בתשובה לאסתי, 23/03/02 22:02
איתם לא דוגמה 62315
אבל יש משהו חדש* בזמן האחרון- הדיבור על כך שישראל תמסור שטחים שבהם אוכלוסיה ערבית ישראלית צפופה, כמו המשולש, בתמורה להשארת אזורי התנחלות גדולים, כמו אריאל, בידיה.

בסופשבוע הזה, ב"ידיעות", דיברו על כך, בראיונות נפרדים, אפריים סנה ואלי לנדאו- איש מערך ואיש ליכוד, שניהם לא קיצוניים במיוחד.

*אולי זה רעיון לא-חדש, שצובר עכשיו תאוצה?
לא חדש 62581
הרעיון לא חדש.
ד''ר (או פרופ') ארנון סופר כתב על כך לפני כשנתיים.
לא חדש 62673
הייתי בעבודה ולא רציתי להיכנס לתגובה ארוכה.
הצעות כמו של אלי לנדאו או אפריים סנה הוצעו בהעדר מחשבה עמוקה בעניין זה.
ראשית יש את השאלה העקרונית: האם ישראל יכולה להתנתק חד-צדדית מאזרחים ישראלים (תושבי אום אל-פאחם וכו'). האם הדבר יעמוד במבחן בג"ץ??
שנית יש את השאלה האם הפלסטינים יסכימו לקבל את ואדי ערה או כל שטח אחר בו יושבת כבר אוכלוסייה ערבית ישראלית?
לדעתי יש מקום לחשש שהפלסטינים ידרשו לקבל שטח אחר, שכן פינוי ואדי ערה מחליש משמעותית את יכולת הפלסטינים לחתור תחת קיומה של המדינה, ופוגע במיוחד בפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית שמרכזו באום אל-פאחם.
מעבר לכך אני מזכיר שלפי חשיפות מקמפ-דיוויד, הפלסטינים לא רצו את חולות חלוצה אלא "את כוכב-יאיר". הרי ברור שאם היו רוצים את ואדי ערה היה בסיס להמשיך במו"מ בנושא.
מעבר לכך, עוד חומר למחשבה:
1. גבולות - בעוד שנוח יחסית גיאוגרפית לוותר על טייבה או באקה אל-ע'רבייה, מסובך לוותר על קלנסואה וטירה שבהן עובר המוביל הארצי וממזרח להן עובר מוביל חשמל ארצי, כמו גם תוואי כביש חוצה/חונק ישראל. כמו כן ויתור עליהן ייתן לפלסטינים דריסת רגל בלב השרון - דבר לא קביל בכלל מבחינת ישראל.
מסיבות דומות, אין אפשרות לוותר על אזור כפר קאסם - ג'לג'וליה - כפר ברא.
יוצא מכך: השטח הערבי שישראל יכולה לוותר עליו הוא ואדי ערה, בתוספת באקה אל-ע'רבייה וטייבה. לשם פינוי ואדי ערה, יש לפנות שני יישובים יהודיים בקו הירוק - מושב מי-עמי והעיירה קציר - או להשאירם עם "אצבע" החודרת מדרום לכביש ואדי ערה. בעיני, אצבע כזאת תהיה מאד לא רצוייה ותיצור גבול שלא מאפשר להגן היטב על שני היישובים. יש להניח שאצבע כזו אכן תיווצר משיקולים אסטרטגיים (שליטה מוחלטת על כביש ואדי ערה מהיישובים קציר ומי-עמי החולשים עליו).
סה"כ, ישראל יכולה להחליף כ-‏90 אלף דונם באזורים שציינתי. סדר גודל כזה לחלוטין לא יספיק כדי לקבל בתמורה את גושי ההתנחלויות הגדולים של אריאל, מעלה אדומים, מודיעין עילית וגוש-עציון (והשכונות היהודיות במזרח ירושלים).
להערכתי, סביר שבנוסף ל-‏90 אלף הדונם הנ"ל, תפנה ישראל עוד כ-‏20 אלף דונם קרקעות חקלאיות צמודות לחבל עזה, ואולי שטחים נוספים בדרום השפלה, ע"מ להגיע לחילופי שטחים בהיקף של כ-‏200 אלף דונם, שיספיקו לסיפוח גושי ההתנחלויות המרכזיים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים