 |
|
 |
||
|
||||
 |
איני מכיר את הרב פלדמן, אך תמוה בעיני שכבסיס הלכתי צוינו שלוש חומרות מכמה מאות השנים האחרונות. על הבסיס הפשוט רק רמז רב''י בסוף, כשהזכיר את הרמב''ם (שפסק בעקבות המשנה). הרי זו האסמכתא לתענית ציבור, לא צומות שמקבלים עליהם יחידים בעקבות מקרים פרטיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היא העובדה ששוב אני צריך לחזור לעניין שהאייל איננו במה אקדמית/רבנית לפרסום דיסיטרציות מקיפות. המאמרים באים להעיר ולהאיר נושאים שונים שיכולים לעניין את הקוראים ולעורר דיון, וזה מה שניסיתי לעשות בכוחי הדל. אם יש לך מה להוסיף, תפאדל. ולעניין עצמו, על פי תגובתך נראה לי שפיספסת את הנקודה. לא ניסיתי לכתוב רק על האסתכתא לתענית ציבור אלא על המקור לתענית שלא מן המניין, ולראות לאיזו קטגוריה שייכת התענית הזו. אגב, מדוע אתה אומר שצום בעקבות ספר תורה שנפל בבית הכנסת או שנשרף, איננה תענית ציבור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת "הבסיס ההלכתי" (ל"צום שלא מן המנין"). זה בפירוש אינו הבסיס, אלא מנהגים של חלק מהעדות. צום בעקבות ספר תורה שנפל, הוא צום לקהילה מצומצמת. נדמה לי שאפילו צום זה הוא חדש יחסית. הבסיס והסיבה מצויים בפירוש ברמב"ם, ותמוה שלא ציטטת אותו. מצוות עשה מן התורה להריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור. מצוות עשה מדרבנן להתענות. זה הכל. טיעונך דומה לטענה שהבסיס לתפילה באופן כללי הוא תפילה מסוימת שחוברה באירופה במאה ה15. וגם אם זו אינה במה אקדמית לפירסום דיסיטרציות מקיפות, רצוי להמנע מלכתוב דברים שבלשון המעטה אינם נכונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבל בהכנעה מסוימת את התוספת והתיקון. צ''ל טעם מנהגי תענית, עפ''י סימן לפורענויות, למשל על סמך גיטין ט''ז עוונות הגורמים לבזיון התורה. טעם נוסף הוא משום בזיון ספר תורה, למשל עפ''י הרמב''ן. אבל כל זה קצת לא רלוונטי כי לטעמי התעורר דיון די מעניין. חקסמח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תספר קצת על הרב פלדמן? חג שמח גם לך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |