מודה ועוזב 616223
אמש הייתי בחתונה. מרצוני החפשי, אף אחד לא הכריח אותי, הכלה לא ממש קרובה אלי (למרות שהיא לא ממש קרובה, היא בהחלט יקרה לי, ולכן בחרתי לבוא) ואני שונא חתונות ידוע.
בשורה התחתונה - היה יופי. אולי בגלל שהחתונה היתה בקיבוץ, אולי בגלל שזה קיבוץ דתי, ואולי בגלל שהחתן והכלה הם מי שהם. בשלב קבלת הפנים נוגנה מוזיקת רקע נעימה בעוצמה המתאימה להגדרה "מוזיקת רקע". לא היה די ג'יי, היתה להקה שניגנה. גם בשלב הריקודים המוזיקה לא החרישה את האזניים - ולמרות זאת היתה אפשרות לשבת במקום בו, גם אילו היתה המוזיקה מחרישת אזניים, ניתן היה לנהל שיחה.
האוכל היה סביר. לא חוויה קולינרית אבל גם לא אסון. בהחלט לא מנה שהייתי משלם עבורה במסעדה את את סכום המתנה שקיבל ממני הזוג‏1, גם מבלי להתייחס לזמן שהשקעתי בחתונה ובנסיעה אליה.
אבל כמו שאמרתי: בשורה התחתונה - היה יופי.

____
1 גם לא חצי, ואפילו שליש מזה, אבל לטעמי המתנה כשמה כן היא - מתנה לזוג, לא תשלום עבור הסעודה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים