בתשובה להפונז, 30/04/14 17:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ופה נקודת המחלוקת שלנו: אני לא חושב ש "כמעט תמיד התוצאה היא תוצאה (3)" אלא שלפחות בענף שאני מכיר התוצאה היא בדרך כלל שהעובדים עבדו פחות שעות ממספר השעות שעבורן שולמה להם משכורת. אני לא רואה איך זה מוכיח את הטיעון שלך, להיפך, לא כמעט תמיד יש תמחור בחסר של שעות העבודה אלא יש במקרים רבים תמחור הוגן שלו (העובדים עובדים פחות שעות ממבספר השעות שמשלמים להם עבורן, אבל בערך כפי שהמעסיק והמועסק ציפו שיעבדו). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת, שזה קשור לזה שבענף שלך, פשוט משלמים הרבה. וההרבה הזה נתפס בעיניך בתור "כולל כבר שעות נוספות". לו היית מסכם עם המעסיק על שכר של 8,000 שקל, ומגלה שבעצם הכוונה ל-6,000 שקל + "שעות נוספות" בסך 2,000 שקל, לא היית רואה בזה "משלמים לי על שעות נוספות שאני בכלל לא עובד אותן", אלא "מפרישים לי לפנסיה רק על 3/4 משכרי" ו"משאירים את האופציה להעביד אותי שעתיים וחצי נוספות, מדי יום, בלי כל תמורה נוספת". _____________ זה היה לפני כמה שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תציץ בתלוש, יש מצב שתראה בו את השכר השעתי שלך. זה השכר שאתה אמור לקבל על שעת עבודה. תכפיל במספר שעות העבודה בפועל, שגם הן אמורות להופיע בתלוש, ותראה אם באמת אתה עובד פחות שעות מהמשכורת ששולמה לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החישוב המדוייק יותר, למעשה, הוא (שכר שעתי * 45 שעות בשבוע)+(125% שכר שעתי * 10 שעות בשבוע1)+ (150% שכר שעתי * 10 שעות בשבוע2). 1 תשלום שעות נוספות מחושב ככה שעל השעה הראשונה והשנייה מקבלים 125% מהשכר. החישוב נעשה פר יום, לא לפי מספר השעות הנוספות בשבוע/חודש, ככה שגם הנוסחא הזו לא לגמרי מדוייקת. 2 על השעות הנוספות השלישית והרביעית מקבלים 150% מהשכר. בהתאם לחוק, אסור להעסיק אדם יותר מ-4 שעות נוספות ביום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שציינתי, גם על החלק של שעות נוספות מפרישים לי לפנסיה, לפיצויים ולקרן השתלמות. אני לא אומר שלא ניתן לקפח עובדים ולנצל אותם בעזרת תשלום שכר גלובלי, אבל זה לא מחוייב המציאות. אפשר גם להעסיק בצורה הוגנת בשכר גלובלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אגב, בהחלט ייתכן שהתפקיד שלך הוא אכן משרת אמון במובנה המקורי או לפחות קרוב לכך - עצמאות שלך, פיקוח מינורי של הממונה עליך, שעות גמישות שאינן ניתנות לפיקוח ואתה מחליט עליהן וכו'. יש משרות שמוצדק והגיוני לשלם עליהם בשכר גלובלי: חוקרים באקדמיה, עיתונאים, מנהלים בכירים - כולם תפקידים שדורשים גמישות רבה ועצמאות רבה. בפועל, מה שקורה בלפחות-עשור האחרון, זה שתחומי עיסוק שלמים עברו לשכר גלובלי בלי שום הצדקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה אם החלק של השעות הנוספות - נוסף על שכרך? כשסיכמתם שכר, דובר על כמה אתה מצפה לקבל בשביל 9-5? בשביל "כמה שידרש"? ______________ כשמשתמשים בשכר הגלובלי בשביל המשרות שבשבילן הוא אמור להיות - אכן אפשר להעסיק בצורה הוגנת לגמרי. הבעיה היא כשהוא מחלחל ליתר המשק, והופך להיות חד-צדדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את השאלה. השכר שלי מורכב משני חלקים: שכר בסיס ותוספת מאמץ גלובלית המכסה תשלום עבור שעות נוספות בהיקף מסויים (החוזה לא נמצא בהישג יד ואני לא זוכר את המספר המדוייק). על שעות מעבר למכסה הגלובלית אני אמור לקבל תשלום נוסף (ידוע לי שאנשים שאכן חרגו מהמכסה קיבלו תשלום נוסף, אבל מדובר באירוע נדיר מאוד וההנחיה היא שבאחריות העובד לידע את הממונים על אפשרות לחריגה כזאת ולקבל אישור לכך). בחוזה שלי כתוב שיום עבודה נמשך 9 שעות וקצת (6 דקות? אני לא בטוח) ושידוע לי כי עשויות להיות תקופות עומס בהן אדרש לעבוד מעבר לשעות העבודה הרגילות. נאמר בעל פה שתקופות עומס אינן דבר נפוץ מאוד (הגיוני כאשר מדובר בפרוייקטים שנפרשים על פני 2-3 שנים). אחת האינדיקציות שלי לאופי העבודה היתה שאחד הראיונות שלי הסתיים סביב 19:00 ובדרך החוצה שמתי לב שהמשרדים כמעט ריקים לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי צריך להסביר פה שוב משהו - אתה כנראה עובד בעבודה מאד רגועה, 90% מהזמן אינך נדרש כלל למשרה מעבר למשרה מלאה, ופעם בשכחתי אתה צריך קצת להתאמץ. הרווחת. יש לא מעט אנשים וחבדות, שעובדים בלחץ גדול, שורפים שעות ארוכות כדי לעמוד ביעדים שלהם, וזה עוד לפני שהלקוח מתקשר זועם מחו"ל ואז באים למשרד כדי לפתור את הבעיות שלו, לא משנה אם זה לילה, שבצ או חג, ובטח לפני שדיברנו על אנשים שנוסעים עשרות ימים בשנה ללקוחות ועובדים שם כמו חמורים 12 שעות ביממה. אז בוא נסכים שעבור צורת העבודה שלך, שכר גלובלי זה נהדר ומופלא, גם אם לא היית מפסיד כמעט כלום אם היית עובד בסידור הישן. הרלבנטיות של כל הדיון הוא במקומות - שלצערי נפוצים יותר מדי - שבהן עובדים מאד אחרת ממך, וענין השעות הנוספות הופך לענין הרבה יותר משמעותי. ונדמה לי שכבר הובא כאן בתגובה מסוימת אוסף מקצועות נרחב שלהם זה כנראה רלבנטי. אז פשוט חבל להמשיך להתווכח על נישה בלתי משמעותית. זה קצת כמו שהיינו מתווכחים על הבעייתיות של אוברדראפט, ואתה היית אומר: "אבל אני לא מבין מה הבעייה, אני אף פעם לא באוברדרפט". זה נראה לך טיעון רלבנטי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז שהתחלתי את הקריירה שלי, עברתי 3 מקומות עבודה, החוג החברתי שלי מורכב בעיקר מאנשי היי-טק (חלקם עוד מהאוניברסיטה) שגם הם עברו כבר כמה מקומות ואני לא מתרשם שבענף הזה אני החריג. חלק ניכר מהעובדים בענף עובדים בחברות בינלאומיות גדולות שמקפידות מאוד על העסקה הוגנת (אינטל, מיקרוסופט, I.B.M וכדומה, גוגל בעייתית מהבחינה הזאת) והעסקה תובענית מהסוג שאתה מתאר נפוצה בעיקר בסטארט-אפים, שמעסיקים אחוז קטן מהעובדים בתחום (ושוב, כמובן שקיימות גם חברות שתובעות מהעובדים לעבוד בפועל את כל השעות הנוספות שהחוזה והחוק מתירים - הן לא הסטנדרט). אני לא חושב שהרעיון של שכר קבוע ושעות משתנות בטווח ידוע מראש היא פסולה מעיקרה. היא פסולה כשהמעסיק מנצל זאת לרעה ומציג לעובד מצג שווא בעת חתימת החוזה, לפיו בממוצע יום עבודה נמשך 9 ורבע שעות ובפועל עובדים בממוצע 11 שעות. אני לא מכיר ענפים אחרים ויתכן שהפרקטיקה הפסולה הזאת נפוצה בהם. יתכן שיש מקום להגביל העסקה בשכר גלובלי מהצורה הזאת למשרות שבהן השכר לשעה במקרה הגרוע ביותר (שעות נוספות עד למלוא המכסה) לא יפחת מפעמיים שכר המינימום (או כל מספר הגיוני אחר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני לא שמעתי האמת אף פעם מספר נקוב בעת חתימת החוזה על השעות הנוספות המצופות (ולא בכדי). ב. איזו סטייה מהממוצע (לרעת העובד) מקובלת עליך? 10 שעות בשנה? 100 שעות בשנה? 400 שעות בשנה? ג. הקישור שלך בין גובה השכר לבין הגלובליות שלו הוא לדעתי אחד הכשלים החמורים בדיון הזה. זה כשל פסיכולוגי די שימושי: כשמישהו שמרוויח 6500 ש"ח בחודש שומע שאתה מרוויח 15000 ש"ח, כל דיון בתנאי ההעסקה שלך מיד ייתקל ב"מה אתה מטריד אותי עם השטויות שלך, אתה ממילא מרוויח מלא כסף!". ובזה נגמר הוויכוח. אין בעניין הזה שום מספר הגיוני - תמיד כשאתה מרוויח כפול ממני, השכר שלך היהי 'לא הגיוני' וכל דרישה לפגוע בתנאי העבודה שלך תעבור לי מעל הראש. זאת בעייה אנושית, אבל היא לא צריכה להפריע לנו. גם למי שמרוויח יפה יש חיים מחות לעבודה, אתה יודע1. 1 וזה עוד לפני החישוב של תוחלת פיטורים גבוהה בכל גיל, תוחלת שנות עיססוק נמוכה - כי בגיל 45 אתה כבר לא שווה כלום, משברים פיננסיים כאלה ואחרים, ושאר תופעות שמגלות שבעצם במצטבר המשכורות האלה לא כל כך גבוהות כמו שזה נשמע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מקפיד לשאול מהן שעות העבודה המקובלות במקום, כמה נפוצות תקופות לחץ, כמה צריך לנסוע לחו"ל ולכמה זמן ועוד שאלות על אופי העבודה והתנאים הנלווים (ביטוח בריאות קיבוצי, הסדרי הסעדה, ליסינג וכד'. משכורת זה לא הפרמטר היחיד). ב. אני חושב שהתשובה היא אישית ותלויה באופי ובציפיות של העובד. באופן אישי, אני מאוד משתדל לא לעבור בהרבה את גבול ה-9 שעות ביום וממוצע השעות שלי לא עובר את ה-9 ורבע. יש אנשים שמן הסתם גם ממוצע של 9.5 שעות ביום נראה להם סביר עבור המשכורת שהם מקבלים ויצא לי גם להכיר כמה וורקוהוליקים אמיתיים שלא מדווחים על שעות העבודה האמיתיות שלהם כדי שלא להנזף על חריגה ללא אישור ומעדיפים להשאר בעבודה ולא לחזור הביתה לרחוץ ולהרדים את הפעוטות שלהם. ג. אני מאמין שאנשים שמרוויחים פי 2 או פי 3 מהשכר הממוצע במשק הם אנשים אינטליגנטים מספיק כדי להפעיל שיקול דעת ומספיק חזקים כדי שלא להכנע ללחץ של המעסיקים ולקבל על עצמם תנאי עבודה פוגעניים (שלא לומר לא חוקיים). אם מישהו מעדיף לעבוד בשכר גבוה הרבה שעות על חשבון זמנו הפנוי ועל חשבון חיי המשפחה שלו, זה מצער, אבל זאת זכותו. אני חושב שאנשים שזאת הבחירה שלהם אינם הרוב (אפילו לא בענף הזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי זה נשמע קצת כמו איזה עשיר מופלג שמתפלא שיש אנשים שנכנסים לאוברדראפט, כי הוא (וכל החוג החברתי שלו) פשוט דואגים שההוצאות שלהם תמיד יהיו נמוכות מההכנסות. יש לי חבר שעובד בהייטק ב״משרת איזי״ שבה הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה כולל (לא) לעבוד מהבית (אני בטוח שהבוס יודע שבימים האלה הוא לא באמת עובד, אבל התפוקה בשאר הזמן לגמרי מכפרת על כך), אבל יש לי גם חבר שעבד במקום שבו המדיניות היא שחייבים לעבוד מאתיים ומשהו שעות בחודש, אחרת מורידים להם ימי חופש, ובסוף החודש הוא נשאר להתבטל במשרד כדי להגיע למכסה. זה ממש לא סטארטאפ, אגב, אלא חברת תוכנה שמעסיקה מאות עובדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לפרט על ההעסקה הלא הוגנת או בעייתית בגוגל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה ששמעתי מאנשים שעובדים שם, החברה מאוד מעודדת את העובדים להשאר במקום העבודה מעבר לשעות העבודה המקובלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הנה עדות ממקור ראשון - ממש ממש לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו בלבלת אותי, זה לא אתה שכתבת "כמעט תמיד ההוצאות עולות על התחזיות"? עיקר ההוצאות של חברות הייטק - וודאי וודאי בתחום התוכנה - זה על שכר העובדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה בלבל אותך. אני לא מסכים עם המשפט "על פי התחזיות, כמעט תמיד התוצאה היא תוצאה (3) - העובדים עבדו יותר ממה שהוסכם איתם בתחילת השנה" כי לפי נסיוני העובדים לא עובדים יותר ממה שהוסכם איתם (בחתימת החוזה ולא בתחילת השנה, אבל הכוונה ברורה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז איזה הוצאות עולות על התחזיות? ההוצאות למכונות קוקה קולה חדשות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לענות לך על זה כי אף פעם לא התעניינתי בפרטים האלה. אני מניח שגם הוצאות שכר הן חלק מהעניין, אם בגלל העלאות שכר כדי לשמר עובדי מפתח, אם בגלל צורך שעלה במהלך השנה לגייס עובדים נוספים, אם בגלל צורך לשלם פיצויי פיטורים ל-20% מהעובדים ואם בגלל נפילת הדולר שמעלה את הוצאות השכר בדולרים (שבהם בדרך כלל מחושב המאזן השנתי). אני בטוח ששעות נוספות לא צפויות הן לא הסיבה, שכן לא משלמים עבורן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זאת בדיוק הנקודה שלי - בדרך כלל (אני יודע, לא בגן העדן הפרטי שלך), הוצאות גדולות יותר אומר יותר עבודה ויותר לחץ מצד הלקוחות. מה שמשליך בתורו על דרישה ליותר שעות. ועכשיו השאלה היא מי משלם על העודף - העבדים שעובדים חינם, או המעסיק שמוציא כסף נוסף יחד עם העובדים ששמחים לתרום יותר כשצריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה קשר ישיר בין הוצאות גדולות מהצפוי ובין כמות השעות הנוספות. כפי שהראיתי במספר דוגמאות, הוצאות לא צפויות יכולות לנבוע מסיבות שונות שאינן מצריכות שימוש נרחב בשעות נוספות. אני לא מקבל את הטענה שלך ל"עודף" שמישהו צריך לשלם עליו. המעסיק והעובד מסכימים ביניהם על משכורת קבועה בתמורה למספר שעות גמיש שנע בין גבולות מוגדרים. אין לי את המספרים מול העיניים, אבל לצורך הדיון בוא נאמר שהטווח המוסכם הוא 200 עד 230 שעות בחודש (22 ימי עבודה של 9-11 שעות) כאשר השעות בפועל נקבעות על פי מצב המשימות. אני טוען שבפועל העובדים מבלים בממוצע בעבודה 205-210 שעות בחודש כאשר חודש בשנה הם מגיעים אפילו ל-240 שעות (ומקבלים תגמול נוסף על 10 השעות החורגות) ובשאר החודשים הם קרוב לממוצע ובדרך כלל מתחתיו. לי זה נראה הוגן. אם אתה טוען שבפועל העובדים מבלים בעבודה בממוצע 225-230 שעות בחודש אני מסכים שזה לא הוגן, אני רק טוען שזה לא המצב שאני מכיר וזה לא המצב ברוב המקרים (אם כי אין לי ספק שיש מקומות שזה כן המצב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטווח הזה מראש הוא גדול מדי, ולדעתי המעסיק לא היה עומד בו לו היה משלם שעות נוספות (כמו שכבר אמרתי, הפיצול הזה הוא פיקטיבי ומלבד במקרי קצה לא מכסה באמת את המרווח ממשרה מלאה על פי החוק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכאן המקום להזכיר שמשרה מלאה מוגדרת בחוק כמשרה של 45 שעות בשבוע (כלומר, 180-186 שעות בחודש מלא), כשתכלית החוק היא לאפשר לאדם להתפרנס בכבוד מבלי להשתעבד לעבודתו. הפרקטיקה של עבודה מעבר לכך אמורה להיות פרקטיקה חריגה, לא המצב בשוטף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
45 שעות בשבוע (נדמה לי שמקובל 45.5) זה כמעט 200 שעות בחודש (בחודש ממוצע יש 4 שבועות ושליש). אם מישהו עובד 10 חודשים 200 שעות בחודש, חודש אחד 220 שעות וחודש אחד 240 שעות הוא מגיע לממוצע של 205 שעות בחודש. זה קרוב למה שאני מכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום לסמוך על הזכרון שלי פתחתי את חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951. סעיף 3 קובע: "שבוע עבודה לא יעלה על ארבעים וחמש שעות עבודה". 45 שעות בשבוע הם 180-186 שעות בחודש לפי חישוב של ארבעה שבועות מלאים שבכל אחד עובדים חמישה ימים. גם אם יש חודשים של ארבעה שבועות ויומיים, הם השבועות הארוכים - לא הממוצעים (בטח אם לוקחים בחשבון ימי שבתון שנוספים על שישישבת). אם 200 שעות עבודה בחודש הם החודש הקצר בחישוב שלך, אין לי אלא להצטער. אני יודעת - הייתי שם וקשה לי לראות איך אפשר לעבוד ככה לאורך זמן ולנהל במקביל חיים פרטיים ובריאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתחתי גם אני את החוק. מסתבר ש-45 שעות עבודה בשבוע לא כוללות הפסקה לארוחה (שהיא חובה ביום עבודה של 6 שעות ומעלה). לפי החוזה שלי יום עבודה של 9 וקצת שעות כולל הפסקת אוכל של חצי שעה, כך שלמעשה, לפי החוק היבש, אני צריך להפחית חצי שעה מכל יום, או 2.5 שעות לשבוע או קרוב ל-11 שעות בחודש. מסתבר שמבחינת פורמלית אני מדבר על חודש ממוצע של 195-200 שעות עבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תנאי ההעסקה שלך סבירים. נראה לי שכבר הגענו למסקנה הזו קודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הסכמנו, אני רק טוען שאני לא מקרה חריג (בענף ההיי-טק, אני באמת לא כל כך יודע מה קורה בעולם המשפטים למשל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוענת שענף ההייטק הוא מקרה חריג לעולם התעסוקה, ושלהערכתי גם בתוך הענף יש לא מעט תרחישים שונים משלך, אבל אין לי מושג באילו פרופורציות. ספיציפית לגבי עולם המשפטים, ימי עבודה (פורמליים) של שמונה וחצי-שבע אינם חריגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי ספק שבענף ההיי-טק יש גם מקרים אחרים. חברה שעבדתי בה ושתנאי העבודה בה היו מאוד לטעמי, נרכשה על ידי חברה אחרת, ידועה לשמצה בלוחות הזמנים הבלתי אפשריים שלה שדורשים מהעובדים לעבוד 10-12 שעות ביום. אני סרבתי לחתום על החוזה שהם הציעו לי ודרשתי מהם או להמשיך לעבוד על פי החוזה הקודם או לפתוח איתי במשא ומתן על תנאים שיהיו מקובלים על שני הצדדים. הם סירבו ואחרי שבועיים פיטרו אותי. זאת כמובן היתה המטרה שלי מלכתחילה (החשש שלי היה שהם יסכימו לדרישה שלי ואני אאלץ להתפטר). הנקודה היא שהחברה הזאת (אחת מהמצליחות בתחום) ידועה בהתנהגות התובענית שלה כלפי העובדים ולמיטב ידיעתי היא המקרה החריג ולא המקומות שבהם בחרתי לעבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק אומר 186, למה אתה מתפתל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרגע ציטטו לך את החוק, הוא אומר 45 שעות בשבוע. בשנה יש 52 שבועות שזה 4 ושליש בחודש. 4 ושליש כפול 45 זה יוצא 195 שעות בחודש. למה אתה מתפתל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היקף השעות החודשי שנקבע בצו הרחבה להיקף השעות שעונה על הגדרת משרה מלאה הוא 186 שעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר? צו ההרחבה לא קובע כמה שעות מותר לעבוד ביום (או בחודש) אלא החל מאיזה היקף משרה נחשבת למשרה מלאה. תקרא את הקישור שהבאת עד הסוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק אומר שאם אתה עובד 190 שעות, מגיעות לך 4 שעות נוספות, וכן הלאה. שיהיה ברור מאיפה מתחילים לספור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הקישור שהבאת "עבודה מעבר ל-8 שעות ביום למי שעובד 6 ימים בשבוע או עבודה מעבר ל-9 שעות למי שעובד 5 ימים בשבוע, תיחשב שעות עבודה נוספות בין אם השכר המוסכם הנו גלובלי ובין אם השכר הנו על פי שעות עבודה בפועל." לא מוזכר שם הגבול של 186 שעות עבודה בחודש וזה גם בלתי אפשרי, שכן יש חודשים עם 16 ימי עבודה וחודשים עם 23 ימי עבודה. למיטב ידיעתי, חישוב השעות הנוספות נעשה לכל יום בנפרד ונסכם על פני החודש כולו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שאני יודע, בחישוב ליום זה יוצא 8.5 שעות נטו, שזה 187/22. לכן בחודשים עם 16 ימים, משרה מלאה תהיה 16*8.5, ומה שמעבר יהיה שעות נוספות. (וכן, חצי מהפסקת צהריים נחשבת על חשבון העובד, ככה שברוטו ביום זה אכן יוצא 9 שעות, כמו שאמרת. אבל החישוב נטו הוא כמו שאמרתי, וכך הוא גם מופיע בגליונות שעות רשמיים שמתקבלים מדי חודש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, למיטב ידיעתי חישוב השעות הנוספות נעשה על בסיס יומי, ובפרט חישוב הפיצוי של 125% על השעה הראשונה ושל 150% על השעתיים הבאות בכל יום כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אני זוכרת שלפני כמה שנים, סביב הצעת החוק של יחימוביץ שאסרה על שכר גלובלי, הייתה הזדעקות של גורמים בענף שאצלם לא עובדים מסודר אלא אפשר לעובד 15 שעות ולמחרת 6 שעות ואוי אוי אוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנט מקדם הצעת חוק לפיה חישוב השעות הנוספות יעשה על בסיס חודשי. ואני יכולה להעיד, שהאחרונים ששילמו לי שעות נוספות היו חברת כוח אדם, בשנת 2000, לערך. מאז, מקום אחר פשוט חישב על בסיס חודשי1, והאחרים - פשוט התקזזנו. אם נשארתי עד מאוחר היום, אני אצא מחר מוקדם. 1 אפילו שזה לא-מאוד-חוקי. ומנגד, זו היתה ההפרה היותר-קלה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל יש מקומות שנותנים לקזז על פי ההצטברות החודשית (ממה שאני זוכר שהיה אצלנו, הכמות מחושבת יומית, אבל אם נניח בסה''כ היו לך עשרים שעות נוספות, ובימים אחרים עשר שעות חוסר, ניתן היה לבחור לקזז אותן, או להוריד אותן מימי החופש ולהשאיר את מלוא התשלום עבור שעות נוספות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הקיזוז הזה, אם הוא של שעה מול שעה, הוא לא חוקי. נניח שעבדת יום אחד 10 שעות, ויום אחר 8 (כל זאת מתוך יום עבודה של 9 שעות), לכאורה מגיע לך השכר הרגיל, עבור 18 ש"ע. אלא שהשעה שמורידים אמורה להיות שעה רגילה (100%), ואילו השעה שמוסיפים היא שעה נוספת (125%). מכאן שהשכר המגיע לך הוא עבור 18.25 שעות עבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליד הסידור הגלובלי הנוכחי, שמבזה את החוק הזה מכל וכל, זאת סטייה זניחה שראוי להתעלם ממנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף על פי כן, לי זה נראה הוגן למדי. גם נראה לי הוגן הפתרון ההולנדי - אם צריך שעות נוספות, לא משלמים עליהן בתלוש המשכורת, אבל כנגדן - מתווספים ימי חופשה (בתשלום. שעה מול שעה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסקת הצהריים כולה היא ע"ח העובד, והיא חצי שעה. היינו 8.5 שעות עבודה ביום. כפול 22 ימים בחודש (בממוצע), זה יוצא 187. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלפי תנאי ההתכנסות של קושי, אנחנו ממש קרובים לגבול שבו כולנו אומרים בדיוק אותו דבר. זמן מצוין להכריז על סיום, לפני שניגרר לאסימפטוטה אינסופית מיותרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שקורה כשמתחילים לחבר תשובה, אח''כ עוזבים, חוזרים, שולחים, ומגלים שאחרים אמרו בינתיים את אותו הדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד. הטווח הזה נראה לי ריאלי וקרוב למה שמופיע לי בחוזה (אם אני אזכור אני אסתכל בערב מה כתוב בו). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |