בתשובה לג. שמעון, 16/03/02 13:24
אנטישמיות ודם שפוך במזה''ת 61946
יש עוד נקודת מבט:

יתכן שללא כל אנטישמיות, האירופאים באמת מאמינים שאנו האחראים למצב, ואם היינו מחליטים לסגת מהשטחים, לא היה כל צורך בהרוגים. ולכן ההרוגים משני הצדדים הם באשמתינו ואחריותינו, ויש לרחם על הפלסטינים שנהרגים שלא באשמתם, אך לא על הישראלים שנהרגים באשמתם.

אני לא אומרת שזו נקודת מבט נכונה (להיפך, לדעתי היא אדיוטית), אבל זו נקודת מבט אפשרית המסבירה את היחס הארופאי, מבלי להשתמש באנטישמיות כהסבר.

כלומר, יתכן שהסיבה להטיית הסיקור היא אנטישמיות, אבל גם יתכן שלא.
אנטישמיות ודם שפוך במזה''ת 61954
חן,

אכן, גם אני מניח שאנטישמיות אינה הסיבה היחידה (ובכלל באירועים בעלי אופי היסטורי אין למהר לתלות הכול בסיבה אחת ויחידה). כך, למשל, חשף תחקירן (יהודי) בצרפת את העובדה שהמדיה הצרפתית מוטה לטובת הערבים מכיוון שהיא נזונה ברובה ממה שמאכילה אותה ''סוכנות הידיעות הצרפתית'', גוף ממשלתי שיש לו אינטרסים כלכליים ומדיניים בקיום קשרים טובים עם המדינות הערביות ומעט מאוד אינטרסים מסוג זה כלפי ישראל. לפי תחקיר זה ''סוכנות הידיעות הצרפתית'', שהיא השלישית בגודלה בעולם, מציגה תמונה חד צדדית של הסכסוך, שמשחירה באורח עקבי את ישראל ותומכת בפלסטינים.

סיבות שונות אינן מוציאות זו את זו. לאירופה יש אינטרסים לצדד בערבים וגם אנטישמיות לא חסרה שם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים