המוחות בורחים? שיברחו 623712
אריאל רובינשטיין בטור דעה ב"הארץ" על הזעקה נגד "בריחת המוחות":

"אין לי שום דבר אישי נגד יורדים. כמה מטובי חברי הם יורדים. אבל אני חש בושה לנוכח הקריאות למתן אתנן לישראלים יורדים, במיוחד לפרופסורים, כדי שיואילו לכבד אותנו בנוכחותם. יכול להיות שבהתעלמותנו נאבד כמה פרסי נובל עתידיים, אבל תהיה לנו חברה טובה וצודקת יותר, חברה הדואגת לבניה הנאמנים ולא מתרפסת בפני מי שבוחר לחיות במקום אחר.
"

"ומלה על הביטוי הגס 'בריחת מוחות', שכה מרבים להשתמש בו. המוח של פרופסור לכלכלה אינו גדול ממוחו של עובד הקבלן המנקה את משרדו. יותר מ–30 שנה אני מלמד במחלקות לכלכלה בישראל, ונבצר ממני להבין מדוע דווקא פרופסורים במקצועות כמו כלכלה וניהול ראויים להטבות מפליגות. כל הטבה לקבוצה קטנה אחת תהיה על חשבונם של אחרים, ישראלים טובים שנולדו וימותו כאן ושאינם נופלים במאומה מאלו המלבים את פסטיבל 'בריחת המוחות'."
המוחות בורחים? שיברחו 623716
אם הוא היה יודע משהו בכלכלה (והוא מן הסתם יודע), או מיישם אותו לפחות, היה מבין שכששני מוצרים נמכרים בהפרש מחירים של 100-200% - ומדובר כאן במשכורות המרצים - לא פלא שהשוק מתמרץ עזיבה לאוניברסיטאות בחו"ל.

אם היה מבין משהו בחינוך (והוא אמור להבין) - היה מבין שמורים ומרצים ראויים באקדמיה הקרובה (ולא מעבר לים) משפיעים השפעה ניכרת על מאות ואלפי סטודנטים שלומדים אצלם. ומי שחושב שיש חשיבות להשכלה גבוהה בארץ - ראוי שיתחיל משם.

אם היה מבין משהו בפוליטיקה (וגם בזה הוא אמור להבין) - היה מבין שממילא המדינה מחלקת הטבות למגזרים כאלה ואחרים, על פי ראות עיניה, קולניות עסקניה, שחיתות חבריה (במקרה הרע) וקידום מטרותיה הראויות (במקרה הטוב). אז במקום להיות נאיבי ולהניח שהטבה לחוקרים מצטיינים היא שתשבור את השורות ותהיה על חשבונם של אחרים, יכול היה לומר שהטבה זו ראויה יותר מהטבות אחרות שקיימות ממילא, כמו כל מיני תקציבי ישיבות ושאר אוכלי חינם שבמקום לקדם את המדינה רק שואבים ממנה ומדרדרים אותה.

ואם היה יוצא מהבועה של המחלקות לכלכלה - היה מבין שיש פרופסורים במחלקות הרבה יותר פרודוקטיביות ושמפיקות הרבה יותר עובדים יצרנים ורווחיים - מהנדסים, תכנתים, רופאים, ביולוגים, ואפילו חוקרים. ובהכללה שלו הוא זורק את כל אלה לאותו סל אחד.

ולבסוף, אם היה מבין בשפה גסה ועדינה, היה יודע שהביטוי הגס ביותר שהוא השתמש בו הוא 'יורדים' ולא 'בריחת מוחות'. טוב, גם אתנן הוא לא חמור גרם.
המוחות בורחים? שיברחו 623801
אתה יכול לגבות את ה- 100-200 אחוז בנתונים? (אם אפשר מתחום המדעים, לא מניהול.)
המוחות בורחים? שיברחו 623806
הנתונים שאני מכיר הם יותר לכיוון של פי שלוש (ולעיתים ביוקר מחיה נמוך מבארץ). הממוצע הוא אמנם "רק" כמאה אלף דולר בארה"ב‏1
אבל ישראלים בד"כ מצליחים להתקבל למוסדות שהם הרבה מעל הממוצע (הממוצע בארה"ב הוא די מזעזע), ושם השכר הוא בד"כ מעל 150K$ לפרופסור‏2.

המוחות בורחים? שיברחו 623808
אפשר להזכיר גם שההפרש בין הנטו והברוטו בארץ גדול מזה שבארה''ב.
המוחות בורחים? שיברחו 623835
כן, אלה המספרים שאני מכיר.
ניטפוקון: בפעם האחרונה שבדקתי, 200% ופי שלוש הם בדיוק אותו דבר.
המוחות בורחים? שיברחו 623868
המספרים שאתה מביא הם למשכורת פרופסור מלא במשרה מלאה (100 אלף בממוצע, 150 אלף באוניברסיטה ציבורית מובילה ומתקרב ל- 200 אלף בהרווארד), בארץ חבר סגל כזה ירוויח כ- 30 אלף ש"ח בחודש שהם כ... 100 אלף דולר בשנה (הנתונים מכאן). אז נכון שיש הבדלים: משכורות בארה"ב הן לרוב ל- 9 חודשים ואם הפרופסור מצליח למצוא הכנסה צדדית הוא יכול לקבל עוד שכר בקיץ, ויש גם הבדלים במיסוי כמו שציינו פה, אבל מצד שני בארץ אתה מקבל הטבות סוציאליות כמו פנסיה וקרן השתלמות (בטח גם בארה"ב יש משהו ברוב המקומות, אבל האם זה נכלל במספר שמופיע בטבלה?).

"ישראלים בד"כ מצליחים להתקבל למוסדות שהם הרבה מעל הממוצע" - או שלא ואז אף אחד לא שומע עליהם. אתה חושב שחבר סגל ממוצע באוניברסיטת תל אביב או באוניברסיטה העברית יכול לקבל עבודה בהרווארד או פרינסטון אם רק ירצה ולהקפיץ את שכרו ב- 100 אחוז? אני ממש לא בטוח.
המוחות בורחים? שיברחו 623913
30 אש"ח לפי הטבלה שלך זה לפרופסור עם 35 שנות וותק, לא בדיוק הממוצע.

דרישות הקבלה‏1 היום לאוניברסיטאות בארץ דומות, אם לא גבוהות יותר, מהדרישות למיטב האוניברסיטאות בעולם. כמה חוקרים שאני מכיר (מקצועית) שהתקבלו לאחרונה לאחת האוניברסיטאות בארץ קיבלו הצעות ממוסדות בליגה שהזכרת.

1 אני לא אומר שכל חוקר בארץ הוא ברמה הזאת, רק שזה רף הכניסה למועדון היום.
המוחות בורחים? שיברחו 623920
לא יודע, אולי לא 35 שנה אבל הם נראים לי די זקנים, החבר'ה האלה... אז תגיד אתה מה ממוצע השכר בארץ, נאמר בקרב פרופסורים מן המניין באוניברסיטה העברית? הייתי די ליברל עם המספרים, המספרים בטבלה "שלי" לא כוללים תוספות מחקר שיכולות להגיע עד איזה 50 אחוז מהשכר הבסיסי. הטבלאות "שלך", אם אני מבין נכון, כוללות את השכר ששולם בפועל.

בקשר לאנקדוטה שלך, הוא שאמרתי, אלא אם כן תאמר לי שלא שמעת על חוקרים שלא קיבלו הצעות ממוסדות כאלה (זכור שאנחנו מדברים על מוסדות שהם גם בעילית האקדמית וגם משלמים שכר מאוד גבוה).
המוחות בורחים? שיברחו 623926
לישראל אין סיכוי להתמודד לא בשכר ולא בתנאי המחקר עם האוניברסיטאות הפרטיות המובילות בארצה"ב. אם הן רוצות מישהו הן יכולות לתת לו סכומי עתק ( לפרינסטון לדוגמא יש קרן של 17 מיליארד דולר ואפילו לישיבה יוניברסיטי יש מיליארד). ולמען האמת אין צורך להביא פרופסורים מזדקנים "סטארים" ולשלם להם המון כסף בגלל השם. מה שיהיה יעיל פי כמה הוא הגדלת מספר התקנים לאנשים צעירים ושיפור תנאי המחקר. על המקומות יוכלו להתחרות באופן שיוויוני גם המקומיים וגם "היורדים". מי שרוצה להרויח 300 אלף דולר בשנה שישאר בטובו בהרווארד
המוחות בורחים? שיברחו 623927
מאחר ומדובר בד"כ בחוקרים צעירים שסיימו פוסט-דוק ומחפשים משרה ראשונה, זה הנתון היותר רלבנטי, לא של פרופסור כל כך ותיק.
השכר במקרה הזה בארץ הוא חצי ממה שאמרת, מול 100-150 אלף דולר לשנה בארה"ב למשרה מקבילה.

אני חושב שמה שמבריח יותר מהשכר עצמו - הוא שפשוט אין מספיק משרות בארץ. במדעים מדויקים על כל משרה בארץ מתמודדים חמישה עד עשרה מועמדים - חלק ניכר מהם טובים מאד בתחומם - לפחות באוניברסיטאות המובילות. לא מעט מאלה שאני הכרתי שחיפשו משרות, היו מוכנים בהחלט להתפשר בענין השכר, בתנאי שהיו מוצאים עבודה בארץ.
בניגוד לארה"ב, שם עובד חוק המספרים הגדולים - בארץ ההיצע דל מאד - יש לא מעט תחומים שאת כמות המשרות שנפתחת בהם בשנה אפשר למנות על אצבעות יד אחת.
המוחות בורחים? שיברחו 623942
קצת קשה לרדוף אחריך כשאתה כל הזמן משנה את השאלה. הבאת נתוני שכר בארה"ב לפרופסורים מלאים אז עניתי לגבי האוכלוסיה המקבילה, עכשיו אתה אומר שזה דווקא לא מה שרצית לטעון. אז בבקשה, שוב אני מפקפק בנתונים שלך, 100-150 אלף לשנה בתור שכר התחלתי נשמע לי מופרז ברוב הגדול של האוניברסיטאות (למעט בפקולטות לניהול שיש להן תוכניות MBA, שם זה אפילו גבוה יותר). לדעתי פרופסור מתחיל בארץ (שרמתו שקולה לחוקר באוניברסיטה מובילה בארה"ב) יגיע לשכר בסדר גודל דומה למה שמשולם באוניברסיטה ציבורית בארה"ב או בקנדה (צריך לזכור שכל האוניברסיטאות בארץ הן ציבוריות, לכן קצת מטעה להשוות להרווארד ופרינסטון, בדיוק כמו שאוניברסיטת ברקלי לא משווה את עצמה אליהן מבחינת שכר).

אני מסכים שיש מעט משרות בארץ, אפילו פחות ממה שאמרת. אבל גם בארה"ב יש לך בכל תחום אולי 10-20 אוניברסיטות מובילות וגם הן לא פותחות משרה בכל תחום בכל שנה. אני גם מסכים שהשכר הוא לא בהכרח הגורם לירידה מהארץ - יש גם הרבה הייטקיסטים שעושים רילוקיישן שלא כרוך בעליה בשכר ואפילו להיפך כי האישה מפסיקה לעבוד - יש אנשים שאוהבים לגור באמריקה, מה לעשות. הביקורת שלי היא לגבי הטענה שלך שהמשכורת גבוהה פי 2-3 (באופן גורף, לא במקרים חריגים) ובעקיפין עם ההפרזות בתקשורת כאילו לכל חוקר ישראלי מחכה שטיח אדום ומזוודה מלאה בדולרים אם רק יואיל לכבד את ליגת הקיסוס בנוכחותו.
המוחות בורחים? שיברחו 623946
אני לא מכיר אף אחד שקיבל משרה ראשונה בפחות מ-‏100K$ בארה"ב, ומכיר כמה שקיבלו יותר מזה.
ועבור פרופסורים ותיקים, תכפיל ב-‏2 את המספרים משני אגפי המשוואה.
לטעמי זה לא מטעה להשוות לאוניברסיטאות טובות בארה"ב, לחלק ניכר מהפוסט-דוקים והחוקרים הישראליים זאת השוואה רלוונטית. לדעתי - וללא נתונים של מספרים גדולים מספיקים, אז יש כאן הכללה - אלה שמקבלים משרות במדעי הטבע במכון וויצמן, הטכניון, העברית ות"א, רובם היו מתקבלים לאוניברסיטאות נכבדות מאד בארה"ב, לא דרג ב'-ג'.

אלה הנתונים המספריים, אל תסיק מזה שאני מצטרף לפסטיבל ה'באמריקה הרבה יותר קל להתפרנס', בתור מי שגר שם שנתיים אני דווקא ממוקיעי הפסטיבל הזה. לא מספרים לך על ביטוחי בריאות במאות דולרים לחודש למשפחה, על זה שלימודים אקדמאיים לתואר (ראשון) מכובד עולים 100K$ לילד לפני מגורים ואוכל‏1, על זה שהמס יותר גבוה ממה שחושבים בארץ, שמחירי הדירות במקומות המבוקשים גם הם לא זולים, וכן הלאה.
והפרשי המשכורות בתעשיה הרבה יותר קטנים מאשר באקדמיה.

דווקא האקדמיה היא נישה שבה בהחלט יש הפרשים ניכרים, אמנם בהשוואה לאוניברסיטאות המובילות, שהיא מוצדקת לדעתי לפחות במדעים המדויקים.

1 אז לסבר את האוזן - החיסכון של משפחה לחינוך של 3 ילדים יוצא כמו חיסכון לדירה בארץ.
המוחות בורחים? שיברחו 623949
אתה שוב עונה לי באנקדוטות. אני לא יודע באיזה תחום המכרים שלך ומה הסיפורים שהם מספרים לך. הנה עוד טבלה מאוניברסיטת קליפורניה (אמנם ציבורית, אבל כמה מהקמפוסים המצויינים בארה"ב), פרופסור זוטר מרוויח בטווח 55-73 אלף בשנה אקדמית (9 חודשים, אם אתה מוצא עבודה בקיץ אתה יכול לקבל עוד כסף). אוניברסיטאות פרטיות משלמות הרבה יותר, אבל כפול ומשולש? פשוט לא נראה לי.
המוחות בורחים? שיברחו 623952
איך שבא לך, את עצמך אני רואה ששכנעת.
המוחות בורחים? שיברחו 623960
ממש לא. מספיק אנשים טוענים ההפך כדי שאפקפק בעצמי, אבל ראיות חותכות לכיוון השני גם לא מצאתי (ומתגובתך אני מבין שאתה מסיים את הדיון?).
המוחות בורחים? שיברחו 623964
נראה לי שמיציתי, אני תרמתי ממה שאני יודע, ואין לי רצון להתחיל לפשפש באינטרנט כדי ל'הוכיח' את זה בצורה חותכת.
בין בשאר נראה היה שאתה דבק בעמדתך ומדלג על מה שאנשים אחרים אמרו. וגם על המספרים כשזה נוח.
למשל - אפילו בתגובה האחרונה שלך, שציינה שכר של 55-73 אלף דולר ל-‏9 חודשים, נירמול סביר לשנה - בהנחה הסבירה שמרצים בכירים מקבלים עבודה לקיץ בלי הרבה בעייה (חלקם אפילו בחברות מסחריות שמשלמות הרבה כמו מייקרוסופט או IBM), ייתן לך 73-97 אלף דולר לשנה למרצה זוטר‏1. שזה די קרוב למספרים שאני נתתי, וודאי לא קטן מהם בפקטור של שניים-שלוש שציינת באותה תגובה ממש.

אני אף אוסיף לאתר שמראה את שכרם של פרופסורים באזור בוסטון, להנאתך. אני מזהיר מראש שהוא נותן עוד נתונים אבל לא חותך ראיות.

1 לא כולל כמובן מענקי מחקר למיניהם.
המוחות בורחים? שיברחו 644725
נזכרתי לאחרונה בדיון הזה וערכתי בירור דרך חברים של המשפחה. חבר סגל שנה ראשונה אחרי פוסט-דוק בתחום המדעים באוניברסיטה מובילה בארץ (אחת מאלה שציינת לעיל). טוען שמרוויח בסביבות 30 אלף ש״ח ברוטו בחודש ממוצע, כולל בונוסים מקסימליים על מענקי מחקר, אבל ללא עבודה חיצונית או ייעוץ (מתברר שמענקי מחקר יכולים להעניק תוספת לשכר של בערך 50 אחוז מרכיב הבסיס במשכורת!).‏1 חבר סגל באותו תחום באוניברסיטה פרטית בארה״ב (אוניברסיטת טופ 5 לפי כל קנה מידה) טוען שהמשכורת שלו בשנה הראשונה היתה בסביבות 90 אלף דולר ל- 9 חודשים (בארה״ב זה יותר נתון למשא ומתן ותלוי בתחום המחקר), כלומר בערך 120 אלף לשנה אחרי משכורת קיץ. הוא טוען שלאחר 5 שנים המשכורת הבסיסית עולה למשהו כמו 110. הבדיקה האנקדוטלית הזו לא הראתה פער של פי 2-3 במשכורת הנומינלית כפי שטענת (אולי דווקא אני מוכשר והגעתי למרצה הכי עני בארה״ב והכי עשיר בישראל). אני גם לא יודע מה ההבדל בהפרשות לפנסיה, קרנות וכו׳ שעשויות לצמצם עוד את הפער (יש בכלל כזה דבר בארה״ב?), מצד שני כמובן יש את ההפרש ההפרש במיסוי, ברור שבישראל ההכנסה הפנויה ממשכורת כזו היא נמוכה בהרבה.

1 אגב, הבחור לא אוהב ישראל גדול. אני מנחש שאם היו פורשים בפניו שטיח אדום בארה״ב הוא היה עוזב.
המוחות בורחים? שיברחו 644744
השוואה הוגנת תהיה בלי הבונוסים (שהם חריגים, הסכום שאמרת נשמע לי מופרך לפני שהבנתי שאתה כולל אותם‏1), מאחר ולא הכנסת גם את הבונוסים המקבילים של האמריקאי.
אז ללא הבונוסים של חמישים אחוז, נקבל גג עשרים בחודש‏2, שזה מאתיים וארבעים ברוטו בשנה, או כשישים אלף דולר. בדיוק פקטור 2 מול המספר של 120 אלף דולר שנתת. תוסיף את המיסוי הגבוה בארץ ובקלות אתה בתחום הפקטור 2-3 עליו דיברתי.

1 רק לסבר את האוזן, איש אקדמיה בעל דוקטורט שיפנה להייטק ולא לאקדמיה יקבל, לפני שצבר נסיון נוסף, קרוב לסכום שאמרת, לפעמים גם פחות. הטענה לפיה איש אקדמיה זוטר מקבל שכר קרוב לחברו בתעשיית ההיטק רחוקה מהמציאות כפי שאני מביר אותה. אבל בגוף התגובה אני אמשיך על פי המספרים שלך.
2 יש גם אנשי סגל זוטר שבקושי מגיעים לסכום הזה גם אחרי גרנטים, שלא לדבר על אלה שכלל לא מקבלים בונוסים כאלה.
המוחות בורחים? שיברחו 644745
רגע רגע רגע! הבונוסים בישראל מקבילים למשכורת קיץ בארה״ב. שניהם סכומים שמשולמים מתוך מענק מחקר כתוספת למשכורת הבסיסית. או שכוללים את שניהם או שלא, אתה לא יכול לשחק ככה.

עוד בעיה בחשבון שלך היא שהבונוסים הם 50 אחוז ממשכורת הבסיס, לא מהמשכורת הכוללת ללא בונוס. כל אחד שקיבל משכורת בשירות הציבורי בישראל יודע שמשכורת הבסיס זה חלק קטן מהשכר הכולל (תוספת הסכם, תוספת ביגוד, תוספת מיזוג וקירור, שיפוי על עבודה בשיפוע). בלי הבונוסים זה עדיין אמור לצאת יותר מ- 20.
המוחות בורחים? שיברחו 644746
אגב, רק כדי שלא נתווכח על מה שלא נטען: אני דיברתי רק על שכר ברוטו לאורך כל הדרך. אני לא מדבר על מיסוי מצד אחד ולא על רכיבי שכר סוציאליים מצד שני. אני מסכים שביחס ליוקר המחיה ההפרש יותר גדול ואני חושב שאפילו טענתי את זה במפורש במעלה הפתיל.
המוחות בורחים? שיברחו 644747
לא נראה לי שהבונוסים מקבילים למשכורת בקיץ, מה, פרופסור בהארוורד שלא השיג גרנטים השנה לא מקבל משכורת שלושה חודשים? לא נראה לי.
ממה שאני מכיר, זה די נפוץ שמרצה זוטר גם לא יקבל בונוסים בכלל, והמשכורות הראשונות שלו יהיו סביב חמש עשרה ברוטו.

אבל מאחר ונראה שאתה לא משתכנע, כיתתתי רגלי ומצאתי את הטבלאות הרשמיות, כולל תוספות והפלא ופלא, מרצה צעיר בשנה השנייה מקבל כולל הכל כ14,500 ש"ח, בשנה השישית כאלף שקל יותר, ומרצה בכיר בשנתו השנייה מקבל 16000 ש"ח, כולל ביגוד, טלפון, תוספת שחיקה ותוספת שתיקה. טוב, האחרונה סתם המצאתי.

בקיצור, זה תואם בדיוק נאה את המספרים לפי ההערכה שלי. ואם הסכמתי לעשרים אלף בתגובתי הקודמת, אני לוקח את זה חזרה ומוריד לחמש עשרה. כפול 12 חלקי דולר, נקבל 45 אלף דולר בשנה משכורת שוטפת מול 120 אלף דולר בארה"ב. כמו שאמרתי, בין פקטור שתיים לשלוש, ועוד עם ספיירים. גם אם תוריד עשרים אחוז, זה עדיין יושב יפה בטווח הנ"ל.
המוחות בורחים? שיברחו 644748
אתה טועה בקשר לארה״ב וטועה בקשר לישראל. מרצה בהרווארד בלי מענקים לא מקבל משכורת בקיץ (כוכבית: בכמה שנים הראשונות יש מענק קליטה שמאפשר לשלם משכורת בקיץ). יותר מזה, הקרן האמריקאית למדע לא מאפשר לשלם יותר מחודשיים של משכורת קיץ מהמענקים שהיא נותנת (גם אם לחוקר יש יותר ממענק אחד). יש רבים שנתקעים עם החודש השלישי ועושים שמיניות באוויר כדי לקבל מימון מפה ומשם עבור החודש הנוסף.

הטבלה שהבאת היא גרסה מעודכנת של הטבלה שאני הבאתי בתגובה 623868 והיא לא מספרת את כל הסיפור. ״מרצה בכיר״ היא דרגת הכניסה במדעים באוניברסיטאות שציינת, והותק לא מתחיל מ- 0. אוניברסיטאות מחקר משלמות כברירת מחדל תוספות ומענקים שלא רשומים בטבלה. לא המצאתי את המספר שכתבתי.
המוחות בורחים? שיברחו 644759
גם אם לא המצאת, או שאתה מאמין למה שאחרים אומרים לך, זה כנראה מקרה קיצון. מול אותו מקרה קיצון, אני יכול להביא לך את מקרי הקיצון האמריקאיים, בהם פרופסור במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון מרוויח 250,000 דולר לשנה לפני מענקים, שמענקים, ושאר ירקות (שהוא ממש לא צריך).

אבל מה זה משנה, נראה לי שאין נתון בעולם שישכנע אותך.
זה מסוג הדיונים המתסכלים האלה באייל, שבהם גם מלכתחילה אני מכיר את הנתונים כמעט מגוף ראשון, גם אני משקיע זמן בלהביא נתונים מהרשת שיאששו את מה שאני כבר יודע, מגיעים בעמל רב למספרים שחור על גבי לבן, אבל כל זה לא מעניין את הצד השני. אני מיציתי.

תודה ושלום.
המוחות בורחים? שיברחו 644765
אני מבין את התסכול שלך, אתה חושב שאתה מכיר את הנתונים, וכל מה שאני מביא לך בתשובה זה מספרים עמומים. אבל בכל זאת אני מעדיף לשמור על אנונימיות ומכיר בזכותך לא להשתכנע (איזו נדיבות מצידי, נכון?). באקדמיה בארץ אין דבר כזה ״מקרה קיצון״ מבחינת שכר. כמעט כל הקטגוריות קבועות מראש בהנתן האוניברסיטה, תחום המחקר והזמן מתחילת ההעסקה. אתה אומר שיש לך חברים שעובדים באקדמיה הישראלית במדעים באחת האוניברסיטאות שכתבת למעלה (אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, הטכניון, מכון ויצמן) ושאינם עובדים בנוסף מחוץ לאוניברסיטה - אתה יכול לשאול מה כתוב להם בתלוש בברוטו בחודש בממוצע (כולל מענקי קליטה והטבת דיור וכל מיני מענקים שמשולמים אחת ל- X חודשים). אם יגידו לך 15 אלף, אני מאוד אופתע ואודה שכנראה אין לי את התמונה המלאה. אני לא צריך הוכחה חותכת כדי להודות בהפסד, רק שתגיד ששאלת וזה מה שאמרו לך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים