בתשובה לארז לנדוור, 26/09/13 14:53
חצי שנה לפני המלחמה 622698
אתם (אתה ואיציק ש) כל הזמן מתבלבלים ,או שאני בלבלתי...לא יודע..
השיח השמאלי שהשתלט על המדינה אחרי 67' ,זאת אחת הסיבור שעד 67' ניצחנו נצחון מוחץ.מפקדים ומנהיגים שמפחדים להגיד-"לכבוש שטח" כי הם פוליטיקאים וכיבוש זאת קללה. או "להשמיד אויב"-במקום זה משתמשים ב"יש להכנס בהשתבלולת חסויה תוך ניצול תסחיף אוירי בפרבולה עולה ומשתנה לסרויגין -ר"ע מלחת לבנון 2.

מי שמתנהג ככה ומפחד להגיד לכבוש,מפחד לתקוף,מפחד לנצח-זאת תוצאה של חולי חברתי עמוק והוא קורבן לתרבות השמאל **גם אם הוא איש ימין**

זה באמת לא מסובך לראות זאת גם פה,אנשים שאני מעריך שרואים עצמם כדמוקרטים וליברלים,בלי שום בעיה טוענים אמירות שקריות בצורה מוחלטת. זה אפילו לא עניין של תפיסת עולם-צה"ל לא מוסרי,בלי להתבלבל טוענין שרק משום שאדם הוא בעל לאום מסויים אסור לא לגור במקום מסויים,ושחבל שראש מדינה אחרת לא הצליח להכריח את ראש הממשלה שלנו בניגוד לדעתה לעשות משהו-אלו דוגמאות חיות מפה.אלו דוגמאות לטירוף המערכות .זה הבון טון.והם אומרים זאת בלי להתבלבל כי הם שקועים בשיח השנאה של השמאל .
חצי שנה לפני המלחמה 622702
ת''ט
לא (רק) לאום-דת
חצי שנה לפני המלחמה 622713
ואוו. אתה כל כך שקוע בסטיגמה שיש לך על השמאל ותפיסתו עד שאתה באמת מאמין בתיאוריית הקונספירציה שיצרת לעצמך. רק בנוגע למלחמת לבנון השנייה - זו דוגמא קלאסית לקיבעון ימני דווקא. מדוע? זה התחיל בחטיפת חיילים, דבר מקומם מאוד אבל לא עילה למלחמה. אלא שמרוב שנתקבעה כאן תפיסת התגובה הצבאית ללא אלטרנטיבות מדיניות או אחרות, נגררה ישראל לאט לאט למלחמה כוללת שלא היתה לטובתה. אצלנו רק אחרי שמנסים את כל האפשרויות הגרועות והמסוכנות מגיעים לבסוף לדרך הנכונה (וכמובן שיהיה אז מי שיצעק "חולשה! סכנה! אנטישמיות!"). מלחמת יום הכיפורים היא דוגמא קלאסית לכך.
חצי שנה לפני המלחמה 622720
עם כל ההסתייגויות שגם אני יכול לומר על מלחמת לבנון השנייה, עדיין ככל שעובר הזמן וההרתעה בעקבותיה נראית יותר ויותר אפקטיבית - אני לא בטוח שהיא לא היתה לטובת ישראל. ואת זה אני אומר בתור מי שהשתתף בהפגנה נגד אולמרט לאחר המלחמה.
חצי שנה לפני המלחמה 622793
בטווח הארוך ישראל אכן הרוויחה מהפגיעה בחיזבאללה, הרחקתו מהגבול והכירסום ביוקרתו אבל דרך ניהול המלחמה ללא הגדרת מטרות ספציפיות, מה שהביא ללחימה כתוצאה מהמומנטום בלבד, חשפה לא רק את הכשל בניהול המלחמה אלא בתפיסה הישראלית המקובלת באופן כללי.
עוד דוגמא לקיבעון מהסוג הזה הוא המבצע האחרון בעזה. כל הרחוב הישראלי התלהם כהרגלו, דעות אחרות נענו בצעקות ובסתימת פיות (אני חוויתי את זה על בשרי) ובסופו של דבר נפתר המשבר בהתערבות דיפלומטית (דבר הניזקף לזכותם של אובמה ומורסי). היו לא מעט שממש התאכזבו מהתוצאה הזאת. הם ממש לא היו מוכנים לה. התיכנות שלהם לא בנוי למצב כזה.
חצי שנה לפני המלחמה 622796
גם שם (בעזה), אמנם עם טווח קצר יותר כרגע, התוצאות נשמרות היטב לעת עתה. וגם אם בסופו של דבר המשבר נפתר דיפלומטית, הדיפלומטיה הזאת התאפשרה בגלל הפעילות הצבאית שקדמה לה כמובן, היא לא היתה יכולה לקרות בלעדיו.
חצי שנה לפני המלחמה 622730
"חטיפת חיילים, דבר מקומם מאוד אבל לא עילה למלחמה"- WTF ??? אין לי מה להגיד על זה.

טוב נו,לפחות זה מקומם אותך,בטח בלינץ' ברמאללה ממש התעצבנת ושקלת לשלוח מכתב תלונה רשום למזכל האו"ם ויו"ר ועד הבית
חצי שנה לפני המלחמה 622734
שני תיקונים: מלחמת לבנון השניה החלה בהרעשת ישובי הצפון, והנסיון לפתור את העניין באמצעים דיפלומטיים שש שנים קודם לכן, עם הריגת החיילים בהר דב וחטיפת גופותיהם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים