתי-כבר-תביא-ילדים, והלחץ הזה לא פחת כזית בעקבות הכרות מתמשכת עם מצב כלכלי שאינו מאפשר לעשות-זאת ללא סיוע (לכחצי מהאוכלוסיה הרלוונטית), אז יש לזוג הצעיר הקיצוני שתיארת נקודה מענינת בבואם להשפיע על מי יהיו דמויות המפתח בחיי הילדים שלהם.
כשהפטרון שלך בעל החוסן הכלכלי, דוחק בך ללא הרף להביא ילדים ולחנך אותם היטב, כשהוא יודע שמצבך הכלכלי העצמאי אינו מאפשר זאת, יש בכך משום הבטחה.
סבתא, מה הבאת לי? 615628
תגובתך ב‏1 מראה שאתה כנראה מתעקש להתמקד בכל מיני מניעים פסאודו-פסיכולוגיים לתירוץ ההתנהגות הכלכלית שבה אנו דנים, במקום לומר אם היא מוסרית בעיניך או לא.

נראה לי שאין לי יותר מה לומר לאור זה, כנראה שנסכים לא להסכים (או להימנע מדיון, מה שמתאים לך).
סבתא, מה הבאת לי? 615629
תגובתך מראה שאינך מתכוון באמת לדון במוסר, אלא רק במשהו נקי-מתרבות, התנייה ושכנוע, שקשור איכשהו בכלכלה ע''פ תפיסה שלא הסברת.

אני מסכים שלא להסכים, כרגע.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים