בתשובה לברקת, 10/06/14 10:23
התגובה הכי בורגנית ever 633894
הפונז • בתשובה לברקת יום ג', 10/6/2014, 10:38
אני לגמרי בעד יהושע הפרוע. וגם מקס ומוריץ.
רק שבספרים האלה ברור מראש ש*כל* מה שמתואר בהם הוא הפוך ממה שכדאי לעשות, זה די מקל על להבחין בין מה שמומלץ למה שמושמץ.
התגובה הכי בורגנית ever 633896
ברקת  (אתר) • בתשובה להפונז יום ג', 10/6/2014, 10:56
טוב, כאן תלוי אם אתה מתייחס לספרות ילדים כאל כלי פדגוגי, דרך לאמירה ערכית, בידור טהור או משהו אחר.

בשירים של יהונתן גפן למשל יש המון מסרים של חירות, עצמאות, אינדיווידואליות. למשל "הצריך הזה":
או "מי שמביט בי מאחור":
יהיו כאלה שיטענו שדווקא שיר שמקטר על הדרישות של מבוגרים מילדים יכול לשמש עבור הילד כשסתום להוצאת קיטור (לא סתם יצא לי אותו הפועל פעמיים).

בסופו של דבר אני מסננת שירים לפי תחושתי האישית. דווקא שירים "נכונים" ו"רגישים" כמו אלה של שלומית כהן אסיף, לא מדברים אלי. הכל שם רווי רגשות חיוביים בלבד, למעט עצב זמני שתמיד מוביל להתפייסות עם חבר או משהו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות