בתשובה לשם (חובה), 23/03/14 17:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מבין שבויכוח ביני לבין אריק, אתה לצד אריק. השאלה היא אם אתה עושה מהרג אויביך אידיאל ומעריץ את גיבורי השיסוף והסירוס או אולי מתיחס לכך, שומו שמיים, כטרגדיה אנושית שנאלצת להשתתף בה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לצד אריק ולא לצידך. הויכוח הנוכחי ביניכם עקר ומשעמם בעיניי, התייחסתי רק למשפט "מגוייסי הפלמ"ח שיחס האבידות שלהם היה פי 4 מאשר בקרב מגוייסי צה"ל בכלל" - לא מנצחים מלחמה תודות לספיגת אבידות אלא תודות להסבת אבידות לאוייב. במחשבה שנייה (ופוטין נתן לנו דוגמה טובה בקרים) השיטה הטובה ביותר היא לנצח במלחמה גם בלי לספוג ובלי להסב אבידות, אבל בשביל זה צריך כנראה לעמוד בראש מעצמה גרעינית, וצריך שבראש המעצמה הגרעינית שמנגד יעמוד אויל חסר חוליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידידי, אני יכול להתוכח איתך כמעט על כל משפט במה שכתבת, אבל פגעת במוטיבציה שלי ("הויכוח הנוכחי ביניכם עקר ומשעמם בעיניי", למה אם כן להאריך בו?). אסתפק אם כן באבחנה, שגם ע"י שוד בתים ביפו וחיסול "נשים וילדים מטווח קצר" בדיר יאסין, לא מנצחים במלחמה. לעומת זאת, אתן לך כשיעורי בית לבדוק על מי נכתבו השורות הבאות: וּבַלַּיְלָה עִם חֲצוֹת קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה יִרְעַד: "אֵין כּוֹבְשִׁים אֶת רֹאשׁ הַסֶּלַע – אִם אֵין קֶבֶר בַּמּוֹרָד!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר הבנתי שהמוטיבציה העיקרית שלך היא ויכוח לשם הויכוח | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של כולנו, לא? מדי פעם מזדמן לכאן מישהו שמתווכח לשם שמים כלשהם וזה כמעט אף פעם לא נגמר בטוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |