בתשובה להפונז, 11/07/13 15:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ודאי! בכל המאה ה-20 הארטילריה קטלה יותר אנשים מאשר רובים, ובוודאי יותר מאשר כידונים. זה היה כך גם במלחמת העולם הראשונה. הסטטיסטיקה בנושא די ברורה. כנ"ל, אגב, לא פעם במלחמות קטנות יותר שמעורבות בהן מדינות מערביות (וייטנאם, למשל; אפגניסטן; וכן הלאה). אין לי נתונים לגבי דארפור, אבל גם שם הופעלו מטוסים וארטילריה, למיטב ידיעתי. לגבי היחס לאלימות, זה לא סותר. אנשים היו פחות רגישים, אבל לא *חסינים לגמרי*. והנה, הבאת את דוגמת השחיטה וזו דוגמה מצויינת (בלי להשוות, כמובן) אני בספק אם יש חברה בעבר שבה צריכת הבשר גבוהה יותר מאשר בחברות מערביות, אבל בחברה מערבית שחיטה לא מתבצעת בפומבי. עושים לה אאוט-סורסינג לאנשים שמקצועם בכך, והשאר אוכלים בניחותא את הסטייק או הפולקע - ובסיכום סופי זה יוצא הרבה יותר שחיטות מאשר בחברה קדם-תעשייתית. באשר לחברה הישראלית, גם אם לא תקבל את התיאוריה שלי (לא רק שלי, כמובן) שזה תלוי בחשיבות המטרה מבחינת החברה - איום קיומי מצדיק יותר קורבנות מאשר סתם מערכה מול איזה ארגון טרור נודניק - אזי אני לא חושב שיש מקום להשוות בין הרגישות לנפגעים *שלנו* לבין הרגישות להרג *אוייב*. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה אומר נשמע די משכנע. יש לי הערה קטנה באשר למספרי הרוגים בראייה היסטורית - אולי במאה ה-20 היו יותר הרוגים במלחמות אבסולוטית, אבל גם כמות האוכלוסיה היתה הגדולה מעולם. אין לי מספיק ידע באשר לאחוזי ההרוגים במלחמות של הספרדים מול האינקה והמאיה, כיבושי גינגיס חאן וכדומה, אבל אם אז במחלמה נשחטו 50% מאוכלוסית מדינה מסוימת, אבל במספרים קטנים יותר כי היתה אז פחות אוכלוסיה, זה יכול לשנות את התמונה קצת. ובכל מקרה כאשר יש טכנולוגיה שפשוט יעילה יותר בהרג אנשים - פגז הורג 50 וחץ הורג אחד - זה נשמע כמו גורם בסיסי הרבה יותר למספרי נפגעים מאמירים, מאשר ההשפעה הפסיכולוגית העקיפה על התותחן. לא כל כך ברור לי איך או אם אפשר להפריד בין הגורמים הנ"ל, ואני אשמח לראות הפרדה כזו בטרם אקבל את המסקנה שפסיכולוגית התותחן היא שגורמת ליותר הרוגים במלחמות. כדוגמה הפוכה קיצונית וכמעט בנאלית אפשר לציין את הנשק הגרעיני - שדווקא יעילותו מונעת את השימוש בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספרדים באמריקה לא הרגו כל כך הרבה ביחס למי שמתו שם במגפות (שהם הביאו). אולי לכך רמזת בשיבוש "מחלמה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים - וגם בידי המקרה :) למרבה הצער תגובתך מזכירה שכך גם רשעים. למה אגב עניין המגפות לא היה הדדי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה יפה, המהווה את אחד הנושאים המרכזיים ב"רובים, חיידקים, ופלדה". תקציר: אוכלוסית אירופה הצפופה והאורבנית היתה כר פורה לכל מגפה אפשרית במשך מאות שנים. האירופאים ששרדו את המגפות היו מחוסנים להמון סוגי מחלות, והחיידקים שהביאו עימם עברו את האבולוציה המקבילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בושה לומר כמה פעמים ציינתי לעצמי שהגיע הזמן לקרוא את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פלורנס נייטינגייל היתה כנראה הסטטיסטיקאית הרפואית הראשונה, לפני שהיא התפרסמה כאחות רחמניה. המשימה הראשונה שלקחה על עצמה במלחמת קרים היתה להראות לגנרלים שאת מרבית מקרי המוות של החיילים ניתן למנוע כי רובם מתים ממחלות. היא המחישה בצורה גאונית את סטטיסטיקות התמותה בעזרת דיאגרמה ציבעונית, דיאגרמת השושנה, שכל הדיוט יכול להבין וכך הצליחה בסופו של דבר להביא לשינוי מהותי ביחס הצבא הבריטי להיגיינה ומניעת מחלות וכך להקטין בצורה דרמטית את מקרי המוות של חיילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הראשונה, אבל מאוד קרובה. ג'ון סנו הקדים אותה במקצת, במגפת הכולרה בלונדון ב-1854; אבל זה כמובן לא מוריד מההישג של נייטינגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה, ג'ון שלג הוא לא רק דמות בדיונית ממשחקי הכס? מגניב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוב המלחמות היו זמירות על איום קיומי. אצלנו כבר מזמן לא קיים איום קיומי. אגב, גם במלחמת יום הכיפורים לא היה איום קיומי למרות ששר הבטחון דיבר על חורבן בית שלישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז"א שכוונותיהם של אויבינו השתנו ב-180 מעלות תוך 6 שנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. למה 6 שנים? לא התכוונתי למאוויי מישהו אלא האם לפעולה הצבאית המסוימת היה איום קיומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קל לומר אולי בדיעבד, בייחוד אחרי שהכוחות נבלמו, בגולן למשל. זה לא דומה להערכת האיום בזמן אמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן תלוי ברמת ההיסטריה. אינני מאמין שמישהו מצמרת הצבא שלא היה בהיסטריה, ראה באופן ריאלי את הצבא הסורי גולש מרמת הגולן וממשיך בכיבושים. בינתיים אוגדות המילואים גויסו ומטריית הטילים לא כיסתה יותר מרמת הגולן. הסורים לא התכוונו לגלוש למטה כמו שהמיצרים לא התכוונו לרוץ לתל אביב ולהחריב את הבית השלישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ברור לי, מה היה מונע ממנו לגלוש מרמת הגולן? מתוך רצון טוב? לא נראה לי שעל זה הייתי משתית את תפיסת הביטחון שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מי שיש לו הבנה בסיסית בלחימה ובניהול צבא, יכול וחייב להבין שהיחידות הסוריות שהיו גולשות לעמק הירדן, היו משולות ליחידות מתאבדות. אוגדות המילואים היו בתהליכי גיוס והתארגנות אחרונים. כדי לגלוש למטה היו צריכות האוגדות הסוריות לקדם דרגים- דלק, תחמושת, תיקונים וכד'. ברמת הגולן הם פעלו תחת מטריית טילי הנ.מ. למטה היה נוצר סיפור אחר. הסורים היו צריכים להשאיר לא מעט כוחות מול חטיבה שבע ואלמנטים מ-188 שהיו תחת פיקודה, אחרת היו מסתכנים בכך שחלקים ממנה היו יורדים דרומה ומנתקים את הצבא הסורי מעורפו. ושוב: המילואים גויסו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרום כמדומני גם אחרי שהמילואים גויסו עדיין זה לקח עוד יותר מעשרה ימים של קרבות מרים. ממתי "המילואים גויסו" היווה סיבה להפסיק מלחמות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גם בדרום הם לא התרחקו הרבה ממטריית הנ.מ. (והמהפך היה כאשר בלחץ הדרג הפוליטי הם ניסו לחרוג ממנה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מדברים על סכנה למדינת ישראל -סכנה קיומית. האם המצרים שעטו לכיוון הבית השלישי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת, מראש הבאתי דווקא את הסורים, את המצרים הבאתי בשביל טיעון המילואים שלך. בכל מקרה נראה לי שלא נגיע רחוק עם כל מתודולוגית ה'מה היה קורה אם' שאתה מסתמך עליך בחוזקה. וגם בתוכה אתה מאמין בסטיות מאד קטנות ממה שקרה ממילא, מה שמראש מנטרל את המתודולוגיה הזאת. לי נראה שכשהאויב נמצא עם אוגדות של טנקים - ובמקרה שלא היו עוצרים אותו בזמן בגולן - מחלק ממרכזי האוכלוסיה שלך, זה איום קרדינלי. הספקולציות בדיעבד היכן הוא היה עוצר בשביל לצחצח שיניים או בגלל פחדים אחרים שלו אינן מתווה לפעולה בזמן אמיתי. ואיום קיומי לא חייב להיות השמדה מוחלטת ומיד. גם היחלשות משמעותית עלולה להוביל בעתיד - הלא רחוק באיזורנו - להידרדרויות חמורות הרבה יותר. גם אסד לא חשב שהמהומות בארצו הן איום קיומי על משטרו, וגם אחרים לא חשבו שארגוני טרור יצברו עשרות אלפי רקטות ויאיימו - ואף יממשו ירי שלהם לערים המרכזיות ביותר שלך. אלה וגם אלה טעו בתחזיותיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מפגש בין המתודולוגיות שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שצריכת הבשר גבוהה יותר בחברה המערבית מסיבות כלכליות, בכלל זה תיעוש אספקת הבשר, ולא בגלל שיותר קל לנו נפשית לאכול בשר שנשחט רחוק. יותר מעניין אותי האם יש שינוי באחוז הצמחונות. ניחוש פרוע: בחברות מסורתיות צמחונות היתה ועודנה ממש ממש נדירה. ניחוש פרוע נוסף: האחוז המשמעותי של צמחוני-מוסר בחברה המערבית הוא דווקא כן תוצאה של (בין השאר) הרחקת השחיטה מהיומיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התיעוש *לא יכול לקרות* בלי הרחקה של שחיטת הבשר והכנתו. ניחוש פרוע נוסף: בחברות מסורתיות תמצא הרבה יותר צמחונים מכורח, כי אין להם כסף לקנות בשר. אידיאולוגיה של אי-אכילת בשר יכולה להתפתח כשהגעת למצב - המאוד נדיר בחברות קדם-תעשייתיות - שבו אתה *ממש* יכול להכין תפריט שפע נטול בשר, ולא תפריט עוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהודו (והכוונה היא לא לאשרמים למיניהם, אלא למלונות מערביים ולחברות תעופה) כאשר מגישים ארוחה נהוג לשאול האם אתה רוצה ארוחה צמחונית או "לא צמחונית" (vege or non-vge). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |