בתשובה לארז לנדוור, 27/04/14 15:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מתוך המאמר שהבאת (שלדעתך מפריך את תיאורית הסרבנות האבו-מאזנית): "עשרים ושש שנה שאבו מאזן מציג את אותו מחיר להסדר שלום. מדינה פלשתינאית בקווי 67 שבירתה מזרח ירושלים ופתרון "מוסכם" לבעיית הפליטים. זה המחיר. הוא לא זז מילימטר מ – 1988, זה היה ככה באוסלו ב – 93, בשיחות הסדר הקבע שנפתחו עוד עם אריאל שרון כשר חוץ בתקופה הראשונה של ביבי (מי זוכר? הייתה איזו פגישה וחצי כזאת), בקמפ דייויד ביולי 2000, בטאבה בינואר 2011, באנאפוליס ב -2008 ומול נתניהו. העמדה הפלשתינית העקבית הסכימה שישראל תספח 2 עד 4 אחוזים משטחי הגדה ותפצה אותם על כל מטר מתוך הקו הירוק. בעיני הפלשתינאים, העמדה הזאת היא ויתור ענק על מול החלטת החלוקה מ – 47 וזכויותיהם ההיסטוריות. אפשר להסכים, אפשר להתווכח, אבל זה המחיר ומסתבר שאין להם מרחב תמרון לגביו." אבו מאזן לא זז מילימטר בעשרים השנה האחרונות. אם אני הייתי נושא ונותן מול מישהו, והוא לא היה זז מילימטר בעשרים שנה (מה עשרים, בשנתיים), הייתי מבין שהוא לא בא לכאן כדי לנשוא ולתת, ולא הייתי רואה שום סיבה להמשיך במשא ומתן מולו. אם הציטוט הזה (שרביב דרוקר משום מה בעוורונו מסרב לראות) לא מראה על סרבנות, אני לא יודע מה כן. אם תשווה מול זה את השינוי בעמדות המשא ומתן של ישראל - שינוי עצום ורב, מהפך מונומנטלי בקונצנזוס - תבין שיש פה צד אחד שדן, מתגמש, מתאמץ, מסתכן, מנסה שוב ושוב, מול צד אחד שפשוט כנראה לא מספיק חשוב לו הסכם (וזה לגיטימי כמובן, רק כדאי שזה יהיה ברור וגלוי). למה לפלסטינאים אין מרחב תמרון? זה פשוט קשקוש מקושקש2. אם היה להם חשוב לקבל מדינה, גם 90% מהשטח היו מספיקים להם. בקיצור, בקישור שלך באת לברך (את אבו-מאזן) ויצאת מקלל. 2 בנוסף לקשקוש של מכבסת המילים על "פתרון מוסכם" לבעיית הפליטים. יש פתרון אחד, והוא: פליטים לפלסטין (אם בא להם לחזור מניו-ג'רזי או מדמשק), וזהו זה. כמאמר חכמים "אפשר להסכים, אפשר להתווכח, אבל זה המחיר ומסתבר שאין מרחב תמרון לגביו". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההאשמה של ״לא זז מילימטר״ היא התקדמות מההאשמה הקודמת של הפלסטינים שכביכול רצו רק לקבל את מה שישראל היתה מוכנה לתת להם ללא חתירה אמיתית להסדר סופי. אם אבו-מאזן יודע מה שהוא רוצה, זה אומר שהוא לא מוכן להסדר? למה שיהיה מוכן לזוז מילימטר אם נתניהו לא מוכן לזוז מילימטר? למה הוא צריך להיות מוכן לקבל שטח מנומר בהתנחלויות, אדמות מופקעות וגדר פולשנית על מנת להוכיח את כוונותיו הטובות? אם אתה מנסה להוכיח כאן משהו אתה מצליח רק בהוכחת הצלחת שטיפת המוח הממשלתית על חלק גדול מאזרחי המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.זאת לא התקדמות זו אותה האשמה בדיוק 2.אני לא בטוח שאתה מבין את הרעיון מאחרי המונחים "מו"מ" ו"הסדר" 3.נשחק משחק אתה תגיד דבר אחד שהפלסטינים התגמשו בו ואני בתמורה יראה לך גם את ההפך וגם 2 מקרים שישראל התגמשה 4.הוא לא חייב לכלום והוא לא צריך להוכיח כלום,הוא יכל לנצל רפיון וטפשות ישראלית ולהקים מדינה בתוך ישראל המערבית,הוא לא עשה את זה ולא יעשה (כי לא מעניינת אותם מדינה) והם יאלצו להוכיח כוונות טובות בישראל המזרחית.ששם מתוך ויתור גדול שלנו תוקם המדינה של הברברים. כבר דיבר על זה הגדול מכולם הצדיק החכם והמהממםםםם הרב כהנא הי"ד איך הממשל שוטף לנו את המח באמת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע כמה נתניהו מוכן לזוז, בעשרים השנים האחרונות, בעוד אבו-מאזן לא זז מילימטר, ישראל זזה עשרות קילומטרים. גם הנייה יודע מה הוא רוצה: מהים לנהר, בלי יהודים. לשיטתך, זה כנראה לא אומר שהוא לא מוכן להסדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומסתבר שהפטנט הזה לפיו כל מי שלא מסכים לדעתך עבר שטיפת מוח הוא ממש חוצה דיסציפלינות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |