בתשובה לצפריר כהן, 15/06/13 0:33
סמל מוויקיפדיה 616770
התגובה שלי הייתה תגובה צינית על כך שמבזבזים את זמנם של התלמידים על לימוד טריביה שאינה תורמת להבנת ההיסטוריה. אין שום ענין היסטורי בסמלים מקומיים, אפילו קיומה של מזכרת בתיה כנראה לא חשוב במיוחד, ביזבוז זמן משווע.

למדתי היסטוריה שלוש שנים בתיכון. שנתיים ראשונות המורה פיצץ לנו את השכל בלימודי טריביה, מה שגרם לי לא לפתוח בכלל את ספרי הלימוד. בשנה שלישית הביאו לנו מורה להיסטוריה מהאקדמיה ולפתע הלימוד הפך מעניין: כי לימוד הטריביה ירד לשליש בעוד ניתוח מדיני וחברתי של מהלכים היסטוריים הפך לדיון העיקרי בכיתה. באותה שנה קראתי יותר את ספרי ההיסטוריה ממה שקראתי בשנתיים הקודמות.
סמל מוויקיפדיה 616773
מזכרת בתיה ישיר אינה חלק מחומר הלימוד. אבל ממה שהתלמיד למד, הוא אמור להיות מסוגל לנתח את הסמל (דוגרי, זו שאלה לכיתה ד'), ולענות.
סמל מוויקיפדיה 616881
די אופייני לדור שמעדיף להתמקד בפרשנות במקום בעובדות. אני די בטוחה שאותו מרצה מהאוניברסיטה יודע את העובדות (טריוויה) על בוריין, ושגם תלמידיו בשנה א' לוקחים את הקורס שלו אך ורק במקביל לשיעורי מבוא שונים בהיסטוריה.
כמובן שאם מדברים על הסמל של מזכרת בתיה במנותק מכל הקשר הוא לא מעניין. אבל לדעתך עובדות על מושבות הברון זה בעיניך טריוויה שאינה תורמת להבנת ההיסטוריה?
סמל מוויקיפדיה 616904
אני מדבר על מינון הזמן המוקצב לדיון היסטורי. כדי לסבר את האוזן אביא מספרים (לאו דווקא המספרים הנכונים). מינון של 90 אחוז טריוויה לעומת 10 אחוז פרשנות (=ניתוח של הטריוויה) — זה מינון גרוע כי רוב הזמן מוצא על שינון. מינון של 10 אחוז טריוויה לעומת 90 אחוז של ניתוח — זה מינון גרוע כי הניתוח תלוש מהעובדות. מינון 30 אחוז טריוויה ו- 70 אחוז ניתוח זה מינון טוב, יש הבנה של תהליך ההיסטורי שמבוסס על מספיק עובדות .

הרושם שלי הוא שבבית הספר התיכון הנטיה היא ללמד 90 אחוז טריוויה ו 10 אחוז ניתוח.

לגבי מזכרת בתיה. אני מנחש מדבריך עכשיו שזו אחת המושבות הקטנות של הברון. למה לא לשים את מזכרת בתיה בצד ולהתרכז רק בטריוויה על שתי מושבות ברון גדולות ומפורסמות (ולנתח אותן בתור טסט קייס).
סמל מוויקיפדיה 616905
בזמן הלימודים לא מתייחסים ממש למזכרת בתיה. אכן מתמקדים במושבות הגדולות והמפורסמות.
אבל בבחינה, אפשר לשאול על מזכרת בתיה. מה הבעיה?
סמל מוויקיפדיה 616906
לקרוא לעובדות טריוויה מקטין מראש את חשיבותן עוד לפני שאמרת מילה אחת נוספת. רצוי מאד שכשאתה בונה פירמידה, הבסיס שלה - קרי העובדות בכל טיעון היסטורי - יהיה רחב ומוצק. אז אולי 90/10 זה קצת רחב מדי, ואפשר להתפשר על 70/30, אבל לבנות פירמידות הפוכות אף פעם לא הוכיח את עצמו לאורך זמן.
מצד שני התעדוף שלך יכין את התלמידים היטב לעולם הפוסטמודרני בו אנו שוחים להוותנו.
סמל מוויקיפדיה 616907
הבעיה היא שאת ה"בסיס" (העובדות ההיסטוריות היבשות) אתה שוכח אחרי חודש. ואת החלק העליון של הפירמידה (ניתוח התהליכים ההיסטוריים) אתה יכול לזכור למשך שנים.

אז ברור שאם אתה היסטוריון שמנסה להציע ניתוח חדש של תהליכים בהיסטוריה כדאי שהוא יהיה מבוסס על עובדות יבשות נכונות.

אבל אם אתה תלמיד שרוצה להשכיל - אתה במילא לא תזכור שמות, תאריכים ומיליון פרטים קטנים. עדיף שתתמקד ב high-level, כי את זה תזכור.

(דרך אגב, מיותר לציין שגם היסטוריונים לא יושבים כל היום ומשננים תאריכים, הם הרי זוכרים אותם בגלל ההתעסקות היום יומית עם הנושאים האלה)
סמל מוויקיפדיה 616908
התמקדות כזו בניתוח בלבד היא סתם סוג אחר של שינון עובדות.

וחוץ מזה, מי יכול לשכוח את בית הערבה?
סמל מוויקיפדיה 616911
אני לא חושב שאני מסכים איתך.

אני אנסה להסביר את עצמי טוב יותר. אני מסכים שצריך לעבור על העובדות - אבל אני לא רואה תועלת בשינון שלהם (כי שוכחים מהר כאמור)

לעומת זאת הניתוח הוא בדר''כ משהו (יותר) מעניין. כך שיש יותר סיכוי שייזכרו אותו גם בלי שינון.

כלל האצבע שלי אומר, שאם צריך לשנן משהו כדי לזכור אותו, אז כנראה שאין טעם - כי במילא זה משהו שיישכח מהר.

אלא כמובן אם מדובר בבחינה - ואז לפעמים אין ברירה (למשל, מחוסר זמן) אלא לשנן. בידיעה ברורה שהחומר יישכח מהר.

(כנראה לא התמקדתי בשיעור הרלוונטי, כי לא הבנתי את ההערה לגבי בית הערבה)
סמל מוויקיפדיה 616913
אם צריך לשנן את כל העובדות, זה סימן שלא למדת אותן היטב מראש בזמן הלימודים ולא קיבעת אותן במסגרת החומר (הסתייגות: אני מהתלמידים היותר מוכשרים והיותר עצלנים). צריך לחזור על החומר לקראת המבחן ולרענן פרטים, אבל אני מסכים אתך שזה לא מועיל אם מדובר על רוב הפרטים.

(בית הערבה: סתם עובדה יבשה שספק זכורה)
המדבר כיסה אותה 616914
(והמקור היפה: איינשטיין שר - בית הערבה)
אני לא זוכר 616916
אצל דורי בן זאב זה הפך ל''אני זוכר את בית ההבראה''.
סמל מוויקיפדיה 616909
נראה לי שהגענו לדיון על טעם וריח, אז אפשר להסכים ו/או לסכם ולסיים כאן.
יש לי רק שאלה אחת קטנה - למה (או האם) זה נכון וברור שעובדות שוכחים מהר ותהליכים זוכרים יותר? אין לי מושג אם זה נכון או לא, ייתכן ויש אנשים שונים שזוכרים דברים שונים וכו'. יש אנשים שזוכרים מספרים, יש שזוכרים שמות, יש פנים ויש כאלה שזוכרים ריחות או מפנים דרמטיים בעלילה. הייתי מנחש שזה נכון גם בקשר ללומדי היסטוריה.

כשלעצמי בד"כ זכרתי פרטים ותאריכים היטב, ולעיתים הם גם עוזרים לניתוח התהליכים - למשל אם תזכור ששני אירועים התרחשו במרחק של 100 שנה זה מזה, זה יעזור לך להעריך את השפעתם ההדדית השונה למדי משני אירועים שהתרחשו באותה שנה.
סמל מוויקיפדיה 616941
האמת, שנים חשבתי כך, ואז גיליתי שאנשים זוכרים עובדות. אוהו זוכרים. נתקלתי באנשים שאמנם לא יודעים מתי וושינגטון הוציא את בני ישראל מגרמניה, אבל אם אני אומר להם שקריית שמונה הכניסה שני גולים במשחק של המשהו באוגוסט 2002 מול עירוני פתח תקווה, יתקנו אותי גם ביחס לתאריך וגם ביחס למספר הגולים וזו בכלל לא הייתה עירוני פתח תקווה אלא הכח גבעת חמוצים.
בקיצור, אני כבר לא בטוח שהבעיה היא *עובדות* כשלעצמן, אלא *העובדות הספציפיות שמנסים ללמד*.
סמל מוויקיפדיה 616943
הם ממשיכים לעסוק בהיסטוריה של עירוני פתח תקווה ודומותיה ולכן יש להם הקשר לעובדות.

"תאר את הגורמים להצלחתה של הפועל רמת גבעתיים בליגה הארצית בכדורגל בעונת 1990/1 והשווה לכשלונה של מכבי גבעת חמציצים באותה העונה".
סמל מוויקיפדיה 616948
אני תוהה אם גם כאן ייטען שכל בדיקה היא סובייקטיבית (מאחר וזה כמובן תלוי אם הבודק אוהד את הגבעתונים או את החמציצונים).
סמל מוויקיפדיה 616952
הם זוכרים כי זה (מאוד) מעניין אותם, או לפחות מאוד עניין אותם בזמן ההתרחשות. וכנראה היו להם דיונים סוערים עם חבריהם סביב הנושא.

(זה כמו,נניח, שהיסטוריון יזכור מתי נולד וושינגטון.)

הם לא ישבו ושיננו את כל השערים בכל הזמנים של מכבי קריית שמונה.
סמל מוויקיפדיה 616961
בלת"ק - התמקדות בפרשנות היא רעה חולה של עצלנים שקיבלה חיזוק אידיאולוגי מתיאוריות פוסט מודרניות. אבל זו רק אני, אל תראה את זה כמתקפה אישית.

מה הבעיה עם מושבה קטנה של הברון? היא מקרה מייצג בדיוק כמו הגדולות (כמובן צריך לדעת ולהזכיר שהיתה קטנה, ואם היו בה תהליכים שונים מהגדולות כדאי לציין זאת).
סמל מוויקיפדיה 616969
אין שום בעיה. מזכרת בתיה הופיעה בבחינה בתפקיד סמלי: השאלה עסקה בסמל שלה, אך שאלה באופן כללי על המושבות ולא על המושבה מזכרת בתיה כשלעצמה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים