בתשובה להאייל האלמוני, 14/06/13 1:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגבי "הידע בהיסטוריה": אתה בעצם מבצע מדגם על הידע של הסטודנטים, ומסיק ממנו את "כמות הידע". ההנחה היא שאם התלמידים צריכים ללמוד מספר נושאים, והם נשאלים רק על חלקם (מבלי לדעת מראש באיזה נושא תהיה השאלה), לתשובות שיתנו בבמדגם תהיה קורלציה עם כל החומר שלמדו. נכון, ישנם מקרי קיצון כמו "נער החידות ממומבאי", דהיינו שהתלמיד למד רק נושא אחד ובמקרה זה הנושא שנבחן עליו, אבל הנחת העבודה היא שהרוב לא מהמרים, ואלו שכן - טועים בהימור שלהם לפחות בחלק מהזמן. אני מניח כשבוחנים תלמידי כיתה ב' (ב'?) על לוח הכפל לא טורחים לבדוק שהם יודעים את כל 100 התוצאות, אלא מסתפקים במדגם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם תלמיד אמור לדעת 100,000,000 פרטי ידע שונים בסיום התיכון, והוא נשאל על 10, כמה המדגם הזה מייצג? כמה הוא מבטיח קורלציה? תקרא את השאלות שהתלמידים נשאלו, כמה הן בודקות ידע וכמה דברים אחרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחילת השנה משרד החינוך נותן למורות ההסטוריה את רשימת הנושאים שהן צריכות ללמד, ואת כמות השעות שצריך להקדיש לכל נושא. כמובן שהשעות המוקדשות בפועל שונה בגלל אילוצים אובייקטיביים של תלמידים ברמות שונות בכיתה גדולה, תלמידים מתקשים (למשל, כבדי שמיעה שנמצאים בכיתה רגילה) וכו'. כך שכשהכיתה מגיעה לפברואר סביר שלא כוסו הנושאים שאמורים היו להילמד עד אז. ובפברוא משרד החינוך מפרסם את המיקוד, איזה נושאים לא יכללו בבחינה. עכשיו זה לוטו גם לתלמידים וגם למורים מבחינת מה שנלמד עד פברואר ומה שאפשר יהיה ללמד עד יוני, יחסים לרשימת הנושאים שבמיקוד. בנוסף, כשהתלמידים מקבלים את רשימת הנושאים במיקוד לרוב הם - פיזית - קוראים את הדפים מבמחברת שעוסקים בנושאים שכבר נלמדו אך לא יופיעו בבחינה. למרות שהמורים אומרים שבהיסטוריה הכל משלוב וקשור. מבחינת התלמידים מה שלא במיקוד כבר לא קיים. דבר נוסף זה הבדלי הניסוח בין הוראות משרד החינוך ללימוד רשימת הנושאים ובין ניסוח השאלות בבחינה. משרד החינוך משתמש בשפה אקדמית שאיתה לא ניתן ללמד בכיתה משום שהתלמידים זקוקים לשפה פשוטה יותר כדי להבין את הנלמד. אבל, יש שנים שהשאלות בבגרות מנוסחות בשפה פשוטה שמתאימה יותר למה שהתלמידים רגילים ללמוד, ויש שנים (כמו השנה) שמשמום מה השאלות נוסחו בשפה יותר אקדמית. אלה דברים שאומרים מורים מהשטח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הוא אמור לדעת כ-100 נושאים1 ושואלים או על 10? כמה זה מייצג2? 1 מה שנראה לי הרבה יותר סביר. אני מניח שמספר המילים בגג עשרה ספרי לימוד למבחן בהיסטוריה, קטן בהרבה מהמספר שכתבת, קל וחומר כשמדובר בנושאים ולא במילים, תהליכים ולא (רק) תאריכים, היבטים ולא ביטים. 2 אם אינסטינקטיבית זה נראה לא מייצג, ניתן אנלוגיה: יש 100 כדורים בקופסא, חלקם לבנים וחלקם אדומים. אדומים מייצגים נושא שהתלמיד יודע, והלבנים כזה שלא. הוצאתי 10 כדורים, וכולם אדומים. מה הסיכוי שזה יקרה כש-10 מהכדורים אדומים, לעומת הסיכוי שזה יקרה כש-90 מהכדורים אדומים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא יודע ולא יכול לדעת "נושא", אתה יכול לדעת פרטים (הרבה או מעט) על נושא מסויים, אבל לעולם לא תדע "נושא". מספר הנושאים בבחינת הבגרות הוא אולי 100, אולי 10, מספר הפרטים הוא הרבה הרבה הרבה יותר גדול. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |