בתשובה לאנטילופה, 25/05/14 14:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי חיקסוס [ויקיפדיה] פלאביוס עצמו חלק על מנתון שהביא את קורות ההיקסוס. מנתון הוא הסטוריון בן המאה השלישית לפני הספירה ואילו התנ"ך (בשינויי גרסה קלים מאד) קיים לפי הקונסנסוס של החוקרים לפחות שלוש מאות שנה קודם. ובכל אופן בתיאור החלופי הזה המונותאיזם וכל החוקים מאיפה באו? הלא המונותאיזם, השבת, השמיטה, כל אחד מהם לחוד הוא חידוש אדיר ומרעיד ספים בעולם העתיק. לא החיקסוס הפוליתאיסטים ולא הקבוצות הפרוטו-ישראליות מסבירות את המהפך הזה. על ממלכת דוד ושלמה במאה העשירית לפני הספירה הארכיאולוגים עוד לא הגיעו להסכמה אם כי הם מתחילים להתכנס לשם אבל אני חושב שכולם מאשרים את הסיפור התנכי החל מתקופת אחאב. זו המאה התשיעית לפני הספירה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פלאביוס חולק על גישתו האנטישמית המובהקת של מנתון ובעיקר על טענתו שאבות ישראל הם המצורעים והמנודים שברחו עם השליטים, לא על התזה עצמה. המונותואיזם הראשון הוא המצאה מצרית מהמאה הארבע עשרה שלא תפשה במצריים. "אחנתון מלך מן השושלת ה - 18 במצרים הקדומה . ידוע גם בשמו אמנחותפ ה - 4 . סוברים כי הוא שיסד את האמונה באל אחד במצרים . חי בשנים 1375 - 1358 לפני הספירה . אחנתון היה משורר והתענין רק מעט בענינים הגשמיים של ממלכתו . תחת זאת התעמק בשאלות דתיות וראה את שליחותו בהורדת כוהני הדת מגדלתם ובבטול מעמדם הנצלני . הוא רצה להעניק לעם דת פשוטה , שהכל יוכלו להבין אותה ולהאמין בה . אחנתון נטש את האמונה באל אמון וחשב שעל המצרים להתמקד רק בפלחן אל השמש אתון , ולא בשום אל אחר . זה היה , לדעת ההיסטוריונים , הגלוי הראשון של אמונה באל אחד ( מונותאיזם ) . בעוד אחנתון עוסק בעניני דת השתרר בממלכתו תהו ובהו ותקופת מלכותו נקטעה באבה . עם מרתו בגיל 41 ירש אחיו החורג תות אנך'אמון , שעוד היה ילד , את כסאו . בהתבגרו לא קבל אנך'אמון את הרעיונות המהפכניים של קודמו ובטל את מה שהוא כנה " דת הכפירה " של אחנתון . בין קודמיו של אחנתון - אמנחותפ ה - 4 , ידוע במיחד אמנחותפ ה - 3 שתי בממצית המאה ה - 15 לפני הספירה . מלך זה הקים את המקדש הגדול בנוא אמון , שאת שרידיו עוד אפשר לראות בלוקסור בימינו . " אנציקלופדיה אביב בע"מ הבבלים חגגו בכל ירח מלא את הסאבאטו (שבת) השידרוג לשבעה ימים הוא אכן לתפארת התרבות הישראלית. השמיטה היא המצאה גאונית שמסיבות כלכליות מעשיות אני מאוד מסופק אם אכן התקיימה אי פעם בתרבות החקלאית המקומית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" מקור המלה שבת הוא במלה הבבלית Sabbattu. סבאטו הוא אחד המועדים המקודשים שבהם נערכו טקסים שמקורם בצפייה בגרמי השמים. ייתכן שהוא קשור למספר שבע, כפי שהוא מופיע בשפות שמיות. הבבלים שמרו על ימים מסוימים - היום השביעי, ה־14, ה־21 וה־28 בחודש - שבהם נאסר על המלך לבצע פעילויות חשובות. ימים אלה נחשבו למועדים המושפעים מכוכב שבתאי הכבד והאטי, המסמל את המגבלות ואת המבחנים העומדים בפני האדם." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והערה קטנה נוספת לשאלות ה'מנחות' בסגנון 'אז מאיפה באו החוקים וההמצאות האלה לעולם': האנושות היא דבר מופלא. היצירתיות, הדמיון וכושר ההמצאה של מרכיביה לאורך הדורות הם נהדרים ורחבי אופקים. ואותה תרבות, לעיתים בסיוע אנשים בודדים ולעיתים בתהליכים ממושכים יותר, המציאו חוקים מופלאים, פילוסופיות מופלאות, אפילו מיתולוגיות ואמונות מופלאות. וחלקם אפילו הומצא במקביל בחלקים שונים של העולם. וכן, חלקם של הרעיונות המופלאים האלה שייך גם לאותם חכמים ובעלי מעוף מהשבט העברי הקדום, שהוציאו מתחת ידיהם יצירות מפוארות, כשהתנ"ך הוא אחד מהם. בשביל זה לא מריך שום כח עליון ושום מיסטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה קורא בתגובה שלי יותר ממה שהיה בה. אני אמרתי שסיפור יציאת מצרים מסביר טוב יותר את הממלכה היהודית שמוסכם שהתקיימה לפחות החל מהמאה התשיעית לפני הספירה, מאשר סיפור ההיקסוס. התכוונתי שהחידושים העצומים במערכת החוקים שהתקיימו בה - מונותאיזם, שבת, שמיטה ועליה לרגל מוסברים הרבה יותר טוב על ידי הסיפור התנכ''י מאשר ע''י סיפור ההיקסוס החליפי, וכמו בסיפור טרויה, הסיפור עובד גם אם מנפים ממנו את העל טבעי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |