בתשובה לרדנק, 16/02/14 13:58
חבל שאסרו שם על שחיטה כשרה 627799
דווקא כשר ועוד איך. מפריס פרסה ושוסע שסע כנדרש. יש אגדה אורבנית שאי אפשר לשחוט אותו על פי ההלכה כיוון שקשה למצוא את המקום המדויק בצוואר - גם זה לא נכון, על פי ההלכה כל הצוואר כשר לשחיטה כך שדווקא אצל הג'ירף לא חסר איפה. לפני כמה שנים היו רבנים שערכו גם בדיקה נוספת של מערכת העיכול של ג'ירפות כדי לבדוק האם הוא עומד במבחן אחר שמוזכר בגמרא - גם הבדיקה הזו עברה בהצלחה.

אגב, רשימת החיות הכשרות המוזכרת בתורה כוללת "אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר". כל מתרגמי המקרא לערבית (בין אם היו יהודים רבניים, קראים או שומרונים) תרגמו את הזמר כג'ירפה, כלומר זו היתה המסורת של כל הקהילות בתחום השפעת האסלאם. אני סבור (אם כי טרם מצאתי אישוש לדעה זו בין העוסקים בתחום) שזו הכוונה בשורה הקצת תמוהה בשיר "היו לילות": "הוא היה אז בהיר, וגבוה כזמר".
חבל שאסרו שם על שחיטה כשרה 627803
"טלפנתי אל יעקב אורלנד, לביתו בחיפה (1986, תשמ"ו) ושאלתי:
למה התכוונת כשכתבת "גבוה כזמר" ב"היו לילות"?
אורלנד ענה מיד: זה לא ג'ירפה (אני, בשאלתי, לא הזכרתי את הג'ירפה).
שאלתי: הכרת את הפיוט של יניי, ראשון הפייטנים החורזים בעברית בארץ, לפני 1500 שנה, ששם "זמר" - לשון רוממות?
השיב לי: לא. אינני מכיר.
שאלתי: אז מדוע כתבת, בעצם, "גבוה כזמר"?
השיב: ככה חשתי כמשורר. הזמר הוא דבר שמרומם!

הנה, כיוון המשורר יעקב אורלנד למה שהילך בארץ ישראל ללפני 1500 שנה ושנרשם בפיוט של יניי, ראשון הפייטנים החורזים בארץ ישראל הקדומה."

חבל שאסרו שם על שחיטה כשרה 627805
טוב, למדתי משהו. תודה!
חבל שאסרו שם על שחיטה כשרה 627806
פה טוענים (בלי סימוכין) שאורלנד קצת מרמה.
בתגובה 78672 נטען שבמכתבו האחרון (!) של הרב קאפח הוא הבטיח לסטודנטית שישחט לה ג'ירפה, אם תשיג לו. כשאני חושב על זה עכשיו זה נראה לי הדמיון הפרוע של לבשן.
חבל שאסרו שם על שחיטה כשרה 627818
הוא היה אז בהיר, וגבוה כג'ירף?
קשה לחשוב על דימוי פחות רומנטי מזה...
את הקשה נעשה מיד, הבלתי אפשרי ייקח מעט יותר‏1 627820
כהה וקוצני כקיפוד?
וורדרד ורכיכתי כמדוזה?
מפוספס וריחני כבואש?

1 אמירה מיתולוגית המיוחסת לחיל האוויר הישראלי
את הקשה נבצע לאלתר, את הבלתי אפשרי תוך זמן קצר 627830
ואת הלא יאומן לא יאוחר ממחר.

(היו זמנים ששחצנות נחשבה לתכונה טובה)
את הקשה נבצע לאלתר, את הבלתי אפשרי תוך זמן קצר 627831
(לאור נבחרי הציבור והתקשורת כנראה שהרטרו כבר כאן)
את הקשה נבצע לאלתר, את הבלתי אפשרי תוך זמן קצר 627887
אכן שחצנות לחשוב שזה מיוחס לחיל האויר הישראלי
את הקשה נבצע לאלתר, את הבלתי אפשרי תוך זמן קצר 627910
זה שיש לזה מקור קדום יותר לא סותר את זה שזה מיוחס לחיל האוויר הישראלי.
את הקשה נבצע לאלתר, את הבלתי אפשרי תוך זמן קצר 627911
מקבל. עם זאת, מדובר בשחצנות.
את הקשה נבצע לאלתר, את הבלתי אפשרי תוך זמן קצר 627912
למה לייחס משהו לאומרו זאת שחצנות?
את הקשה נבצע לאלתר, את הבלתי אפשרי תוך זמן קצר 627913
אני מניח שמי שהנחיל את האמירה הזאת בחיל האוויר ( אני אישית לא שמעתי אותה מייוחסת לחיל האויר עד אתמול) ידע שהוא מצטט, אבל עם הזמן ה''מורשת'' הזאת נתפסה כאמירה מגניבה ומקורית ישראלית.
את הקשה נבצע לאלתר, את הבלתי אפשרי תוך זמן קצר 627914
עדיין לא ברור לי מי השחצן כאן, אבל ניחא, זה כבר ניואנס.
אני מכיר את האמירה הזאת יותר מעשרים שנה, וגיגול קצר מעלה כי היא גם המוטו ה'רשמי' של אחת מטייסות הקרב הראשונות.
אגב, חלק ניכר ממורשתו של חיל האוויר נבעה וינקה ממסורות, טקסים ומנהגים של חיל האוויר הבריטי, והמורשת הזאת דווקא לא הוצנעה ולדעתי בשנותיו הראשונות של החיל דווקא היתה מקור לגאווה ולא להסתרה. כך שלא אתפלא אם גם הציטוט הצנוע לעיל הגיע משם.
את הקשה נבצע לאלתר, את הבלתי אפשרי תוך זמן קצר 627916
כולם קצת רגישים היום. לא התכוונתי שאתה שחצן. התכוונתי שהגיור המוחלט של האמירה המיתולוגית, עד שנראה שמאז ומתמיד לימדנו כך את הגויים היא שחצנית. כאילו שלקחו שיר, תרגמו אותו לעברית והציגו אותו כהתגלמות המוסיקה הישראלית.
את הקשה נבצע לאלתר, את הבלתי אפשרי תוך זמן קצר 627926
תזהר לא להרגיז את הגב' אפרת!
את הקשה נבצע לאלתר, את הבלתי אפשרי תוך זמן קצר 627928
חכה, היום עוד לא נגמר.
את הקשה נבצע לאלתר, את הבלתי אפשרי תוך זמן קצר 627943
חבר'ה, הפתרון פשוט מאוד. מה שקשה נעשה מייד, להמציא מכונת זמן לוקח\לקח קצת יותר זמן.
את הקשה נבצע לאלתר, את הבלתי אפשרי תוך זמן קצר 627950
What do we want? Time travel!
When do we want it? Irrelevant!
חבל שאסרו שם על שחיטה כשרה 627952
מצחיק, לפני איזה עשר שנים נפל לי האסימון שהוא התכוון לג'ירפה. שוב אני מגלה שלא צריך להאמין לכל אסימון.

ועכשיו, ניסיון להגיע למסקנות מפוקפקות מתוך ניתוח שירה בגרוש. ג'ירפה זה לא רומנטי, כמו שכתבה שם (שם, שם). אולי הארכאיות של "זמר" הפכה את זה בעיניו לכן רומנטי? אבל משורר כמו אורלנד, כך אני חושב עכשיו, היה נרתע אולי גם מ"גבוה כאורן" (שלא לדבר על ארז הלבנון).

עשיתי עכשיו מחקר חפוז על השימוש של אורלנד בדימויים מפורשים (X הוא כ-Y, או X הוא z כמו Y). בדקתי תשעה מתוך 44 השירים של אורלנד בשירונט - בחרתי את אלו שאני מכיר ושהם רציניים או לפחות טיפה רציניים (הופתעתי לגלות שרוב גדול של שיריו שהולחנו, לפחות לפי כותרתם, הם שירי הווי לחבר'ה), וכיסיתי את טווח הרצינות עד מתחת "היו לילות" (עם "היה היו אי פעם בחורים" המקסים).

הדימוי המפורש היחיד שהיה בכל התשעה, חוץ מ"גבוה כזמר", הוא "שתיים עינייך כשתיים יונים", שהיה יכול להיות דימוי סתמי-עד-מוזר, אלמלא היה ציטוט משיר השירים, וזה כמובן סיפור אחר. כלומר, המדגם הזה מלמד שאורלנד לא מוכר את עצמו בזול לדימויים.

משורר ופזמונאי טוב במאה העשרים - ובעצם גם הרבה מאות אחורה - לא יכול להרשות לעצמו דימויים "סתם". "גבוה כאורן" זה דימוי סתם, הוא לא מוסיף כלום על "גבוה" (ו"גבוה כארז הלבנון" יותר גרוע, זה קלישאה). דימויים כאלה הם סימן היכר של פזמונאות (או רטוריקה) חובבנית‏1.

כדי שדימוי יהיה ראוי להיכנס לשיר טוב הוא צריך להיות פגז (קומפוט). אחת האפשרויות היא דימויי WTF. יהודה עמיחי, למשל, היה רב אמן של דימויי WTF. "כבישים שבים בלי הרף, לבדם, כסוס בלי רוכבו". "ורוח באה כמתוך עיניים, כאפרכסת אוזן התקער הנוף". "בכייך הקטן מספיק להרבה כאבים, כמו קטר המושך קרונות רבים".

"הוא היה גבוה כמו שיר" הוא לא ממש דימוי WTF, הוא נשאר מאוד מעודן (וטוב שכך, כי זה לא שיר כל כך רציני). אבל הוא בכיוון. הוא מטען חבלה קטן במנוע הסמנטי שלנו‏2. וכשמשתהים עליו הוא באמת סופר-רומנטי. ויש לי אפילו ניחוש (ברבע גרוש) למה דווקא הדימוי הזה. אורלנד כותב שיר בחרוזים, ובזמן הכתיבה יש חלק במוח שלו שטוחן חרוזים. הוא מנסה "הוא היה בהיר", והמטחנה מתיזה "שיר!". בסוף זה לא איפה שצריך חרוז ולא במשקל הנכון, אבל המילה הנרדפת "זמר" כבר קופצת.

עוד ניחוש, הפעם בחצי גרוש: הוא בכלל לא היה מודע לקריאה האפשרית של ג'ירפה, ואילו היה מודע אז הוא היה משנה את השורה. זה הרי מגוחך, ואתה לא רוצה גיחוכים בלב הרומנטיקה.

1 בואו, הפציצו אותי בדוגמאות נגד.
2 נו, עמיחי אני כבר לא אהיה, וגם לא אורלנד.
חבל שאסרו שם על שחיטה כשרה 627958
נהדר!
עכשיו אני יודע מאיפה מנחם בן גנב את השורה הראשונה בשיר שבתגובה 588252 .

העניין הוא שאם ה"גורמים מביני דבר" צודקים, ייתכן שהיתה פה מעידה של אורלנד שהתבייש בה אחר כך (מכל הסיבות הטובות שציינת). גם מייקל ג'ורדן ודאי זרק אי-פעם איירבול.
חבל שאסרו שם על שחיטה כשרה 627965
אגב, ראית את תגובה 627554 ?
בן מספר שם איך נכתב השיר. המאמר עצמו מרתק.
חבל שאסרו שם על שחיטה כשרה 627987
כן, רציתי להודות לך ושכחתי.
הנה: תודה!
חבל שאסרו שם על שחיטה כשרה 627967
אתה כנראה צודק שהמלה "זמר" באה להחליף את המלה "שיר" כאשר "שיר" לא התאימה לחרוז ולמשקל. אבל לדעתי ה"שיר" לא הופיע שם כחריזה אוטומטית ל"בהיר", אלא כחלק מהמוטיב של היצירה.
אם תציץ שוב ב"זמרשת" תראה שמובא שם נוסח מלא יותר של השיר, שבו הפתיחה היא
לוּ גַם גַּנִּים נָטַעְתִי מִסָּבִיב,
לוּ כָּל פְּרָחַי שָׁתַלְתִי וְרִוִיתִי,
אֵיכָה יוּכַל לָבוֹא לִי עוֹד אָבִיב
וְהַשִׁירִים גָּוְעוּ כְּבָר בַּעֵינָיִם.

והסיום הוא
יֵשׁ בָּעוֹלָם חִידוֹת לְלֹא פִּתְרוֹן
וְשִׁיר וּפֶרַח יֵשׁ שֶׁלֹא יָנוּבוּ.
אַךְ רַק עִם שִׁיר, עִם פֶּרַח אַחֲרוֹן
בּוֹכִים עַל אָהוּבִים שֶׁלֹא יָשׁוּבוּ.

כלומר יש מוטיב חוזר של שירים+פרחים לכל האורך, ולכן צריך את השיר/זמר גם לצד (הכתנת עם) פרח הזהב.
חבל שאסרו שם על שחיטה כשרה 627970
נכון. תודה.
חבל שאסרו שם על שחיטה כשרה 628013
אין דבר כזה ''מוטיב חוזר''
חבל שאסרו שם על שחיטה כשרה 629206
קראתי את כל התגובות לגבי זמר= ג'ירף, אך אני תמיד חשבתי שמדובר בזמר= ענף גבוה, והנה אני בודק ברחבי האינטרנט ואני נתקל בהסבר הבא- זמר הוא ג'ירף הוא אשכול ענבים:

זמר במקרא פירושו אשכול ענבים (זמורה) / כרם / גפן

וזה גם המשמעות של של ג'ירפה , מלשון גרף / לגרוף / לקבץ / קבוצה / אשכול (ענבים)

באנגלית (ובעוד שפות) - אשכול / קבוצה = group , (אשכול) ענבים grape

חבל שאסרו שם על שחיטה כשרה 629492
באנגלית אשכול ענבים זה cluster/bunch of grapes והמהדרין יקראו לו בורדו.
חבל שאסרו שם על שחיטה כשרה 627824
יש קצת אנכרוניזם בצורה שבה אנו תופסים את הכשרות היהודית.
בדורות האחרונים עניין הכשרות הפך לפרופסיה ממנו מתפרנסים רבים ואיכשהו זה חיזק את הדעה כאילו עניין הכשרות הוא עניין אקדמי (היו אפילו כמה חוזרים בשאלה שניסו לטעון כי צריך לאפשר ע"פ דין גם לאנשים חילוניים לכהן כמשגיחי כשרות).
למה אני אומר זאת? ע"פ רוב הפסיקות הרבניות, הג'ירפה אינה כשרה, לא בגלל הקריטריונים הרגילים (מעלה גירה, מפריס פרסה) אלא בגלל מסורת אבות. פשוט אין מסורת אבות של אכילת ג'ירפה ולכן יש להקפיד ולפסול.
חבל שאסרו שם על שחיטה כשרה 627826
לשיטת הספרדים והתימנים (ואולי חלק מהאשכנזים) אין צורך במסורת לגבי אכילת חיות ובהמות, רק לגבי עופות.
חבל שאסרו שם על שחיטה כשרה 627951
כלומר מסורת האבות אצל התימנים וספרדים היא שאין כאן צורך לנהוג כבמסורת אבות...
חבל שאסרו שם על שחיטה כשרה 628012
סתירה לוגית בדבריך

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים