 |
המצחיק הוא שאנשי הדת אומרים שאלוהים זה עניין של אמונה ולא הגיון, והמרתק (במלים עדינות) הוא שאנשים מוכנים לקבל שטיפה רציונאלית כדי להגיע לאמונה לא רציונאלית. מה שעוד יותר מעניין הוא שהיהדות (ואני חושב שגם האיסלאם) כן מנסים לתת בסיס רציונאלי לאמונה שהיא בעיקרה מיסטית או הרגשת יראה-אוקיאנית.
כל זה בלי לתת את הדעת (התעלמות דתית מרצון) לשאלה הפסיכולוגית והפיזיולוגית איך זה קורה. כי חלק מהקודקס הדתי מוקדש לאינדוקטרינציה מודעת של היחיד מבחינת תורת המוסר, האתיקה והאמונה. חוסך שיבטו, והגית בה ועוד הם דוגמאות לזה שהדת מכירה בקשר בין פסיכולוגיה ואמונה. הרבנים מבינים שתהליכים גופניים ופסיכולוגיים משפיעים על מידת ואופן האמונה של האדם (התפקרות, יצר, התחזקות וכו') אבל מסרבים להודות שאמונה כתהליך נפשי היא פשוט קטגוריה חברתית נוספת וצריכה להבחן ככזו.
אלפי התגובות במאמרים האחרונים על גוף ונפש לא זכו לתשובה מהספסלים הדתיים, ומדוע?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש