בתשובה לאיציק ש., 09/06/14 19:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ועוד קצת על תרומתו של אובמה לחוב הלאומי האמריקאי - ראו בגרף איך כבר עכשיו הוא מחזיק בשיא הגדלת החוב, ועוד היד נטויה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תרומתו של אובמה להתמשכות המשבר קשורה באי טיפול אגרסיבי מספיק ביצירת משרות ולא באי טיפול בחוב. אם הוא היה מטפל באופן אגרסיבי יותר בהקטנת החוב, מצב כלכלה היה גרוע יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נעים לי לקלקל את החגיגה, אבל בהשוואה לתוצר, או למדינות אחרות, ארה"ב היא לא מקרה כל כך חריג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קצת משעשע שהדוגמה הנגדית שאתה מביא היא גרף (השני) שמראה שהמעצמה היחידה בעולם והמדינה הכי עשירה ומשפיעה בו אכן מפגרת בטבלה אחרי יוון, פורטוגל איטליה ואירלנד - כולן דוגמאות למדינות שפשטו את הרגל או היו על הסף עד לאחרונה. מה להערכתך תהיה ההשפעה על העולם אם גם ארה"ב תלך בעקבותיהן? א. זניחה, זמזום לא נעים באוזן ותו לא. ב. דומה להשפעה של קריסת יוון, לא נעים - לא נורא. ג. גדולה קצת יותר, אבל לא משהו לכתוב עליו הביתה. ד. גדולה. כמו גורילה שפורצת לבנק שלך וגונבת את החסכונות שלך לפנסיה. ה. מה אכפת לי מארה"ב, אני חי פה וטוב לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איטליה לא פשטה את הרגל, יפן (החוב הכי גבוה מכל מדינה מפותחת, נכון זה כבר זמן רב) גם לא. במדינות שכן פשטו את הרגל, החובות שמראים פה הם מ2011, ולא החובות בזמן פשיטת הרגל, שהיו כמובן גבוהים יותר (ובמקרה של יוון, היה בישול רציני של הספרים). ראוי גם להזכיר שלהבדיל מחברות בגוש היורו, ארה"ב לא חייבת לפשוט רגל אם היא לא רוצה. תמיד יש לה את האופציה (שהיא לא פוחדת להשתמש בה) להדפיס עוד דולרים (מה שגם שוחק את הדולר ומשפר את יחסי המסחר שלה). אפילו אם נביט על כלכלות יציבות ומובילות, המרחק בין ארה"ב לקנדה או גרמניה הוא גם לא כל כך גדול, כ20%1. היתה כתבה נחמדה בהארץ היום, על עד כמה העיתונות תמיד פסימית אל מול מציאות שלטווח שהארוך היא מאוד אופטימית. 1 לשם השוואה, החוב הלאומי של ישראל ירד ביותר מ40% מהשיא הלא רחוק שלו, אבל אסור להזכיר את זה כי זה עלול להיות לזכותו של ראש ממשלה מאוד מסויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ואני הייתי בארצות הברית במשבר של 2008 ובשנה שאחריו, אני ראיתי בעין איך נראה משבר, איך הוא משפיע על עשרות חנויות שנסגרות, עסקים שפושטים רגל, דירות שמחיריהן צונחים ב-50% ועוד ועוד תופעות, שלמי שחי בארץ הן נראות כמו סרט ומרגישות כמו טבלאות אקסל באינטרנט. אני מניח שהמצב השתפר מאז, אבל בין זה לבין האשליה הוורדרדה של 'הכל נהדר' יש עוד מרחק רב. וכן, גם אני קראתי את הכתבה בהארץ - התיזה שלה כל כך כללית, שלהביא אותה כנתון בעל ערך בדיון הספציפי כאן זה לא יותר מאנקדוטה משעשעת (או אזוטרית, ענין של טעם). אז כשאומרים לך ששיעור התעסוקה שם הוא הנמוך מזה 36 שנה - זה לא משהו בטבלת אקסל, זה אומר מיליוני אנשים שיושבים בבית, וכמו שאני מקווה שידוע לך - בממוצע יש להם (הרבה) פחות חסכונות מלישראלי הממוצע, והרבה פחות רשתות בטחון סוציאליות מלישראלי הממוצע (בינתיים). ובארצנו - כשמחירי הדירות המופרכים גורמים לכל העלייה במשכורות והירידה במחירי הגאדג'טים להראות כמו לעג לרש, זו בעייה אמיתית ולא איזה טבלת אקסל במדור כלכלי. ואני גם מסכים שמהרבה בחינות המצב הכלכלי בארץ לאורך העשורים האחרונים השתפר והתקדם. זה לא אומר שאסור להעביר ביקורת. 1 או לזכותו של שר אוצר מסוים, שק החבטות החביב על מגזרים מסוימים באוכלוסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם משבר כלכלי היה תור ללחם, רעב אמיתי, חסרי בית, אנשים שהיו מוכנים לעבוד בכל משרה וכמעט בכל שכר. היום משבר כלכלי הוא אנשים שלא מוצאים עבודה במקצוע או בשכר ראוי, אנשים שעוברים מבית גדול "שלהם" (של הבנק) לדירה קטנה בשכירות. אני לא מזלזל, המשבר אכן היה קשה לרבים וטובים, אבל לא צריך לצבוע אותו בצבעים אפוקליפטיים. אנחנו חיים בחברת שפע, וגם המשברים שלנו הם סוג של לוקסוס. שיעור התעסוקה הוא אכן הנמוך מזה 36 שנה, הוא גם גבוה מזה שהיה מאז שהתחילו למדוד ועד לפני 36 שנה. כלומר רוב המאה העשרים, "המאה" של ארה"ב, ארה"ב היתה בשיעור תעסוקה נמוך מהנוכחי. אני כמובן בעד ביקורת, אבל רק להגיד שרע זה סוג חלש מאוד של ביקורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, ואני אתנסח בעדינות ככל יכולתי, שפר עליך מזלך - ולכן (לשמחתך) פשוט אין לך מושג על מה שאתה מדבר. בטח לא בנוגע למשבר בארה"ב. זה עדיין לא אומר שזאת אפוקליפסה, זה משבר כלכלי, לא מלחמת עולם ולא מלחמת אזרחים בסגנון סוריה. ועדיין. אני מסכים שבארץ המשבר, הן ב-2008 והן עד היום כולל, הורגש הרבה פחות, ולגביו הניסוח שלי קצת חמור מדי. אני קיוויתי, כנראה בטעות, שהביקורת שלי היתה יותר ממוקדת מלומר ש'רע'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יכולתי להתאפק כשהוא אמר לוקסוס Luxury |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קליק על ''שתף'' וקליק על הריבוע משמאל ללינק שנפתח, שלידו כתוב ''התחל ב''. זזים למקום בסרטון שממנו אתה רוצה לשתף ואז מעתיקים את הלינק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו,לא הייתי מודע שהאפשרות קיימת בכלל,תודה רבה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשבר ב-2008 -בארה"ב -לא היה בגלל החוב הלאומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע, לא טענתי ולו לרגע שהמשבר ב-2008 היה בגלל החוב הלאומי. בעיית החוב הלאומי היא יותר סימפטום של השנים מ-2007 ועד היום, ויש שיאמרו שהיא חלק מהטיפול ב'יציאה' מהמשבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשיא הגדלת החוב מחזיק דווקא רוזוולט (מעל 60% מהתוצר), הבא אחריו הוא... שלוש אותיות, מתחיל בב', נגמר בש', הגדיל את החוב ביותר מ-20% מהתוצר... נו, נראה מי יצליח לנחש לבד (ולמי שלא1). 1 פר כהונה כאן - http://en.wikipedia.org/wiki/History_of_the_United_S... או פר שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המזל העיקרי של אובמה זה שהוא בא אחרי בוש, אבל זה שהוא בא אחרי נשיא גרוע במיוחד זאת לא סיבה להלבין את חטאיו. אפילו הגרפים שצירפת מראים שאובמה הוא מתמודד ראוי ביותר לשיא (לפי הטבלה האחרונה שלך הוא כבר השיאן, ועוד היד נטויה כאמור, הטבלה היא עד 2012. תודה שאתה מספק לי נתונים שתומכים בגרסתי), ויחד עם נתוני התעסוקה שכבר צורפו כאן רק הולכות ומצטברות כאן ההוכחות שהוא אסון כלכלי מתמשך. וזה שתראה לי שהנשיא שהיה לפניו היה קצת יותר גרוע, זה לא משנה כהוא זה לטיעון המרכזי כאן. אובמה נבחר כי הוא לא בוש, לא שמרן ולא רפובליקאי (ולא לבן, על הדרך). הכשלון שלו להנהיג מדיניות (כלכלית בפתיל הזה) שעוקבת אחרי כל הערכים שבשמם הוא נבחר (ופועלת לטובתם של האנשים שבחרו בו) מהדהד הרבה יותר דוקא בגלל זה. זה שנשיא רפובליקאי מחלק מיליארדים1 לעשירי אמריקה שממילא מרוויחים את כספיהם מניהול פיננסי של כספי הציבור, זאת לא ממש הפתעה, אולי אפילו אמת בפרסום ועקיבה אחר העקרונות שלו. זה שנשיא דמוקרטי מחלק מיליארדים1 נוספים, ועוד בתור בונוס לאותם אנשים שגרמו לפירמידה שקרסה על ראשיהם של הציבור והשאירה אותם בלי עבודה, בלי פנסיה, ובלי דירה2, זה ביזיון ואכזבה גדולים הרבה יותר. 1 בלשון המעטה, של איזה סדר גודל או שניים 2 ובתור בונוס ממשכן את עשרים השנה הבאות שלהם בגלל הגדלת החוב ושאר ירקות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזל זה? מזל זה לבוא אחרי נשיא שהכשיר את הקרקע וכל מה שאתה צריך זה לקטוף את פירות ההצלחה, לבוא אחרי נשיא שהמליח את הקרקע ושפך את המים זה חוסר מזל. כלכלה של מדינה, אי אפשר לנהל כמו ריצה של מאה מטר, אתה תלוי באופן מוחלט בהחלטות ובהתחיבויות של הקודמים לך. אם הקודמים לך התחייבו להוצאות אז אתה צריך לשלם ותם. אני הייתי קורא לזה חוסר מזל. אי אפשר לבדוק את ההצלחה או הכשלון של נשיאים במנותק מהמציאות בה הם התקיימו. רוזוולט, למשל, העלה את החוב ביותר מ-60% מהתוצר הלאומי, אבל צריך להיות בעל זיכרון מאד סלקטיבי על מנת להתעלם מהעובדה שבזמן הקדנציה הזאת התרחשו עוד כמה דברים בעולם, חלקם השפיעו על ארה"ב ובחלקם ארה"ב היתה מעורבת... יש בעיה בגישה המרדוקית הזאת של להציג את חלקי העובדות שנוחות לך ולהתעלם מההקשר המלא שלהם או מעובדות שלא מתאימות לנארטיב אותו הם מנסים למכור. אני לא רואה איפה בטבלה אתה רואה שהוא השיאן, נראה לי שאתה מסתכל על העמודה הלא נכונה. גם אם מסתכלים על מספר העבודות שנוצרו פר נשיא, מגלים שבמקום הראשון (מהסוף) מופיע הובר, ובמקום השני מופיע שוב נשיא מסויים, שלוש אותיות, מתחיל בב', נגמר בש'... (רמז http://en.wikipedia.org/wiki/Jobs_created_during_U.S...). היו הרבה נשיאים רפובליקאים, אני לא זוכר שהיה אחד כושל כמו בוש במהלך חיי, בטח לא כשלון כזה מהדהד (במובן המהדהד של המילה). ומאד עצוב לי שיש מי שמנסה למנף את הכשלון המובהק הזה על מנת להאשים אחרים, ועוד יותר עצוב בעיני, זה ההצלחה של המרדוקיזציה הזאת במקומות מסויימים (ומעניין לציין שזה באמת רק במקומות מסויימים). אובאמה הוא בוודאי לא הנשיא הטוב בהיסטוריה האמריקאית, אבל יחסית לאדמה החרוכה שהוא קיבל, לתרבות הפוליטית שקיימת בארצות-הברית אני לא חושב שהוא הכשלון המהדהד שאתה עושה ממנו. אולי בעוד כמה שנים, כשתהיה לנו פרספקטיבה טובה יותר, תוכל להצביע בברור על ההד מכשלונו של אובאמה, ולהראות לי איך הוא נבדל מההד מכשלונו של בוש, כרגע כל מה שיש לנו זה הד גדול מאד מכשלון של נשיא אחר, וצריך הרבה יצירתיות לייצר כשלון עם הד חזק יותר (והרבה יכולת ניתוח על מנת לבדל ביניהם). אני לא נביא, אין לי כדור בדולח, בהחלט יכול להיות שאני טועה, אבל המסקנה המתבקשת מהעובדות שידועות לי היום, היא, לדעתי, שאתה טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלינק שלך כאן, בשתי הטבלאות, תחת העמודה Avg.Annual, בטבלה הראשונה זאת עמודה שישית משמאל, בשנייה שמינית משמאל. למי שעדיין מתקשה (כי אני רואה שיש פה בעייה), הנה תוצאות המדגם: בטבלה הראשונה אובמה מוביל עם 11.3% העלאת גרעון בממוצע לשנה (מול 8.3% לבוש ג'וניור). בטבלה השנייה אובמה מוביל עם 10.4% העלאת גרעון בממוצע לשנה (מול 7.3% לבוש ג'וניור). אני מתחיל להבין למה המסקנות שלך מהעובדות הידועות לך הן כפי שהן, כדי לדעת עובדות כדאי קודם לדעת לקרוא נתונים וטבלאות ושכאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, אתה מסתכל על הנתון הלא נכון. הנתון המעניין הוא השינוי כאחוז מהתוצר (אחרי הכל, את החוב אתה אמור לשלם בעזרת התוצר, אחרת אפשר היה סתם להדפיס דולרים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעמודה הזאת מצבו של אובמה אפילו גרוע (הרבה) יותר, אבל אני מצטער, שיעורים בקריאת טבלאות זה פופטיץ. וזה כבר נעשה גם מביך וגם משעמם. אני מיציתי. תודה ושלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת טוען ש-20.7 קטן יותר מ-18.5?! אכן, מביך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |