בתשובה לאפופידס, 24/03/02 19:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אי אפשר ללמוד משהו חדש, אפשר רק להיזכר במשהו שאנחנו כבר יודעים. לכן, אנחנו כבר יודעים את הכל, רק לא זוכרים את זה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא חדש לי, זכרתי את זה (-: ואיך הבחור מתרץ אמירה תמוהה זו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיית שמגוף (bootstrapping) סטנדרטית - אי אפשר לדעת את מה שאנחנו לא יודעים ולכן למידה היא בלתי-אפשרית אז אין ברירה ואנחנו יודעים את הכל אפריורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ממש עזר אבל אם זה מעניין ולא קשה להסבר, אשמח לקוראו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון מופיע בדיאלוג "מנון" בכרך הראשון של כתבי אפלטון. בהצלחה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לומר ברשותו של אפלטון כמה אמירות אינטואיטיביות ולא מדעיות בעליל המבוססות על ראיה רטרוספקטיבית סוביקטיבית: שגשוג הדתות המיסטיקות וכיו"ב מנחשים ו"אובדי כוכבים" במאה העשרים ואחת לספירה הנוצרית מעידה יותר מכל על כך שהאמונה היא צורך נפשי של "תבונת האדם" (אולי כמו אהבה, אולי כמו השתייכות) וכמוה התשוקה להבין ולהסביר הינה צורך נפשי לא פחות כפייתי. הדת "נכנסה" לענין הבריאה בהכירה בקיומו של התשוקה הזאת "להסביר", בנפש האדם ובהכירה בקיומו של "האני התודעתי" כחלק ממבנה התבונה האנושית. ובהכרח להתמודד מולו והכריעו כתנאי לביסוסה הקיומי!(התפוח, היצר הרע , רגש האשמה, הגירוש מהקרבה לאל, וכד') מטרתה העיקרית של האמונה זה "לדכא" למזער את "האני התודעתי" כדי להעמיק את האמונה וכדי שלפרט יהיה יותר קל ומן הסתם יותר טוב... החיים בידיעה מוגבלת ובאחידות תרבותית מחשבתית מעולם לא "הוכחו" כחיים חסרים או בלתי מספקים... כך שגם בימים אלה ממש חיינו עדין סובבים סביב ההתמודדות הנצחית והכואבת הזאת: אני מזהה שתי "תרבויות" הצועדות אלי התנגשות בלתי נמנעת: תרבות המערב במכונה "חופשית ודמוקרטית" שהגיע בימינו לשיאים של "דרור" מחשבתי ויצירתי כמעט ללא כל כבילה מסורתית, ולכן היא "פורצת" קדימה משתנה ומתחדשת כל העת מאתגרת ומתנסה ולכן גם מתעשרת כלכלית ורוחנית. ומולה תרבות המזרח המכונה מסורתית ודתית שבימים אלה מונעת בעיקר ע"י האיסלם הקנאי השמרן וע"י העוני המעמיק שהופך בלתי ניתן לגישור, שמוליד קנאה ושנאה אל מול "התרבות הבזויה והמפתה" המתחזקת כלכלית והמאיימת כל כך... אני חשה כל יום יותר ויותר "שהמדע והדת" קרבים והולכים להתנגשות הבלתי נמנעת... האם אני צודקת??? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נשאלתי אך הסתקרנתי: אם נניח שאבחנתך נכונה, איפה את בכל זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שקבלה תקיפה רגעית ''במפץ הגדול'' של לידתה ומאז לא חדלה לנוד מצד לצד כשאיזה חוט בלתי אנושי שומר אותה במסלול האין סופי הזה ולא מתנתק ומאפשר לה לקבל תנועה מעגלית קבועה בניגוד לחוקי הפיסיקה שהגה האדם החושב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיוטי וטראגי משהו, אך להבנתי את המכניקה של ניוטון, לא נכון פיסיקלית... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מתכוונת בניגוד לחוט אנושי? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |