בתשובה להאייל האלמוני, 07/06/13 13:59
הקיצוץ בביטחון 616501
לאן תפנה אותי? עיתונות? עבודה סוציאלית? פסיכולוגיה? רפואה? הנדסה?
יתרונם (היחסי) של עורכי דין הוא שבשלב מסוים יש אפשרות, על הנייר לפחות ובערבון מוגבל, לפתוח בשלב מסוים משרד משלך ולהיות אדון לשעותיך.
הקיצוץ בביטחון 616506
כעו"ד יש לך הרבה אופציות. את יכולה להתקבל אחרי כמה שנים כשותפה במשרד גדול ולגרום לרוב חברים בהייטק לקנא בשכר שלך, או ללכת לעבוד כיועצת משפטית בחברה מסחרית במקום במשרד ולגרום לאותם חברים לקנא בשעות שלך, או ללכת לעבוד עבור מלכ"ר, קליניקה, הכנסת וכו' ולהנות מה-sense of purpose בעבודה, או למנף את הכשרתך, ניסיונך ותארך לטובת כישורייך העסקיים (אם יש כאלה) ולנסות להתעשר, ובטח יש עוד אפשריות מעניינות (שאינן מד"ביות, אלא פתוחות בפניך באופן ריאלי).

בכל מקרה, אין עוררין על כך שהשנים הראשונות כעו"ד נוטות להיות קריעת תחת בשכר נמוך. אבל בניגוד לקוטפי-תמרים או מעצבים-גרפיים - האופק התעסוקתי של עורכי הדין מפצה על כך.
הקיצוץ בביטחון 616538
בהנחה שאתה האייל האלמוני (אולי תמצא ניק? לפחות לדיון הזה?) שכתב את תגובה 616496 אז אתה סותר את מה שאמרת קודם. כי להיות שותפה במשרד, יועמ"ש או עו"ד בעמותה - זה ממש לא "למצוא מקצוע אחר" אלא "למצוא את הגרסה שמתאימה לך במקצוע". שזו המקבילה לאמירה "חפש חברת הייטק שמעסיקה בתנאים נוחים".
מה לעשות שחוקי העבודה לא נועדו רק לצווארון כחול או לעובדי כפיים, וזאת בדיוק בגלל שהמציאות מלמדת אותנו שמעסיקים - לא כולם, לא תמיד - נוטים לשקול שיקולי רווח לפני שהם שוקלים את שיקולי טובת העובד/ת. ושא/נשים (ולכן - גם מעסיקים) לפעמים עושים חישובים שגויים מסיבות של הטיות פסיכולוגיות וחברתיות כך שאי אפשר לסמוך על ההנחה ש"מנהל לא ירצה עובד שיעבוד יותר מדי שעות כי הוא כבר לא אפקטיבי".
הקיצוץ בביטחון 616551
אנחנו לא אותו אחד. אני כתבתי את תגובה 616496 ואין לי כוונה להפנות אותך לשום מקום, אני לא יועץ קריירה ואת בטח אינטליגנטית מספיק לא לקחת עצות אישיות מאנשים שלא מכירים אותך ושאת לא מכירה אותם. בעריכת דין יש, למיטב הבנתי, שלוש בעיות שגורמות לי לא לחזור מתגובה 616496:
1. ההצע עולה על הביקוש. בהרבה. אני זוכר שכשהתחלתי ללמוד היה לי שותף שלמד משפטים ושהיה צוחק עלי שאני הולך להיות עני. הוא צדק. אני לא יודע איפה הוא היום, אבל רוב הסיכויים שהוא הרבה הרבה יותר עשיר ממני. היום, מצד שני, כשהמכללות מייצרות מאות משפטנים חדשים מידי שנה, השוק פשוט מוצף. מצד שני, הביקוש למשפטנים די מוגבל, יש גבול לכמה בעיות משפטיות יכולה אוכלוסיה בגודל קבוע מראש לייצר. נכון, תמיד אפשר לייצר עוד בעיות חדשות, ויש כאן כמה שישמחו אם החוקים יהיו כאלה שכל אחד מאיתנו יצטרך עורך דין צמוד, אבל ייצור בעיות משפטיות מאוויר לא מגדיל את התוצר (ולרוב אפילו מוריד אותו), ככה שכמות הכסף הפנוי לפתרון אותן בעיות נתון מראש.
2. משפטים, מעצם טיבעו, הוא אולי המקצוע הכי מפוקח בשוק הפרטי. משפטן תלוי באופן כמעט מוחלט בחוקים ובתקנות של המדינה ובהחלטות הממשלה, ומצד שני, מי שמשלם למשפטן הוא (לרוב) לא המדינה. זה לא נראה לי מודל כלכלי בריא במיוחד, וזה נראה לי מודל שמבטיח שהקידום יהיה תלוי בהרבה דברים מלבד כשרון.
3. עורכי דין מרוויחים מעומללותם של אנשים. אולי לא כולם, אבל רבים מאד בחלקים גדולים של הקריירה שלהם. זה לא אותו רווח שיש לקברן, משום שקברן יודע שפוטנציאל הלקוחות של כל אדם ואדם הוא זהה. זה לא אותו רווח שיש לרופא, שירוויח יותר אם הבעיה תפתר, זה רווח מסוג שונה, מה שחמור יותר, הרבה פעמים העורך דין נכנס לעסק בגלל עומללות של צד א' ויודע שהוא ירוויח כסף אם הוא ירגום לצד ב' לאומללות. הרווח הזה, המודל העיסקי הזה, משפיע על האופי של הרבה עורכי דין והופך אותם לאנשים צינים, לא אמינים ולא סימפטיים.

כמובן שלעורך דין שמצליח למצוא לעצמו נישה שבא יש ביקוש גדול מההצע, שמתאקלם טוב במערכות סמי ממשלתיות או שהנישה שלו לא כל כך תלויה בממשלה, שיודע שהוא מוכשר מספיק ו/או שיש לו את הקשרים שצריך להתקדם, ושכבר איבד את צלם האנוש שבו, או לחלופין שמצא נישה בה רק מגדילים את האושר האנושי, או שיודע איך להתעלות מעל כל זה, לא כדאי להקשיב לעצות שלי.
הקיצוץ בביטחון 616562
0. אני קצת מתקשה לנהל דיון כשאני לא יודעת לעמדה של מי אני מגיבה.
1. אתה מערבב בין משפטנים לעורכי דין - לא מדובר בשתי קבוצות חופפות במלואן.
2. דווקא המודל הכלכלי מפריע לך? זו טענה שאני נתקלת בה בפעם הראשונה ולא ממש מבינה אותה.
3. זה תיאור לא נכון ולא מדויק ובעיקר - מאד לא הגון.

לא באמת ציפיתי לעצה מקצועית ולפחות נכון לעכשיו אני גם לא מחפשת אחת.
הקיצוץ בביטחון 616565
אם כבר מדברים על זה: שוק עורכי הדין מוצף. איך זה לא מביא לירידה בשכ"ט שגובים עורכי דין?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים