בתשובה לאיציק ש., 26/05/12 8:09
יצחקי היקרים 627316
לא אמרתי "חפפו", אמרתי "בעיקר". אתה מעוות את דברי לצורך הבאת עובדות סותרות כביכול, כאשר בכל שנה בודדת יש סטיה כלפי מעלה או כלפי מטה. "בעיקר" בדברי כוונו לממוצע רב שנתי, עם צעדים נוספים מתונים שמשלימים את ריסון הגרעון.

תיאוריה מקובלת אומרת שבארץ שבה יש תהליך יציב של גידול התוצר - מותר ואפילו עדיף גרעון קטן בתקציב בשיעור 2 עד 3 אחוז הגרעון, הגרעון הזה בממוצע יחפוף את שיעור האינפלציה ומאידך יתמרץ פיתוח המשק. שים לב שאמרתי "בממוצע" כדי שלא תביא לי שוב דוגמאות סותרות כביכול כפי שעשית למעלה. אני מתעצל לחשב ולבדוק נתונים אבל בסך הכל, בממוצע רב שנתי אני מעריך שהדוגמאות שהבאת דווקא מוכיחות את טענתי, דהיינו שהממוצע הרב שנתי של הגרעון קרוב מאוד לממוצע של האינפלציה.

הבעיה בשנות השמונים הייתה שהגרעון בתקציב היה גדול מאוד, אם איני טועה הגרעון השנתי בתקציב היה משהו כמו 15 אחוז. במקרה של גרעון גדול בתקציב האינפלציה קשה לחיזוי משום שהציבור המסחר והתעשיה ניכנסים ללחץ ופניקה; לחץ ופניקה כשלעצמם יכולים לגרום לסחרור איפלציוני הרבה יותר מהגרעון. היו אז גם פוליטיקאים שראו ברכה בגרעון גדול, טענו שגרעון גדול ממריץ את הייצור במשק בשיעור משתלם; הוא אולי המריץ את המשק אבל המריץ יותר את האינפלציה. מאז תוכנית הייצוב ברונו-פישר הפסיקו כמעט לחלוטין עם השטות הזו של גרעון תקציבי גדול , הגרעון בתקציב צומצם מאוד ואיתו צומצמה האינפלציה . רק עם כניסת ביבי ב- 1996 הפסיקו לגמרי את הגרעונות מעבר ל- 3% ומאז האינפלציה מתונה ובשיעור דומה.

אפשר לאמר דברים טובים או רעים על ביבי — אבל מאז 1996 , בהיותו ראש ממשלה, כל ממשלות ישראל הקפידו שהגרעון בתקציב יהיה קטן, סדר גודל של 3 אחוז מהתקציב. הקפידו וראה זה פלא: ברגע שהקפידו על כך שנה אחר שנה האינפלציה התייצבה על שיעור ממוצע רב שנתי דומה.
יצחקי היקרים 627327
אתה יכול להביא את נתוני הגרעון בתקציב המדינה בשנים 1980-1990 ?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים