בתשובה להאייל האלמוני, 25/03/02 19:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא צריך להיות מנהיג ארגון חבלה כדי לזכות בפרס נובל לשלום. מספיק גם לפעמים להיות שר הגנה, ע"ע הנרי קיסינג'ר. מצד שני, מפליאה אותי כל פעם מחדש התמימות של האנשים (או של האיילים האלמוניים) שלא מבינים שפרס נובל לשלום (ולא רק הוא) זה מקסימום תחרות פופולריות, לא הרבה יותר מזה. ורק למען הצדק ההיסטורי, בשנים 1993-1994 ערפאת לא קרא לעלות עם מיליון שהידים לירושלים. תקופת ההקצנה האיסלמית שלו באה הרבה אחרי ונמשכת עד היום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואפשר גם להיות שניהם, ע''ע הנרי קיסינג'ר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכרוני בוגד בי. האם היה קיסינג'ר שר הגנה או מזכיר המדינה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר המדינה של ניקסון, זכה בפרס נובל לשלום ב-1973 על תפקידו בהשגת הסכם הפסקת האש בצפון ויטנאם. כמו כן, היה אחראי, ויזם רעיונית, פשעי מלחמה רבים בצ. ויטנאם, קמבודיה ושאר מקומות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תחרות פופולריות" - הוא שאמרתי. קבלת פרס הנובל היתה מחד גיסא שיא מאוד מסוים המעיד על אותו פולחן האישיות שהשיג לחתן את הפופולריות הדרושה, ומאידך גיסא שימש נדבך חשוב בפולחן זה, שזכה לשת"פ מלא מהתשקורת הישראלית. מתי החלה "תקופת ההקצנה האסלמית של ערפת", לשיטתך? עד כמה שידוע לי, ההסתה היתה חלק בלתי נפרד משלטונו של ערפת מהרגע בוא נאם את נאום הבכורה בעזה ביוני 94. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תבדקו את כל הזוכים בפרס נובל לשלום - רובם לא היו ראויים, חלקם אנשי דמים, חלקם מייצגים ארגונים ריאקצוניים (האם תרזה ?) או חסרי כל קשר לשלום (ארגון האו"ם ושלוחותיו), או סתם אנשים שהצליחו להשיג הסכם שלא החזיק מים. בין הבודדים שמצאתי ראויים - "רופאים ללא גבולות". הפרס הזה פשוט ציני ומיותר ! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |