בתשובה לדורון הגלילי, 07/07/14 7:57
אין גבול 634736
כן, גם אני בכיתי אז כשגרד מילר עשה את הסיבוב.
אין גבול 634795
מארה על ראשו. ועל קמפס ולוקה גם.
ואני בכלל היכרתי את כולם רק מספר הגביע העולמי ומהסיפורים של דודי, אבל הם היו חיים ממש כאילו ראיתי בעיני.
אין גבול 634814
קמפס, איזה שד!
בניגוד אליך, אני הכרתי את אלה בשידור חי, מהימים הרחוקים (מאד) שבהם היה לי עוד ענין בטורנירי כדורגל למיניהם.
אין גבול 634829
הזכרונות! בשידורים בשחור לבן לפעמים המשימה להבדיל בין שחקני הקבוצות היתה עונש רציני (גרמניה תוקפת מימין לשמאל במכנסיים קצת כהים יותר).
אבל היו שחקנים (כמו קרויף) שאפשר היה לזהות מקילומטר לפי התנועה שלהם. לקרויף היתה מין תנועה חלקה עם שינויי כיוון מהירים כמו צלופח,
בקנבאואר היה מאוד זקוף כמו סוריקטה, ולאיילה היתה הרעמה.

גם הענין שלי בכדורגל דעך מאוד אחרי גיל העשרה, אבל בשנים האחרונות שב והתעורר. אולי זה כשהילדים הגיעו לגיל שאפשר לראות איתם משחקים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים