בתשובה לברקת, 11/02/14 10:59
למה כן היה מקום לתת לאריאל זילבר פרס 627401
אני חושב שזה סיפור מעניין. קורט וונגוט היה דור שלישי למהגרים גרמניים שגרו לאינדיאנה בארה"ב. הוא שרת בצבא ארה"ב במלה"ע השנייה ואף נפל בשבי הגרמני וחווה את מוראות ההפצצה הגדולה של דרזדן, כפי שתאר בספרו "בית מטבחיים 5". באופן טבעי וונגוט היה קרוע בין זהויותיו כאמריקני וכגרמני והיה אמביוולנטי מאד ביחסו למלחמה בין ארצות מולדתו. יחסו לגרמניה היה הרבה יותר אמפתי ממה שהיה מקובל בדורו. השניות הזו באה לידי ביטוי בזהותו הפוליטית כסופר. וונגוט לא היה פאציפיסט מזוהה, אבל יש להגדירו כהומאניסט קיצוני וכאייקון של התרבות האנטי-ממסדית. שילוב ציוריו של היטלר בעלילות וונגוט, מתאים ליצירתו המשלבת בדיון ומציאות ומהלכת על הגבול שבין ריאליה למדע בדיוני. התיחסות חיובית במרומז ליצירתו של היטלר כצייר מתאימה מאד לוונגוט. אבל במציאות, על אף שהיטלר ראה עצמו לפעמים כאמן, גם הוא לא ייחס חשיבות רבה לציוריו. היה חשוב לו להחשב כבעל טעם ומבין באומנות, אבל לא להיות מוכר כאמן בעצמו (לפחות לא בתחום הציור. יותר אולי בתחום האדריכלות המונומנטלית).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים