בתשובה לאביר הקרנפים, 30/06/14 23:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מקבלת את הרושם שאתה משתמש במונח "מפונקים" בנדיבות רבה. השאלה היא לא "האם אפשר". השאלה היא אם אדם בוגר ובריא וכשיר1, שמפרנס את עצמו בצורה מלאה וממלא את חובותיו למדינה, שלא רוצה להסתמך על הוריו ולא רוצה לקבל החלטות בנוגע למקום מגוריו ועבודתו אך ורק בהתאם לשיקולים כספיים, האם אדם כזה הוא מפונק. שים לב - השאלה היא לא אם אפשר לשרוד ככה, או אם מי ששאיפת חייו היא לקנות דירה יכול לחיות ככה ומוכן להקריב לצורך הזה הרבה - אנשים חיים בתנאים הרבה יותר קשים ומרים ושורדים ורואים טעם בחייהם - אלא האם אנחנו, כחברה, חושבים שבריא וסביר שמצב כזה יהיה תנאי סף. ובכל זאת, לעניין חלק מהטענות שלך: שיפוץ של 80,000 ש"ח הוא לא שיפוץ שמעביר דירה ממצב גרוע למצב ראוי למגורים, זה עלות של שיפוץ (בהנחה שמדובר על דירת 75 מ"ר פלוס מינוס. דיברנו על שלושה חדרים, כן?) חיצוני ברובו, אולי עם החלפה אחת של "קרביים" (כמו חשמל או אינסטלציה). לא שבירת קירות, לא החלפה לריצוף יוקרתי, לא חידוש מטבח מפואר. אין מה לעשות - כשדירה נמכרת במחיר נמוך יחסית ביחס לשוק, המשמעות היא בד"כ ש(א)מדובר באזור בעייתי ו(ב)לא מדובר בדירה חדשה או משופצת, אלא בדירה ישנה, שסובלת מבלאי טבעי ודורשת תיקונים. אגב, אם מי שקנה את הדירה גר אצל הוריו עד לאותה העת, המשמעות היא שצריך לרהט את הדירה מאפס, כן? בהנחה האופטימית מאד שחצי מהרהיטים קוששו מאתרי יד שנייה ומסירה, עדיין צריך לקנות כל מיני חפצים למפונקים כמו מקרר, שולחן אוכל או מיטה. הלאה. משפחה של שלושה ילדים ושני מבוגרים היא לא משפחה של ילד וארבעה מבוגרים. הדרישות שונות, הלחצים שונים, העומס הנפשי שנובע מהצפיפות שונה. כן, בגיל 22 יותר קשה לגור אצל ההורים מאשר בגיל 14, ובגיל 28 יותר קשה לגור אצל ההורים מאשר בגיל 23. גם להורים יותר קשה. גם הם זכאים לשקט ולמרחב משל עצמם. עוד לא אמרתי מלה על בני זוג שמצטרפים בשלב מסוים. אנשים מרוויחים יותר עם השנים (אגב, לא בהכרח, ובטח אם את שנותיך הראשונות בשוק העבודה הקדשת לצבירת כסף בלבד ולא מתוך מחשבה על אפשרות קידום מקצועי ופיתוח קריירה. ניחא), אבל ההוצאות גדלות עם השנים. משכורת שבגיל 25 אמורה להספיק לצרכיך בלבד, בגיל 35 אמורה להספיק לצרכיך ולצרכיהם של שני ילדים (אמרנו שיש זוגיות רצינית בגיל 27 ככה, כן?), ולשיטתך - לצרכיך, לצרכיהם של שני ילדים ושל האשה שמרוויחה פחות. נשים מרוויחות פחות גם באותו היקף שעות. מן הסתם לא משווים חצי משרה למשרה מלאה. יש לי חשד מסוים שהפער הזה נובע בין השאר מגברים שמחזיקים בתפיסות עולם דומות לשלך, אבל זה לא הדיון. רק שגם לשיטתך - אם אשה מרוויחה פחות מגבר, איך בני הזוג אמורים "להביא לשולחן" סכום כסף זהה באותו פרק זמן? לפיסקה האחרונה שלך אני לא מוצאת טעם להגיב. אם שאר ה"נתונים" שלך מבוססים על אותה תפיסת עולם ואותו סוג ניתוח, אני בספק אם יש טעם להמשיך בכלל בדיון הזה. למה אשה "עובדת פחות ועולה יותר" למעסיק? נקל עליך. למה אשה ללא ילדים עובדת פחות ועולה יותר? החסכון המשמעותי שאתה מדבר עליו הרי נוגע לתחילת גיל 20. 1 התגובה שלי זורמת עם תפיסת ה"זוג יהודי צעיר ובריא שנכנס לזוגיות ממוסדת במחצית השנייה שנות העשרים לחייו ולא נתקל בשום אירוע משמעותי וחצי בלתי צפוי בדרך" שלך, אבל מיותר לציין שאתה מתעלם מכל מי שלא חי בתוך המסגרת המאד ספיציפית הזו. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |