בתשובה לשוקי שמאל, 17/02/14 13:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי, שהמשכורות המנופחות לדרג הניהולי הבכיר בהדסה נובעות בראש ובראשונה מהמשכורות הגבוהות של הרופאים בהדסה. לא נראה לי שרופא (בכיר) שמועסק במשכורת חודשית בת 6 ספרות יסכים לעבור לתפקיד מנהל מחלקה שיהיה כרוך בירידה במשכורת ומן הסתם מנכ"ל של ארגון גדול לא יסכים למשכורת נמוכה מזו של מנהלי המחלקות שתחתיו. נשארת השאלה, האם משכורות הרופאים בהדסה הן מוגזמות? אם נשווה למשכורות הרופאים בבתי חולים ממשלתיים ושל "הכללית" (לפחות לפי מה שהממונה על השכר באוצר מפרסם כל שנה) אז התשובה היא כנראה שלילית (או שבאופן כללי משכורות הרופאים הבכירים בישראל הן מוגזמות). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני לא חושב שרופא רגיל (אפילו בבי''ח) משתכר משכורת גבוהה במיוחד. כנראה שנוצר איזשהו פער בין רופאים סתם לרופאים הבכירים. ב. לדעתי המשכורת היא חלק הרבה יותר כאן מהכנסתם של בכירים כמו אביגדור קפלן ומור-יוסף, מאשר אצלי ואצלך. יש לי יסוד לחשוב שהמערכת מוצאת דרך לתגמל אותם לא דרך המשכורת הבסיסית שלהם. ג. אחד הדברים המרגיזים בשביתה הזו שבה עובדי הדסה מתעללים ומטרטרים את בני הערובה החולים שלהם, הוא על מה הסכסוך. אחד משני בתי החולים הגדולים בירושליים פושט רגל, הצוות נוטש וחוזר ונוטש שוב את החולים, והדיון הוא על המשכיות מחקר או משהו כזה. מחקר רפואי זה דבר יפה מאד. גם היפודרום למירוצי סוסים זה משהו יפה. אם אתה פושט רגל, אולי מוטב שתשאיר את המחקר למישהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרישה שתשולם משכורת היא המשכיות מחקר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, משהו כזה, מה שזה לא אומר. לפי דברי אביגדור קפלן היום, זה אחד הסעיפים שלא מצליחים להגיע להסכמה עליו במו''מ שלפני פתיחת המו''מ על תכנית הבראה. יש נושא אחד, שבו אתה יכול להיות סמוך ובטוח שלא תחול המשכיות מחקר, וזה החקירה איך בתי החולים של הדסה הגיעו למצב הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בקיאה בפרטים של המוסד הספציפי, אבל לדעתי ''המשך מחקר'' פירושו שהחוזים (והפטנטים) שעליהם חתמו רופאים-ממציאים עם חברת המסחור האקדמית של ביה''ח לא יירדו לטמיון. כיוון שחברת המסחור משמשת מעין חממה טכנולוגית בזעיר אנפין, אין כאן כסף ענק, אבל יש אופציות שכסף יגיע מתישהו, וכמובן שמגולמות שם הרבה שנות אדם במחקר רפואי בשטח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע סביר. יתכן ששהנהלה רצתה להשתמש בחלק מן הכסף העתידי הזה כדי לכסות את הגרעון על חשבון חלקם של הרופאים והחוקרים. כמובן שזכותם של העובדים להתנגד לכך כפי שזכותם להתנגד לקיצוצים בשכרם. הבעיה איתם היא, המהירות והתכיפות שבה הם מנהלים את מאבקיהם על גבם של החולים. אם יש תחום בו נדרש מנגנון של בוררות חובה הרי שזה בתחום שרותי הבריאות. אולי אני אסטה כאן מעט מן העניין, אבל לדעתי הדברים קשורים: הנוהל שבו עובדי בתי החולים משביתים את השרות כמחאה על אלימות של חולים ומקורביהם כלפי הצוות. פועלת כאן ספיראלה מרושעת בה העובדים הסובלים מעצבנות החולים ומקורביהם מגיבים באופן שרק מגדיל את העצבנות הזאת וחוזר חלילה. בסה"כ לחולים ומקורביהם יש השפעה קטנה מאד עד קלושה על ההחלטות השלטוניות, מה שבהכרח מביא לעלייה איטית והדרגתית אך מונוטונית ברמת ההתעללות בחולים (כדי להגיע לרמות סבל קיצוני של החולים שיצטבר לאיזושהי השפעה על השלטונות). אני חייב לומר שזה מזכיר לי את האיסטרטגיה של ברק להשפיע על ממשלת לבנון ע"י הפצצה וגירוש של הכפריים השיעים בדר' לבנון. והערה שבאמת לא קשורה: תמהני אם הפחתה משמעותית בשכרם של רופאים ואחיות שתעשה במקביל להפחתה משמעותית בעומס התורנויות ושעות העבודה שלהם לא תשפר בחשבון הסופי את איכות חייהם. נדמה שעודף היעילות, תנאי העצבנות, הלחץ והצפיפות, המשמרות הארוכות והאלימות האקראית יוצרים סביבת עבודה בלתי נסבלת בבתי החולים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |