בתשובה לדנידין, 21/03/02 9:03
אוי ויי, גואלט, שוין, וי זמיר. 61996
אני צפיתי תשובה מסוימת ולא בלתי סביר שאתה היית מפתיע אותי עם תשובה אחרת. אני צופה != אני יודע. הייתי מעוניין בעמדתך שלך (ואני עדיין מעוניין) ולכן שאלתי את השאלה.
מצבך הנפשי ממש לא מעניין אותי ובדיוק על כך העברתי ביקורת.

שוב...
"לא ענית על שאלה ישירה ואתה עסוק מדי בלהתעצבן במקום להרגע ולנהל דיון. אז אשאל שוב, לאט לאט, ברכות, כולל תיקוניך העקרוניים כל כך ובנימה כזאת שלא תתעצבן, תפגע ו/או תרגיש רגש לא מרנין אחר :

עכשיו הסבר לי למה התסריט הוא *בעל הסתברות גבוהה*.
הסבר לי גם מה אתה מתכוון לעשות על מנת למנוע את התסריט הנ"ל ומה סיכויי הצלחתך."
אוי ויי, גואלט, שוין, וי זמיר. 62001
נדמה לי שדנידין רגוע אבל פשוט מנסה בנימוס לנתק מגע ממך. טון הדיבור ברוב התגובות שלך בלתי נעים ועומד ביחס הפוך למעט שיש לך להגיד (למרות שאתה כותב ארוך, וכבר העירו לך על זה). וכשאין לך מה להגיד אתה דורש הסברים, שוב בצורה בלתי נעימה, כאילו מישהו כאן חייב לך משהו. תרגע אתה בעצמך ותתחיל ללמוד להתכתב כאן בצורה תרבותית יותר.
הגידו כן לזקן 62007
האורך לא מפריע לי, רק הטכניקה המחורבנת.

אופס, יוצא שציטטתי בדיוק את מה שהגב' דנידין אומרת לי כבר שנים.
אפשר להציע לעורך. 62021
אפשר להציע לעורך לצבוע הודעות בעלות טכניקות רטוריות מחורבנות, בצבע הולם. אפשר אף להוסיף את שמי לרשימה של אנשים שההודעות שלהם תופענה בצבע זה כברירת מחדל.

עדיין לא הבנתי מה הפריע לך כל כך בהודעותי מלבד הרעיונות שהעלתי.

מצטער על חוסר כישרון הכתיבה שלי.
הבעיה היא לא חוסר כשרון 62038
אלא סגנון מעצבן. אתה באמת לא מבין למה כשאתה נותן לי "טיפים" איך לענות לך, מודיע שאתה צופה מה אני הולך להגיד או מיחס את דברי למצב נפשי מסוים זה לא ממש עושה חשק לענות?

אני חושש שהתשובה היא כן, אתה באמת לא מבין את זה, ואתה באמת מאמין שנבהלתי מהתמודדות רעיונית איתך. שיהיה.
אני דווקא כן מבין. 62073
יש בהודעותי קצת ציניות זה נכון. אני מתנצל אם פגעתי בך (לא הייתה לי כל כוונה לכך). אני לא חושב שרעיונתי טובים משלך ולכן אתה נמנע מהויכוח. אני באמת מאמין לך שהתעצבנת מסגנוני וזאת הסיבה שאתה לא מעוניין להמשיך בשיחה.

אני אישית מסוגל להתמודד כאשר מפנים כלפי הודעות ציניות אשר מנסות לרמוס אותי עד עפר (חוויה די נפוצה באייל, אשר לא אני המצאתי). כנראה שהשלכתי את אדישותי לגבי דברים כאלו גם על אנשים אחרים.

שוב, סליחה. אנסה להמנע מכך בעתיד או לפחות מלהיות הראשון הפותח בסגנון ציני זה.

אך אני כן חושב שהתעצבנת גם מדברים אשר לא היתה לך כל סיבה להתעצבן מהם. לדוגמא: ההאשמה שאני מצטט לא באופן מדויק והפילפול לגבי ההבדל בין *ודאי* ל*בעל הסתברות גבוהה* (הסברתי כבר מה קרה שם בהודעה קודמת).

סליחה והמשך דיון נעים.
אני רגוע לחלוטין. 62019
אף אחד לא חייב לי כלום ואף אחד לא חייב לענות לי על שאלותי. מעולם לא חרגתי מגבולות הנימוס. רק מי שלוקח את עצמו ברצינות יתרה יכול להעלב ממשהו שאני אומר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים