בתשובה לdd, 04/11/13 21:07
ניצחנו? 624683
היה איזה פרק נהדר מתוך התכנית אמא מגניבה בהשתתפותה של קרן מור, ובו אורלי זילברשץ שצמאה באופן כללי לאיזושהי מערכת יחסים, פוגשת במקרה באיזו הליכת ערב את ירון לונדון שמגלם את עצמו. למחרת מסתבר שכמה דקות מאוחר יותר, לונדון כביכול נפטר, וכשזילברשץ אומרת שהיא ראתה אותו, מישהו רומז שאולי היה להם רומן. כשהיא חושבת על זה לרגע, הרעיון מוצא חן בעיניה, לא רק שהיא לא מכחישה, אלא היא הולכת ומפתחת אותו, ומעמיסה עליו תיאורים ופנטזיה אחת גדולה, שהיה לו רומן עם לונדון, שהיא הייתה האישה השנייה שלו, שהוא אהב אותה, עד כדי כך שהיא אף נוטלת על עצמה לדבר כביכול בשמו את המילים האחרונות ולהקריא הספד על קברו ואף מתעמתת עם האישה האמיתית. כל זה לא היה אלא פנטזיה, לזילברשץ וללונדון לא היה ולא מאום. זרק לה איזה משפט בטיול ערב ותו לא. מה שהיא עשתה למעשה, כלומר בתכנית, היא חטפה את שמו ואת זכרו.

"דרך רבין" - נחטפה.

מסיבות כאלה, מסיבות אחרות, בתום לב, מתוך פנטזיה, מתוך שאלה היו האנשים האחרונים שפגשו אותו לפני מותו, ומתוך פנטזיה על השם הגדול שהוא הותיר, ניכסו אותו ואת דרכו לעצמם.

כאשר איש בעל דעות לאומיות תוקף את רבין, ואיש כמו..ושכמותם..מגן על רבין. אני חושב שזו פארודיה. זה בדיוק אותו עימות פיקטיבי בין האישה האמיתית, האלמנה, לבין זילברשץ שמגלמת לפי הפנטזיה שלה את פילגשו ומקריאה מילים על הקבר. בלי לנקוב בשמות, מה לאנשים מן השמאל החדש שכל מה שיש להם בראש זה כיבוש, אפרטהייד ויודו נאצים..מה להם וליצחק רבין? בשם אלוהים ובשיא הכנות.

טיפש הימין שמטפח שנאה ליצחק רבין. אבל זו דרכו של האספסוף.
ניצחנו? 624761
כשנשפתח תהליך מדריד ולאחריו אוסלו, הייתה אמריקה בשיא כוחה ולמעשה נותרה בתור מעצמת העל היחידה לאחר קריסת הגוש הסובייטי. בכך נוצרה קונסטלציה מבנית חדשה שגררה בעקבותיה שינויים באסטרטגיה האמריקאית, אשר ביקשה כעת לפרק מוקדי סכסוך אזוריים, וגם ביחס למזרח התיכון לפשר בין ישראל לבין העולם הערבי שזה עתה איבד את הפטרון הסובייטי והוא עשיר בנפט וחולש על צמתים גיאו אסטרטגיים. תהליך השלום הישראלי פלסטיני, אינו שאלה של לתפישת עולם של ראש ממשלה ישראלי, אלא הוא תכתיב אמריקאי ששאף להשתלט על העולם הערבי ולקרב אל תוכו גם את בעלת הברית הקטנה.

זה כדי לנער את האשמה שמטיחים ברבין כאילו הוא הביא עלינו את אוסלו. ''הכל בגללך חבר''. תהליך אוסלו הוא נגזרת של פוליטיקה מערכתית שחזקה לאין שיעור מעמדותיו של ראש ממשלה ישראלי. באותה המידה, יש בכך כדי לענות על השאלה מדוע שרי ביטחון נעשו לפתע ''שמאלניים יותר''. קרוב לוודאי שהם לא הגיעו למסקנה ''שהשמאל צודק''. לא ולא. דברים שרואים מכאן לא רואים משם. מכאן רואים גם את הלחץ האמריקאי וצריך להתחשב בו.

אני חושב שלא היה זה נבון להתנגד לעמדה האמריקאית בשעה זו שהיא מעצמת העל היחידה בעולם. אני חושב שזה היה מתכון לאסון להתנגד לאמריקה בראשית שנות התשעים. אין אפוא להאשים את רבין שנענה לאוסלו, אלא יש לתת לו קרדיט על כך שהשכיל לשלב את ישראל במערך החדש בתור בעלת ברית מכובדת של המעצמה הגדולה ולא בתור מדינה סוררת. אוסלו ככלות הכל--- איננו פשע---.
ניצחנו? 624762
הזעזוע המערכתי, גרר אחריו זעזועי משנה ביחידות הקטנות. כך בדרום אמריקה שנכנסה לתהליכי דמוקרטיזציה וליברליזציה בתנאים של עוני. כך בישראל שנאלצה לספוג זעזוע אידיאולוגי פנימי.

בעוד שבעבר יכול היה רבין לומר- הבה נשבור להם את הידיים ואת הרגליים, עתה נאלץ לעמוד ולהצדיק את תהליך השלום. לא רק שהוא כרוך במסירת חבלי ארץ, אלא גם הוא כרוך בלצייר את האוייב כידיד. כביכול כל מה שחשבנו עד היום היה טעות. ככל שנעשתה ההצדקה אקססיבית, כך הועתק הסכסוך מול הפלסטינים אל תוככי החברה הישראלית. בעוד שבעבר היה ברור מי 'אנחנו' ומי 'הם', עתה כבר לא היה ברור, כדי כך שחלק מאיתנו נעשה 'הם'.

הבה נודה על האמת. חברת כנסת בולטת מצהירה שעבורה יום ה' באייר אינו יום העצמאות, אלא הוא יום הנכבה, זה אומר בדיוק מה שזה אומר.
וכששתי מנהיגות המפלגות של גוש השמאל, כל מה שיש להן בראש הוא שתקום מדינה פלסטינית, זה אומר בדיוק מה שזה אומר. מה לגבי מדיניות החוץ של ישראל? מה לגבי האינטרסים של ישראל? מה לגבי השאיפות של ישראל?

נהיה כנים ונאמר במישרין. אתם אינכם מייצגים עוד את מדינת ישראל. אתם רבותיי, בתפישותיכם, משועבדים לשאיפותיה של אומה אחרת.
ניצחנו? 624764
אני רואה שתי תובנות יסוד לסכסוך:

- אל לנו לשלוט על עם אחר ולנהל את חייו.
- אל לנו להפקיד את בטחוננו בידיו.

רבין צדק כשאימץ את התובנה הראשונה. וטעה, באופן פטאלי כשלא אימץ את התובנה השניה. המחשבה שהם יילחמו ביניהם כדי לשרת את האינטרסים שלנו, או לשמור על הביטחון שלנו..היא שערורייתית.

לא מסע הסתה התנהל נגד רבין. איש לא יצא למסע שתכליתו להסית נגד רבין. היה זעם אמיתי ברחובות. זעם רותח. כשההמון צועק רבין בוגד, הוא למעשה צועק שרבין טועה. אך כשמצטרפת לכך תחושת האימה והזעם לנוכח גילויי טרור שישראל לא ידעה כמותם, אז צועקים רבין בוגד. אז אנשים מתפלצים ועושים טקסים כמו פולסא דנורא. זה לא מתוך רוע או מתוך כוונת זדון. הם לא רוצים לרצוח מנהיג. הם נקרעים מבפנים.

רבין צדק. אבל הוא גם טעה. למעשה שני המחנות בישראל צודקים. צודקים לגמרי באופן חלקי. האחד אומר שאין לשלוט על עם אחר, והאחר אומר שאין להפקיד את עתידנו בידיהם, ושניהם צודקים. זה אתגר הפיוס בין המחנות בישראל, שהאחד יכיר גם בצדקת הטענה האחרת. אי אפשר לנפנף רק באחת מהן ולעשות אותה לטענה יחידה.

לו היה רבין משכיל לבסס את התהליך על שתי התובנות שתיהן, ולדעתי היה לו מרחב תמרון לעמוד על כך, ייתכן שהקרע היה נמנע.
ניצחנו? 624769
הנה בשעה שהולכת ומתכנסת ועידת שרי החוץ לחתום על הסכם מינכן המתגבש זו הפעם בז'נבה, אני שב ונזכר בפניו חמורות הסבר של שמעון שעה ששחרר הצהרה לעולם ולפיה - "אובמה יילחם באיראן כמו אריה." ואף נעה לסתו התחתונה בשעה שאמר אריה, כאילו ביקש לא רק לומר את המילה אלא לשאוג אותה ממש. אריה! עלה בי חיוך קטן כשעברה איזו הערת מבזק קטנה, קטנטנה כמו עלה נידף, מפיו בשבוע שעבר בשעה שכבר ניכר היה לאן פניה של ארה"ב מועדות, ולפיה "יש גם לומר מילה טובה על הסנקציות".

אני חושב שזה חמוד. שההצהרה הנפוחה הפנטסטית, המדומיינת העולה מנהמת הלב של אישיות ילדותית, עוברת בקול תרועה, ואילו הצהרת ההתפכחות חומקת בלאט. מכובסת מאד. אריות כבר לא יהיו כאן, אבל איש לא יאמר- טעיתי, שגיתי, אל תקשיבו לי. אלא יאמר- צריך להגיד מילה טובה על הסנקציות. זה כל כך עלוב שזה חמוד.

אבל שמעון הוא לא החמוד היחיד. ישנם הרבה שמרעישים את השיח הציבורי בקול תרועה, וכשהדברים מתבדים הם נאלמים. נעלמים. מי זוכר. למה שמישהו ייקח אחריות על דברים שנאמרו בשעה שאפשר להציף את השיח עם פנטזיה חדשה. ממלכת ההזויים. היכן פדהצור, היכן המה שמו המומחה לגרעין עם תארים מאוניברסיטאות אמריקאיות שקרא לנו להצביע ל"אדם ראוי כמו זחאלקה" זה אדם ראוי אמר לנו, אין עוד הרבה כמוהו. רגע לפני הבחירות. זחאלקה שזה אך השמיע בשם הערכים הקומוניסטיים, בשם החירות והשוויון לכל החל להשמיע הצהרות לאומניות. מהבטן. מי זוכר. היכן שאולי הפרשן לנהמות לבו של אבו מאזן, שעוד משרטט לעצמו תחשיבים משפטיים ל"פתרון" הסכסוך.

זה עצוב שאין אנשים שיקומו לערוך חשבון נפש עם הדברים של עצמם. עם הקונספציה. מסתבר שככל שאדם צובר יותר תארים, הוא פורש כנפיים לעוף נמוך יותר. כמה זיוף. כמה ---דקדאנס---.
ניצחנו? 624773
"הם לא רוצים לרצוח מנהיג. הם נקרעים מבפנים"?
האם פספסתי אירוניה?
ניצחנו? 624776
אינני יודע. אני חושב שלו היו רוצים פשוט להתנקש, היו פשוט שוכרים מתנקש. תראי כמה רחוק הם הולכים, אל אי אילו דמיונות מיסטיים. פולסא דנורא, מי בכלל שמע על זה. על פניו זה נראה לי כמו תגובה נפשית חריפה, לא עניין של התנקשות פוליטית. ככה נדמה לי.
ניצחנו? 624777
לשכור מתנקש זה רעיון מטופש.
ניצחנו? 624780
''נקרעים מבפנים'' מעיד על דילמה בין שני ערכים שווים במשקלם (לשמור על מראית עין דמוקרטית ומצד שני לחסל את כל מי שלדעתך מוביל מדיניות שגויה). אבל הביטוי ''נקרעים מבפנים'' גם אמור כנראה ליצור מין הבנה לסבלם המוסרי של אותם גורמים - משל משחקת לטובתם העובדה שהם קודם ''נקרעו מבפנים'' המון זמן ורק אז הטיפו לרצח שהתרחש (גם אני ''נקרעת מבפנים'' המון זמן לפני שאני חובטת בזקנים העומדים לפניי בתור לאוטובוס).
ניצחנו? 624781
אני לגמרי מסכים. וגם אי אפשר להתעלם מן התוצאה ומכך שבפועל הם למעשה התירו את דמו. לא בעזרת גרמי שמיים, אלא בכך שלמעשה הם קראו למותו עלי אדמות. כנראה שהם גם לא עשו חשבון נפש, ולראיה שנעשים נסיונות לקעקע את דמותו של רבין. זו אפולוגטיקה שנועדה למגר את אוסלו, אבל היא גם מעידה על אשמה. אשמה גולמית שעוד מתמודדים איתה בעזרת הכחשה או צידוק ובכך היא מעידה על הכרה סמויה שנעשה מעשה אסור.

גם נעשה פשע ליהדות אשר אוסרת על המאגיה לכל צורותיה. המאגיקנים שביצעו את הטקסים שלהם, הם אויביה המרים של היהדות למראשיתה. קרוב לוודאי שמשה ציווה להכרית אותם, שמואל ציווה להכרית אותם, שאול ציווה להכרית אותם, אליהו, יאשיהו. האובים והידעונים הם אויבי עם ישראל והם אויבים להשם יתברך.

אסור לזנוח את רצח רבין. אין להירתע מן הגלוריפיקציה של דמותו. יש להטיח את האשמה כל פעם מחדש. עד שתופיע החרטה. לא למען טענה פוליטית כזו או אחרת, אלא למען יסוד החברה התרבותית אשר מפנימה את הטאבו.
ניצחנו? 624782
תודה!
עד כה נפלא ממני מה חשוב כל כך למשתלחים לשכתב דווקא עכשיו את פרשת אלטלנה עם רבין בתפקיד הנבל הראשי, יותר מעשור אחר מותו. כעת קיבלתי את התשובה.
ניצחנו? 624810
שבוע מן האזכרה, שנת 2013, מירושלים:

2: ראשת מר"צ: "מינוי ליברמן הוא מטען חבלה לתהליך השלום."

דרך רבין ני בזזה. ני שדדה. נית עוותה. נית בהמה. נית בזתה. ניז נתה.

איכה הייתה לזונה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים