בתשובה לאמ, 12/03/14 16:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרבה דברים לא נשללו. בוא נתרכז במה שאומת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי לבדוק קודם דרך גוגל האם בעבר היה שימוש בסטרפטומיצין בהליך הייצור של חיסון נגד שחפת לפני שנים רבות, לאחר חיפושים שארכו חצי שעה או יותר התייאשתי, זה מעייף. חוסר הביסוס עדיין זה לא מצדיק את הגידוף של ''שם חובה המקורי'' , אין סיבה לא להאמין לדויד שהוא לא התחסן בין אם צדק אז או לא לגבי נוכחות שאריות סטרפטומיצין. הגידופים הרבה יותר גרועים מטעויות בתום לב, אם היו טעויות. הם מונעים וויכוח חופשי ללא עלבונות. באמת מעניין האם היה שימוש בסטרפטומיצין בייצור חיסון כזה, זה לא מופרך על פניו. יש לכך סיכוי לא מבוטל, שהרי לסטרפטומיצין היה תפקיד חשוב כתרופה נגד שחפת פעילה. עם זאת, הנושא לא מעניין אותי עד כדי כך שאמשיך כרגע לחפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיסון לשחפת נוצר במקור בשנת 1921, לפני היות האנטיביוטיקה. בסיפור לא נאמר במפורש שבחיסון השחפת יש אנטיביוטיקה. מה שנאמר שם הוא שלפי אנציקלופדיה כלשהי שהייתה בספריית בית הספר, יש באותו חיסון אנטיביוטיקה. כל מה שצריכים זה למצוא את האנציקלופדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר אפילו להעז ולומר שהאנציקלופדיה לא דיברה על החיסון, אלא על התרופה (ההיסטורית) לשחפת, ודוד, התלמיד בן ה 14, הוא שהתבלבל בינהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסינטזה של כל מיני טענות בפורום יתכן שזה המצב : בתקופה שבה פותח לראשונה חיסון שחפת התרופה סטרפטומיצין הייתה התרופה העיקרית נגד השחפת עצמה, לפיכך בתהליך ייצור החיסון נגד שפעת נעשה שימוש בסטרפטומיצין , אותו סטרפטומיצין של תהליך הייצור סולק ברובו המכריע בשלב הייצור הסופי אבל נותרו שאריות, החשש של דויד היה שהשאריות היו מספיק אלרגניות כדי לגרום לו נזק. קיימת אפשרות אחרת, סבירה יותר, שבגלל לחץ הזמן בזמן קבלת החיסון בבית הספר , הוא התבלבל בין קיום סטרפטומיצין בתרופה לשחפת פעילה לבין קיום סטרפטומיצין בחיסון. לגבי תיעוד שאי אפשר למצוא היום לגבי חיסונים ישנים . לא כל התיעוד קיים באינטרנט, כך שלא הייתי שולל בקלות את האופציה שרשמתי בפיסקה הראשונה. אינני רואה טעם על דויד אפילו אם הוא טעה. אם במשפחתו יש אלרגיה קשה לסטרפטומיצין מוטב להתבזות בטעות מאשר להיות אמיץ וחרש. אם הבנתי היטב מדובר ברגישות שעלולה לחולל מחלה אוטואימונית, זו סכנה גדולה הרבה יותר מסתם אלרגיה. אני מעריך שבאותן נסיבות שתיאר הייתי אני עצמי מסרב לקבל חיסון עד שהייתי בודק ומוודא במאה אחוז שבחיסון אין סכנת אלרגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה בהחלט ייתכן, ונשאר רק לגלות את שמה של אותה אנציקלופדיה. אגב, לפי חלק מתגובותיו אפשר לשער שגם היום ההבדל בין תרופה לחיסון לא לגמרי נהיר לו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |