בתשובה לדב אנשלוביץ, 16/12/13 11:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מלחמת לבנון הראשונה, מישטר הכיבוש בשטחים ובסופו של דבר בתוך הקו הירוק - כליאת פליטים ועובדים זרים במחנות מעצר ונסיונות טרנספריזציה של בדואים (כולל כאלה ששירתו בצה''ל). אלה הלקחים שהפקנו מהשואה - הצדק הוא תמיד, אך ורק, עם היהודים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הנסיון להאשים בכל רעה חולה של ממשלת ישראל לדורותיה את הלקחים שהפקנו מהשואה הוא בעייתי ושטחי. מאחר ואין לך סימוכין לזה, זה הופך לטאוטולוגיה. קצת מזכיר את האמירה הנפוצה שבהכל אשם ה'כיבוש'. סביר להניח שיש עוד כמה גורמים לתופעות שהזכרת, מלבד הלקחים מהשואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השואה קיימת בתפיסה הישראלית כאתוס מרכזי שמתוכו הופקו לקחים הנוגעים אך ורק להצדקת כל עוול הנעשה בידי יהודים כלפי אחרים, גם אם היא לא תמיד משומשת בנימוק למעשים אלו. יש על כך לא מעט ספרים - של תום שגב, בועז עברון, עידית זרטל, משה צוקרמן ועוד. באינטרנט אתה יכול למצוא את זה למשל אצל יוסי גורביץ. לגבי הדברים שהזכרתי, אני לא חושב שניתן למצוא להם הצדקות כלשהן, עם השואה או בלעדיה, אבל השואה כאמור משמשת דלק תפיסתי לתפיסת עולם יהודו-צנטרית ולשלילת זכויות אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמי שלא מכיר בקשר אשר בין שואה לתקומה, מי שלא מכיר בקשר בין המסע הנפשע של השמדת העם היהודי, כלומר סילוקו מן המרחב, כלומר שאין מרחב עבור היהודי על פני האדמה, ומכאן שיש להשמיד אותו פיזית ולשלוח אותו בעשן הארובות לשמיים, לבין התוקף מוסרי של לתביעה מצד היהודים למרחב שיהיה שייך רק להם, מי שלא מכיר בקשר טבעי בין הדברים, הוא חולרע. הוא טינופת מוסרית. הוא אינווליד מוסרי, הוא מעוות. אם אני מפרש נכון את הרדוקציה של הפונז לדוגמא של פריצה לבית ''כדי להישאר בתחום הרציונלי'' אם אני מפרש נכון את הניסיון להישאר בתחום הרציונלי, אני חושב שהוא פשוט נדהם. מן השימוש שעושה היהודי המעוות, האינווליד השמאלי בן ימינו, בשואה כדי לתמוך באייקון הפוליטי הקרוי ''כיבוש''. למשל ניקח את תמונתה של אנה פרנק שהושחתה וכרכו את צווארה בכאפייה. הם הערבים שנטלו חלק פעיל בהשמדת היהודים, הם אשר כמו לשמאלני המורבידי המעוות בן ימינו שמורח גרפיטי על קירות גטו ורשה, וישנם עוד הרבה דימויים חזותיים ואחרים, והם מבקשים לגייס את השואה על מנת ליצור אייקון פוליטי. הם ושכמותם יימ''ש לא רק מחללים את זכר השואה, אלא גם את הלקח האוניברסלי שלה. הנה לאחרונה שמעתי שארי פולמן מבקש גם הוא ליצור סרט אנימציה בדמותה.אני לא יודע איזה אייקון פוליטי שטוח מבקש פולמן ליצור, שטוח כמו עולמו הרוחני הפנימי של קוף אדם שמאלני מצוי בעל מיומנויות טכניות, אלא שעצם המחשבה שפולמן מניח את טלפיו על דמותה בת הטוהר של אנה פרנק, מעוררת בי רעד. הנה אנו נוכחים לראות שלשמאל החדש אין מסגרות מוסריות. כשם שהוא הזנה את דרך רבין, כך הוא מזנה בשיטתיות את זכר השואה. אותי זה לא מפליא וכנראה שגם אחרים מרגישים כמוני, שהנאציזם והמנטליות הנאצית הרצחנית, פורחת כיום לא בשולי דרכו של כהנא, אלא במיין סטרים של השמאל החדש. אם כוחות ההתנגדות הטבעיים והבריאים של החברה הישראלית, מכל שדרות החברה לרבות הערבים, לא יעמדו על המשמר מפני השמאלנים הנאצים הם יחטפו את המדינה, כשם שמיעוטים קיצוניים הצליחו לחטוף את ההנהגה של מדינות אחרות ולחולל אסונות אוניברסליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן מי שלא חווה את השואה, מי שלא חי תחת גרמניה הנאצית בשנות השלושים, מי שלא קפץ בעצמו מן הרכבת, אסור לו לאזכר את השואה. רק לניצולים לשארית הפליטה מותר לאזכר את השואה. וזה מכיוון שהשואה לא חלה על יהודים באשר הם, אלא על יהודים פרטיים. השמידו אותם לא מכיוון שלא אהבו את היהודים, אלא מכיוון שלא אהבו את מוישה ואת אנה ואת בת שבע האנשים הפרטיים. לנו שאנחנו יהודים, אסור לאזכר את השואה כי אנחנו לא מוישה ואנה ובת שבע שנסענו בקרון. כשהדפיסו את דיוקנה של אנה כשהיא מציצה מהחלון ברגע של חופש באמסטרדם והציגו אותה עם כאפייה, כך ציירו בתור גרפיטי ברחובות סואנים, ואחר הדפיסו את גלויות לאין מספר להפיץ אותם בבתי קפה, לא עשו זאת בתור אמנות. עשו זאת על מנת להחתים את התודעה. כדי שבפעם הבאה שההדיוטות ייזכרו בשם אנה פרנק, הם יאמרו, אה זאת הנערה הפלסטינית שהסתתרה מפני הקלגסים היהודיים. אני חושב שזה מראה עד כמה טוטאלית ואכזרית היא המלחמה של הפלסטינאצים נגד ישראל. זוהי מלחמת חורמה שאין בה טיפה של כבוד או ערך, שאין בה טיפה של חשיבות לאמת ההיסטורית. זה לא ואינו יכול להיות סיפור של "שחרור" או של הקמת מדינה ביהודה ושומרון. העובדה שהמנהיג הפלסטיני מ-43 השתתף באופן בכיר בתכנית להשמדת יהודים, אף ביקש מהיטלר הבטחה פורמלית במסמך לנהוג באותה דרך בארץ ישראל, והיטלר ענה לו שהוא לא יכול לתת לךו מסמך אבל הוא מבטיח לו במילה של כבוד. קו ישר עובר בין המנהיג הפלסטיני שהיה שותף של היטלר ב 43', לבין המנהיג הפלסטיני מכחיש השואה המדופלם ב- 2013. ואיתם מתרועעת הנאלחיה, הטינופת המוסרית, בשפל מוסרי שאין כדוגמתו בתולדות ישראל, והם יוצרים אנאלוגיה בין השואה ל"כיבוש". כדי להחתים את התודעה, כדי שבכל פעם שיזכירו היהודים את מה שעשו להם הגרמנים, יענו להם- אה, זה מה שאתם עושים לפלסטינים. הם רוצים שנרגיש אשמה, שנרגיש לא נוח כל פעם שאנו מזכירים את השואה. כי זה מדי "יודוצנטרי", כי זה לא "אוניברסלי" שנחשוב שזה קיטש, שנפחד מלאזכר את השואה. הם רוצים שנשתוק. כצאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו ההסתה הפלסטינאצית, גם האנטישמיות הקלאסית נפתחת בטפילת אשמה. היהודים נאשמים בכך שהרגו, רצחו את המשיח. זו האשמה כבדה מנשוא, מי המתועב שמסוגל לרצוח משיח. מתועב כזה, היהודי באשר הוא, אינו נושא על עצמו אשמה קונקרטית למשל כשם שעמיר רצח את רבין ונידון לכך וכך שנות מאסר, אלא הוא נידון לאשמה נצחית, אשמה עקרונית, אשמה מטאפיזית. כדי כך שאשמה זו מעוגנת בעקרונות הדת בועידה המכוננת של ניקיאה, יש לרדוף את היהודי ולהותיר אותו תמיד במעמד נרדף. לא רק שזה לא אסור, אלא שזוהי חובה דתית קדושה. אין זה משנה לצורך העניין האם ישו הוא אכן משיח או שאינו משיח, האם בכלל יכול אדם לרצוח אלוהות, אין זה משנה שישו היה עצמו יהודי, חי ראה עצמו וגם מת כיהודי ועל כתר הקוצים שלו נכתב מלך היהודים. גם אין זה משנה שהיהודים לא הרגו את ישו, אלא לכל היותר אם נאמין לברית החדשה, ככל הנראה הסגירו אותו לרומאים. מי שדרש את ישו, מי שראה אותו כאוייב, מי שגזר עליו מיתה, אלה היו הרומאים. גם אין זה משנה שלא היהודים הסגירו את ישו, אלא יהודה איש קריות. במה קשור האיש לכלל האומה היהודית ולדורות שיבואו? כל אלה אינם משנים את העובדה האחת הניצחת- היהודי מואשם. לא משנה במה או על מה. היהודי לעולם אינו בן חורין, אלא תמיד הוא במדרגה של נאשם. כלומר כל נוצרי מלכתחילה הוא במדרגת שופט, הוא הנעלה, והיהודי במדרגת נאשם. הוא אינו יכול לחיות את החיים כפשוטם, אלא עליו תמיד להתגונן, להסביר. אבל הסבריו לא משנים מאום. לא משנה מה יאמר היהודי, לא משנה כמה דבריו יואילו אל ההיגיון, לעולם הוא לא יזכה בחירותו. תמיד הוא יושב אל אותה נקודת התחלה. אתה אשם, אתה רצחת את ישו, אתה אפרטהייד, אתה כיבוש. אתה רומס זכויות אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לחינם התעורר גל האנטישמיות הנוכחי בכל רחבי אירופה בארה"ב שלא לומר על העולם הערבי והמוסלמי. הפלסטינים גילו כיצד הם יכולים למנף את כוחם בכל הארצות הללו, באמצעות טפילת האשמה על היהודי, באמצעות התרת המעצורים התרבותיים שקמו כנגד האנטישמיות לאחר המלחמה. כל אלה באמצעות התרת דמו של היהודי. היהודי אשם. במה, זה זניח. אין המדובר באשמה קונקרטית, מדובר בהאשמה נצחית. בעבר היא הייתה מעוגנת בישו, כיום היא מעוגנת ב"זכויות האדם". משך עשרות שנים שהייתה יהודה ושומרון נתונה לניהולו של המנהל האזרחי, ואיש לא השתולל. מעטים ראו בכך עוול מוסרי. ההשתוללות בעולם לאחר שהוקמה הרשות הפלסטינית, ומאז שהפלסטינים התחילו להאשים. עד לפני שני עשורים המימרה never again שמובאת בשפה האנגלית, הייתה יכולה להיחשב עיקר יסוד אוניברסלי. לא היהודים נשבעים שלא יקרה להם דבר כזה לעולם, אלא העולם נשבע שלעולם לא יקרה דבר כזה בתחומי התרבות שלו. זה לא המצב כיום. הנה יושב לפנינו מזכיר המדינה של בעלת בריתנו הגדולה, שהוא יהודי בשורשיו, והוא מאיים עלינו ללבות עלינו את האנטישמיות. בתעמולה נבזית שאין כדוגמתה, שבו והורידו הפלסטינים את היהודי למעמד נרדף. פשע זה למוסר, מבטל בשישים כל תביעה על שטח, כל תביעה פוליטית שהיא. נוכח מה שעשו לנו הפלסטינים בשני העשורים האחרונים, אין מחילה. כמו מתוך ניסיון להבין את הפגם המוסרי שטופל עליו, מחפש היהודי הדפורמטיב סיבות מתחת לאדמה שעל מנת להתפשר עם האשמה הנוראה שמוטחת בו. הוא מוצא אותן. למשל הוא יצביע על חייל שירה בילדה מעמדה מוגנת, ואז יצווח כמי שצווח על ראיה, "לאן הידרדרנו!" לשווא יחפש היהודי להתפשר עם האשמה שמטיחים בו. אין מטיחים בו האשמה קונקרטית, אותה אחת שניתן לתקן למשל בדרך של הרס יישובים. מטיחים בו אשמה נצחית, אשמה מטאפיזית, עקרונית. כשם שהיהודי אשם אשמה אולטימטיבית בעצם קיומו ולפיכך נגזר עליו עונש מוות בתאי גזים, כך ישראל אשמה בעצם קיומה, וגם עליה גוזרים עונש מוות. הנה כי כן, ככל שאדם טוען ל"צדק" כך אדם טוען שישראל בעצם קיומה היא פצע, גידול סרטני שיש להסיר. טענת הכיבוש אינה מסתיימת בגבולות 67'. לא ולא. free palestine מתייחס ליחידה הטריטוריאלית palestine בשלמותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש אשר כלל אינו מנסה להתפשר עם האשמה, והוא מאמץ כליל את עמדת המאשים. זה השמאל הנאצי הפורח בעולם ובישראל. הוא כלל אינו מחפש להתעמת עם האשמה, אלא הוא נוקט עמדה אפריורית. כיבוש. זכויות אדם. מנשל. פשעים. וכן הלאה. באופן אישי אני סולד מאנשים אשר באובססיביות מחפשים פגמים אצל אחרים כדי לאצול על עצמם מוסריות. על פי רוב אלו הם אנשים עלובי מוסר, אנשים מכוערים מבפנים. משוכנע אני מעבר לכל צל של ספק שבאפר של סיגריה יש יותר מוסר מכל הפתפותים המוסריים שמשמיע כאן מאן דהוא מזה שנים. ואולם ישנו כלל אצבע אשר בדרך כלל הוא נכון לתשעים אחוז מן המקרים, ולפיו ככל שאדם מרבה להשתמש בביטויים 'כיבוש, גזל, נישול, זכויות אדם' וכן הלאה..כך מדובר באדם שהחליט להתעלל בנו. זה לא אדם מוסרי, זה אדם רע. רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תכתוב מאמר וגם תגיב את כל התגובות. יהיה נחמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאיציק כבר כתב כאן, הדברים שלך לא ראויים לתגובה. כנביא שקר מתלהם, ככלב מוכה טירוף כלבת, אתה משחרר לאויר האייל הודעות מטורפות שהיסטוריון העתיד (אם אכן יהיה עוד תפקיד כזה לאור קידוש הטכני והמעשי בלבד והחנקת תרבות הרוח) יוכל לבחון מהם את מידת השיגעון שאליו הגיע הימין הישראלי כשנדמה לו שכל מפעל הרשע שלו עומד לקרוס ושהנחות היסוד המקובעות שלו עומדות בפני עירעור והתקפה. התגובות שלך הן ענין לפסיכולוגיה, לא לליבון עניני. בכל זאת אתייחס לכמה מהם כאן כי אסור להשאיר דברים כאלה ללא תגובה. כוונתי היא לשימוש בשואה כנקודת ארכימדס לתקיפת השמאל. אף אחד לא מערער על הקשר שבין שואה לתקומה (בלי לשכוח שההתישבות הציונית החלה כשני דורות לפני מלחמת העולם השנייה) אלא על השימוש הנלוז שנעשה בשואה להצדיק מעשי עוולות שלנו או להצדקת עמדה שוביניסטית (במובן הצרפתי של המילה) באופן כללי. התיאור של ''מוישה ואנה ובת שבע שנסענו בקרון'' הוא פתטי במקרה הטוב ומעיד במקרה שלך על מי שאינו מבין מה הוא שח יותר מאשר על דמגוגיה. את הדיון על צידקתנו לעומת הפלסטינים אפשר להציג בלי לגייס את השואה לשם כך או להשוות אותם לנאצים. אתה מדגים היטב את מה שבדיוק השמאל יוצא כנגדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן דברים ניצחים ארז. בשלב הזה בערך בזמן עתיד, היסטוריון העתיד מוחא לך כפיים ומוחה את עיניו במטפחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את איציק שכנעתי, אולי גם אותך: למה אסור להשאיר דברים כאלה ללא תגובה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקורת רוח קראתי את דבריו של ארז המתאים אותי כ''כלב מוכה טירוף כלבת'' בשעה שהוא מבטא את ריגשתו כלפי מה שנראה בעיניו כ''התמוטטות משטר הרוע''. עלה בדעתי שבאותו הדימוי, באותן המילים, במילים אלו ממש, תיאר המנהיג העליון של משטר האייתוללות בטהראן, עלי ח'אמינאי, את ישראל, גם כן בקוראו למוטט את משטר הרוע הציוני, כלומר ישראל. בכך, אינני מעמיד לרגע על דרך האנאלוגיה את עצמי בדמותה של ישראל, שכן ישראל יפהפייה, ישראל היא אידיאה זכה ונצחית ואילו אני פרעוש אחד, אבל דומני כי יש באנאלוגיה הזו כדי להעיר את איוויי התת מודע ואת ההזדהות של ארז, ואולי של השמאל החדש בכללותו, עם מאווייו של המשטר בטהראן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאמין לי שלא חשבתי על המישטר האיראני ואם היתה כאן השפעה לא מודעת, בתור חובב היסטוריה, היא הגיעה למשל מרטוריקה אבולישיניסטית. דרך אגב, שכחתי להוסיף שכמו מישל סומו, גיבור סיפרו של עמוס עוז קופסה שחורה, שככל שגובר טירופו המשיחי הוא מצטט יותר ויותר מתהילים, כך כשאצלך גובר יותר ויותר הטירוף הלאומני אתה משחרר לאויר האייל את התגובות ההזויות שלך. כחובב היסטוריה, אפילו כזאת שמתרחשת בהווה, אני משועשע מהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אינני לאומן ארז. גם אינני משיחיסט. מה אתה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אתה ליברל ידוע. כזה ששם את טובת הקבוצה לפני טובת הפרט בניגוד לכל הגדרה של ליברליזם, אבל ליברל. מה אני? סתם יפה נפש ועוכר ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעולם לא חשבתי שאתה יפה נפש. לקח לי לקרוא חצי תגובה שלך כדי להבין שאתה לא האדם העדין והרגיש לזולת כפי שאתה מבקש להציג את עצמך. כמו הפלסטינים אשר מתחת למסכת הקרבן שלהם הם מסתירים אלימות רצחנית, ולאומנות אנטישמית..ובכן. אני חושב שזה מאד מתאר אותך. כל מה שצריך הוא לגרד קצת מלמעלה כדי שייצא כל הגועל. גם לו הייתי חושב שאתה יודע מהו ליברליזם, מהי לאומנות ומהי משיחיות, מבלי לזלזל במעמדך כהיסטוריון חובב שהיסטוריון יבוא לפקוד אותו, לא הייתי מפתח את הדיון הזה איתך. אני אגב, מעולם לא התבטאתי כלפי אדם כשם שאתה התבטאת. לכל היותר אמרתי מטומטם או שחצן, ולא הרבה מעבר לזה. וגם זה מיותר, מכיוון שהדבר ממילא גלוי וידוע. תבין ארז. לאדם יש סודות, אבל הוא עצמו איננו סוד. על גידופיי כלפי קבוצות אנשים, אינני רואה בכך כזכותי אלא כחובתי לבטא. אינני רואה בכך פגם למוסר, אלא חלק בלתי נפרד מן הביקורת הנוקבת שלי ולא אשמיע אותה בנימוס. מכל מקום רצוני שתדע שלא ממך ולא משכמותך אטול שיעורים בנימוס או במוסר. בסופו של יום, העיקר ארז שתהיה שלם עם עצמך, ואם אתה חושב שאתה סתם יפה נפש ועוכר ישראל אני מכבד את זה. אם אתה חושב שאתה אדם אחר, גם את זה אני מכבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה רואה כחובתך לגדף קבוצות אנשים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגזמת עם המסקנות. כמו שיורופסקי לא מייצג את הטבעוני השכיח אבל עושה הכי הרבה רעש כך גם שמאלנים שלא מכירים בקשר בין שואה לתקומה. הם לא יכולים לחטוף את השלטון כפי שהרב לוינגר לא יכול היה לחטוף את השלטון בזמנו. אותו שמאל חדש שאתה מגנה הוא שולי שוליים - היצוג שלו בכנסת זעום עד אפסי. אני חושב שאת הדעות שאתה מגנה לא תמצא אצל זהבה גלאון ואף לא אצל מרב מיכאלי, רק אצל אחמד טיבי, ומה הרבותא? יתרה מזו- אני חושב שההשפעה של דרכו של לוינגר על המיינסטרים של הכיפות הסרוגות גדולה עשרות מונים מההשפעה של הד"ר טיבי על השמאל הציוני. השמאל הלא ציוני לא התרבה בשנים האחרונות, כל מה שצריך הוא לספור מנדטים בכנסת, אלא שבמסגרת "הכל הולך" הפוסטמודרניסטי שומעים אותו יותר מבעבר. לכן לאט לך. אני מסכים עם התמה המרכזית שלך בעניין הזנית דרכו של רבין, אבל רבין, כבר ראינו, הפך לקריקטורה, שלא לומר גרוטסקה של עצמו גם בידי הימין (פתאום הוא הנבל הראשי בפרשת אלטלנה, ובכלל לא השתתף בששת הימים) וגם בידי השמאל (הפכו אותו למעין אבא של השמאל, והוא בכלל לא ידע שהוא כזה). יתרה מזו - בהתלהמות שלך אתה גורם נזק למטרה שלך עצמך. יוצא שאתה כאילו עושה יד אחת עם הילדים ברוטר שמשוכנעים היום שרבין היה בוגד ונבל שהפקיר את פיקודיו וירה על ניצולי שואה חסרי ישע במים. ובבנין ציון ננוחם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ובכן יכול אני למצוא מן המשותף עם השמאל הציוני הרבה מכפי שאני מוצא עם הימין הקיצוני, אך אין אני שומע ביקורת שמאלית על עליית השמאל האנטי ציוני. את השתיקה הזו אינני יודע להסביר. פה ושם נפלט איזה קול כמו קולו של ליאור דיין בטור ביקורת שכתב, אבל לא הרבה מעבר לזה. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם למשל מגל האהדה לאריק איינשטיין שמבטא געגועים לארץ ישראל הטובה. זו תרבות ציונית מן המעלה הראשונה אשר הקנתה נכסי צאן ברזל אשר אין בלתם. דומני שסנטימנט זה גם בא לידי ביטוי בקבוצות פייסבוק למיניהן אשר מתארגנות לטיולים בארץ ולאהבת הארץ. כנראה שאני אכן מתלהם, אך במלוא הכנות בכך אינני עושה לשם הרוח, אלא אני מבטא את מחשבותיי הכנות. למותר לציין שאינני פעיל פוליטי עם מטרה או אג'נדה. אני רואה את הפעולה השיטתית של הפלסטינים והיא לא מה שלישראלים נדמה. בתוך עשור נאבד גם את התמיכה של ארה''ב. בעוד הישראלים מתגוננים לומר שהם באמת ובתמים מבקשים שלום, מתנהלת נגדם מלחמת חורמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קדם למה, הרעשת ישובים ישראליים בקטיושות מלבנון, או מלחמת לבנון הראשונה ? פיגוע האוטובוס בכביש החוף שהמרצחים שהשתתפו בו יצאו מלבנון או מלחמת לבנון הראשונה ? אירוע הרצח המחריד בנהריה, שהרוצחים שהשתתפו יצאו מלבנון, שבו, בין השאר, נאלצה אם לחנוק את בתה (אפרופו לקחי השואה) או מלחמת לבנון הראשונה ? אשר לטיפול במהגרי העבודה מאפריקה ושודדי הקרקעות הבדואים, מעולם לא שמעתי מישהו שמצדיק זאת בגלל השואה, וקשה לי לתאר לעצמי מישהו שהיה קושר בין הדברים. זו סתם השמצה פרועה וחסרת כל בסיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלחמה הכל כך מיותרת הזאת נגרמה בגלל המגלומניה של אריק שרון וקצינים בצה''ל להשליט על לבנון כנופיות הסרות למרותם ולהפוך את לבנון למדינה וסאלית של ישראל, מה שלא הפריע לבגין לאמור שאם לא היינו נכנסים לבירות, מצבנו היה כמו באוושויץ. כל היחס למי שאינו יהודי, גם בתוככי הקו הירוק, מגובה בנימוקים אתנוצנטרים כמו ''זו מדינה יהודית''. האתוס האתנוצנטרי הזה שקיים אצל לא מעט ישראלים מוזן במיתוס השואה כפי שמערכת החינוך והממלכתיות הישראלית אוהבות להציג אותו - היהודים תמיד קורבנות, ומכאן המסקנה ההגיונית שגם מותר להם הכל כי הם רק מתגוננים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין מלחמת לבנון הבאת קלישאות מוכרות במקום לענות על שאלותיי הענייניות. בהמשך הבאת כל מיני מסקנות של דבר נובע מדבר שאין להן כל אחיזה במציאות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |