 |
בד"כ בחברות ציבוריות לא מחפשים את הרווח. רוצים לספק שירות בלי ליצור גרעון גדול מדי. זה נכון לדעתי אפילו לחברת החשמל. מוסדות הבריאות הן בד"כ מוסדות חלוקה. בגדול מדובר בממשלת ישראל המחלקת את הכסף שהצליחה ל"סחוט" מאיתנו (מס הבריאות ובכלל) כדי לממן שרותי בריאות לציבור הרחב.
בשוליים, בתי החולים מחפשים מקורות מימון נוספים (עירוניים, קופות חולים, תרומות, רפואה פרטית). אפשר בטח למצוא באיזה אחוז מדובר, אבל בכל מקרה לדעתי מדובר בשוליים. מה שקרה בהדסה הוא דוגמה אחת. דוגמה שנייה היא השר"פ. השר"פ אולי מפרנס את עובדי מערכת הבריאות, אבל בדרך כזו או אחרת הוא בא ע"ח השירות לציבור הרחב ומתחרה איתו, כך שבפועל הוא לא מקדם את השירות הנדרש (זה יכול אפילו להגיע עד כדי בזבוז מושחת של כסף ציבורי למטרות שלא נועד להםץ נניח אם אתה בונה בכסף ציבורי חדרי ניתוח ואח"כ משתמש בהם להגדלת הכנסות המנתחים דרך השר"פ).
מה שמביא אותנו לשאלה, מהם כישורי הניהול הנדרשים ממנהל של מוסד העוסק בעיקרון בחלוקת כסף ציבורי. אני מסכים שהתיאור הזה אינו ממצה באמת את התפקיד והאחריות של מנהל בי"ח, אבל הוא מצביע על הנקודה הבאה: די קל להגיד מהו מנהל גרוע - מנהל שיוצר גרעון של מליארד שקלים. הרבה יותר קשה לומר מהו מנהל טוב. בכל מקרה מדובר בשיפוט ע"פ התוצאות בדיעבד, מה שלא עוזר בהגדרת כישורים. מותר לנו לשער שרוב המנהלים (בהנחה שלא כולם ממש גרועים), מחלקים את הכסף הציבורי, פה ושם מצליחים ללקט משהו נוסף להרחבה ופיתוח וזה הכל. לא משהו שמצדיק פרס נובל או הסכמי פרישה שערורייתיים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש