 |
אני מנחש שמתוך 200-400 מומזנים בחתונה ממוצעת, לא יותר מ-10%-20% הם ממש משפחה קרובה וחברים של הזוג מהמעגל הראשון. את כל השאר הזוג מרגיש מחוייב להזמין (כי הם עובדים יחד, כי הם למדו יחד, כי הם הוזמנו קודם לחתונה שלהם, כי הם בני-זוג של חברים קרובים...), או שהם בעצם אורחים של ההורים של הכלה והחתן ולא של הזוג (שגם רובם כנראה מוזמנים מתוך תחושת חובה).
או בקיצור: לרוב, כשאתה מוזמן לחתונה - אתה מוזמן *בגלל* קונבנציה חברתית, ולא בגלל שאתה כל כך רצוי ואהוד. וחלק מהקונבנציה הזו היא שבונים על הצ'ק שלך. לא מוצא חן בעינך - סרב בנימוס להזמנות, ואל תלך לחתונות שאינן של קרובים (משפחתיים או חברתיים) מדרגה הראשונה. חסרונך לא יורש, וזאת לעומת חסרונו של הצ'ק אם בכל זאת תבוא, שכן יורגש.
גם בעיני זו קונבנציה מאד מטופשת, אבל כך גם נישואין באופן כללי.
אני אגב נהנה מחתונות: יש אמנם את החופה המשעממת מתישהו באמצע, אבל זה טקס קצר. ובחתונה מוצלחת יכול להיות אוכל טעים - בעיקר בקבלת הפנים או אם החתונה לא כשרה, אלכוהול איכותי וחופשי, ריוניון עם מכרים רחוקים, מינגלינג עם זרים שעברו סלקציה ע"י הזוג, ומסיבת ריקודים כייפית עם גרעין של חוגגים בעל מחוייבות עמוקה להשתכר ולשמוח. במיטבה, זו מסיבה שלגמרי שווה את עלות הכניסה אליה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש