בתשובה לצפריר כהן, 29/06/14 3:00
גרמאניה 634408
בהשוואה לדרך בה ביקרת את התגובה שלי, הייתי אומר שזה אותו דבר. סעיף מס' 1 לא ממש מתעסק בפרטים, אלא מציין שהשינוי נכון בתכלית ומונע את אובדנה של מערכת הבריאות הציבורית.

בהתייחס לעניין עצמו, אני חושב שהמאבק נגד רפואה פרטית נידון לכישלון מראש. כמה שלא תשתפר המערכת הציבורית, אנשים ירצו להרגיש שהם מקבלים יחס אישי, שהם בוחרים את הרופאים שלהם בעצמם, שהם שילמו יותר ולכן הם מקבלים יותר (גם אם זה לא נכון בהכרח).

למשל, שורה מסויימת בסעיף 4 צדה את עיני ומפגינה את האבסורד שבניסיון. "ככל שהתורים בציבורי יתקצרו, תוך הבטחה של רופא בכיר בכל ניתוח"...
מה ההגדרה של רופא בכיר?
אם רופא בכיר זה כהגדרתו - משמע מיעוט קטן שברופאים. אם בכל ניתוח צריך להיות רופא בכיר, התורים לא יתקצרו. אם רק רופא בכיר יכול לנתח, מה יעשה רופא לא בכיר? למה צריך אותו?
אם כולם רופאים בכירים, זו אינפלציה ופספסנו את המטרה. החלטנו לקרוא לכולם רופאים בכירים, ואנשים ירצו את הבכירים באמת.

המערכות הציבוריות לא יכולות להתחרות בפרטיות, כי הפרטיות יכולות לשפוך יותר כסף, כסף שהן מקבלות מאנשים שמוכנים לשפוך יותר כסף. המערכת הציבורית היא ממלכתית ומייצגת את רוב הציבור וניזונה מכספי מיסים שהם מוגבלים. כששופכים עוד כסף זה בא על חשבון משהו אחר.

אם המערכת הציבורית תצא למכרז מול המערכת הפרטית, מי יוכל להציע לרופאים את התשלום הגבוה יותר? ברור שהמערכת הפרטית. אז למה להתחיל לייקר את המחירים במערכת הציבורית, רק כדי להבין את זה בסוף ולהכנע למציאות?
גרמאניה 634409
בריאות היא דבר יקר. כמות הכסף של כלל המבוטחים היא כוח קניה לא מבוטל. לכן בתי החולים הציבוריים הם בתי חולים טובים ובהם נמצאאות המחלקות הכי טובות.

המאמר מתייחס לאיום של "אמריקניזציה": בארצות הברית חסרה מערכת בריאות ציבורית חזקה והביטוחים הפרטיים לא יעילים. התוצאה: הוצאה גבוהה יחסית לנפש על בריאות ופחד קיומי של מי שמפוטר מהעבודה שהוא יאבד את ביטוח הבריאות. מסתבר שבקנדה ובבריטניה יש מערכות בריאות מוצלחות יותר.
גרמאניה 634424
אין שם הסבר איך יקרה המהפך הזה של אמריקניזציה. עדיין השר''פ מובנה במערכת הבריאות הציבורית ויש מכלול שלם שמונע את התהליך, כמו סל הבריאות ועוד מאפיינים שהופכים את ביטוחי הבריאות בישראל ליעילים מאוד.
אבל לחשוב שאם יבעטו קצת ברפואה הפרטי, אז הרפואה הציבורית תשתפר, זה מגוחך. במקום אמריקניזציה, יש פה סטאלינזציה.

אי אפשר למנוע מאנשים להרגיש יותר טוב כשהם מקבלים את האפשרויות שיש ברפואה פרטית. אי אפשר לתת לאנשים ברפואה ציבורית את מה שהם מקבלים ברפואה פרטית, גם אם ישלמו עוד קצת מיסים.

''בריאות היא דבר יקר. כמות הכסף של כלל המבוטחים היא כוח קניה לא מבוטל. לכן בתי החולים הציבוריים הם בתי חולים טובים ובהם נמצאאות המחלקות הכי טובות.''
טוב... זה תומך בטענה שטענתי במקום אחר בדיון, כי בית חולים עונה להגדרה של עסק, ברמה מסויימת.
אבל אדרבא. העובדה שהשר''פ עובר דרך בית החולים מסייע לבית החולים יותר מאשר גורע ממנו.
אנשים נמצאים בבית החולים ומשלמים על כלל האישפוז והטיפול. טיפולים ואבחונים מסויימים נעשים דרך השר''פ, כשגם שם בית החולים הציבורי מקבל את העמלה שלו כמארח. בכספים האלה קונים ציוד שמשרת את כוווולם.

בישראל יש בעיה הפוכה מהבעיה שהזכרת לגבי הפחד של אנשים לאבד את ביטוח הבריאות.
בתי החולים בישראל סובלים מחוסר אפשרות של גביה ממטופלים רבים שבאים לבית החולים ולא משלמים על הטיפולים. הם יכולים להיות עובדים זרים, מהגרים, או ערבים. בית החולים מחוייב להגיש להם טיפול ורק לאחר מכן להגיש להם חשבון. לפעמים אין למי להגיש את החשבון. במקרים אחרים, גם כשמגישים את החשבון, אפשר לעשות ממנו טיירה.
לפי דוחות של בתי החולים והממשלה, הסכומים האלה מצטברים לסכומים של מאות מליונים בשנה. בהשוואה, לשר''פ הולכים אלה שלא רק שילמו ביטוח בריאות, הם גם שילמו ביטוחים משלימים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים