 |
אין לי בכלל ספק - ואוכל שני כובעים אם דוקינס יכחיש זאת - שיש פנים מאד מעניינים - היסטוריים, סוציולוגיים ואחרים - למושג "אלוהים". אלא שדוקינס (לרוב - גם אני לא קראתי את הספר), עוסק בנקודה מאד ספציפית שלא קשורה לכל אלה: "אמת". מושג שמסתבר זר לחלוטין לחלק מחוקרי הספרות. הוא בפשטות טוען (צודק או לא) שאין אלוהים. הטיעון של גלסנר מעורר מעט תמיהה דאגה, שהרי כישרון עיקרי שדווקא כן הייתי נוטה לייחס לעוסקים בספרות הוא "הבנת הנקרא". מה זה בכלל משנה אם יש בהגיוניו של דוקינס מן הרגרסיה, או אם אתאיזם עלול להוביל להרס הציוויליזציה והמוסר? שאלת קיומו של אלוהים - בה דוקינס עוסק - אינה תלויה בכל זה.
(אין בדברי תמיכה במבנה טיעוניו של דוקינס בספר - כאמור איני מכירו. עם מסקנתו הסופית אני בהחלט מסכים. בנוסף: איני טוען כאן שום דבר כללי, ובפרט, כמובן שאין בכוונתי לומר שלאנשי רוח אין מה לתרום לדיון בנושא. לגסלנר אין).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש