בתשובה לארז ליבנה, 26/03/02 21:00
אתיקה ומדע 62991
לא התכוונתי לרמוז לקיומה של קונספירציה נוסח זקני ציון, אם כי אני כופר בכך שלמדענים אין ארגוני גג למיניהם. מהו, למשל הגוף המכונה "ועד ראשי האוניברסיטאות", אם לא ארגון גג שפועל לקידום האינטרסים של האקדמיה ושל החוקרים?

מה שרציתי לטעון הוא שלא סביר בעיני שמדען יתנער אפריורית מהמשמעות היישומית של מחקריו ("מה יצא מזה? לא יודע, לא אכפת לי" וכו') וישאיר לבוס שלו להסביר לתורמים הפוטנציאליים ולציבור הרחב מה הסיבות לביצוע המחקר המדובר ולמה חשוב מאד לממן אותו. במקרה הטוב, הנזק שייגרם מזה הוא רק שהציבור הרחב והתורמים יתאכזבו שוב ושוב כשיגלו שמה שכביכול הובטח (ע"י אותם אנשי ביניים חנפנים, כפי שהגדרת אותם) לא באמת מתקיים, אבל מה אם יש למחקר הזה השלכות שליליות ממש? האם בשם קדושת המדע הבסיסי יש למדען זכות מוסרית להתעלם מכך שהמחקר שלו עלול להוביל, למשל, לפיתוח נשק שימחק מדינות שלמות מעל פני האדמה? כגורם היחיד שמכיר את הדברים לעמקם ולאשורם, איך אפשר לטעון שהוא בכלל לא אחראי לתוצאות?

כמו כן, כפי שהזכיר דנידין שמכיר אותי עוד מקודם, מחירו של מחקר בתחום מדעי החיים והרפואה לא נמדד תמיד רק בכסף ובזמן. אם מחקר מסוים שנופל בתחום המדע הבסיסי דורש למשל גרימת סבל רב ומתמשך לבעלי-חיים עילאיים כלשהם, האם אין לדעתך משנה תוקף לדרישה הציבורית להבין בשביל מה זה בעצם טוב? איך זה מסתדר עם הדרישה לא לשפוט גם את המדע הבסיסי במבחן תוצאה כלשהו? אני לא מתיימר לדעת מהו המבחן הזה ואני מבין שצריך להיות מבחן שונה למדע בסיסי מול מדע יישומי, אבל השיטה הנוכחית שכוללת אלמנטים ברורים של הטעיית הציבור לא ממש מקובלת עלי כפתרון האידיאלי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים