בתשובה לאדם קלין, 22/06/00 12:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אדם - כתבתי לך אתמול תגובה מפורטת ומפלצת האינטרטנט אכלה לי אותה. אז הנה התגובה בקצרה: במאנגה כז'אנר יש הרבה יותר תוכן מאשר בסרטי פעולה הוליוודיים. למעשה, בחוברת הפעלה של מיקרוגל יש יותר תוכן מאשר בסרטי פעולה הוליוודיים. בזה אני מודה. הדבר שתפס את עיני הייה החיקוי של וו לסגנון הויזואלי של המאנגה - דגש על ויזואלי. הצילום בשכבות, הסלואו מושיין, הצבעים החזקים, ההצגה מלאת הפאתוס. זה אולי לא מאנגה, אבל זה נראה כמו מאנגה. (אנימה, למדקדקים בקטנות). הדבר היחיד שחסר הוא באמת העיינים הגדולות... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עיניים גדולות בהוליווד יש רק למפיקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקור הבילבול הוא כנראה בהסבר שכבר ניתן פה - אני התייחסי למאנגה ככלל (דהינו, חוברות ולא רק סרטים), ואתה התייחסת יותר לאנימה. אני מסכים עם ההבחנה שלך לגבי ההשפעות של המאנגה על וו, אני לא מסכים איתה יותר מידי לגבי המאטריקס - אין ספק שהם הושפעו מקומיקס (הם שכרו את Frank Miller ואת Geof Darrow, צמד שהוציא כמה ספרי פעולה שותתי דם ונוטפי טכנולוגיה, לעצב את הסטים והפעולה), אבל להגיד שהם העתיקו זה קצת מוגזם. אגב, אני ממליץ בחום על Ninja Scroll כאחד מסרטי האנימה המוצלחים שראיתי (למרות השם המזעזע). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |