 |
האנלוגיה שלך נהדרת, באמת מבהירה את עמדתך, ולרגע כמעט השתכנעתי - אבל בסוף אני לא כל כך מסכים. נכון שאצל זוגות רבים תמיד האישה שוטפת את הכלים ולוקחת את הילד לגן, ואתה צודק ברומזך שלעתים קרובות זה לא נעשה בכפייה משום סוג, אלא זה מה שיוצא ממשוואת הרצונות והציפיות של בני הזוג, ואני מוסיף ומסכים איתך שגם כשזה כך זה גובל באי-מוסריות. אני מצפה מהגבר ההגון שיחתור באופן אקטיבי לשוויון במטלות הבית, שלא יסתפק ב"זה מה שמתאים לנו".
איפה ההבדל שאני רואה בין זה לבין ירושה? הסיבה לציפיה שלי מהגבר היא שנשים ככלל, לא באמת רוצות להיות אלו שתמיד שוטפות את הכלים ולוקחות את הילד לגן. אולי יש כאלה שכן רוצות בזה, כתוצאה מחינוך מסורתי - אבל אז זה מצער, וראוי להילחם ב"תודעה הכוזבת" הזו שלהן.
לעומת זאת, אני כן מקבל שרצונם של הורים להיטיב עם ילדיהם (כשיש רצון כזה), ולהקריב מעצמם לצורך זה, הוא רצון אותנטי, ואני לא רואה מה רע בו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש