 |
עניין משעשע עם "סדר הפסח כהלכתו": ההגדה היא, אפעס, ספר הוראות לאיך לנהל סדר פסח, אבל היא לא סדר הפסח עצמו. קחי למשל את המצווה להגיד ביציאת מצרים "וכל המרבה הרי זה משובח". עכשיו תפתחי את ההגדה, ותגידי לי איפה כתוב שם על יציאת מצרים? השם "משה" לא מוזכר שם אפילו פעם אחת. מי שרוצה באמת לקיים סדר פסח כהלכתו, צריך אשכרה לספר על יציאת מצרים, במילותיו הוא.
הרעיון, בסופו של דבר, הוא די מתוחכם - במקום לקבע את הטקסט החשוב ביותר, מאפשרים לחוגגים לנתח ולפרש את הארוע המדובר, להתאים אותו לזמן הנוכחי ולארועים אקטואליים, ולהפוך אותו לרלוונטי. אז מה אנחנו עשינו? לקחנו את מעט הטקסט שהיה לנו, וקיבענו אותו כל-כך חזק, עד שהפכנו אותו לטקסט הבלעדי של החג. יציאת מצרים עצמה נדחקה לקרן זווית, בין "מה נשתנה הלילה הזה" לבין "הא לחמא עניה", כשחלק לא קטן מהטקסטים המקובעים, כצפוי, אינם קריאים לדובר העברית של ימינו, וכל הטקס נשאר בגדר... ובכן, טקס.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש