בתשובה לתשע נשמות, 07/07/14 19:45
וְאִידָךְ - זִיל גְמוֹר 634776
מעניין לדעת. אז כנראה שהטנק כבר לא מהווה חלק משמעותי מהלוחמה (או שהוא מהווה חלק כזה תודות לשריון ולא לתותח, שגם זה מעורר מחשבות על תפקידו בשדה הקרה המודרני, או לפחות בקרבות בהם הוא נוטל חלק בארצנו).
מן הסתם חלק מתפקידו עבר אם כן לחימוש מונחה מדויק על סוגיו.
וְאִידָךְ - זִיל גְמוֹר 634790
אני מסכים, אם כי במגבלות מסוימות; בלחימה נגד החיזבאללה, למשל, אני מאמין שלטנקים היה תפקיד רחב יותר - יש להם יכולת לירות במהירות ובדיוק רב לנקודה בה נצפית חוליה במרחק 4-5 ק"מ, ומבחינת חי"ר שהטנק מלווה אותו אין ליכולת הזו תחליף טוב. בעזה זה הרבה פחות רלבנטי בגלל הצפיפות ובגלל תוואי השטח המישורי.

בסך הכל, לטנקים קרה דבר שקרה למערכות אחרות בשדה הקרב: הם הפכו לאויב העיקרי של עצמם. הנשק הטוב ביותר נגד טנקים הוא (או לפחות היה במשך שנים רבות) טנק אחר. כתוצאה מכך טנקים בנויים כדי להקשות על טנקים אחרים להשמיד אותם. המיגון העיקרי של טנקים - השריון הכבד - יעיל במיוחד נגד פגזים חודרי-שריון, שהגורם היחיד שיורה אותם הוא טנקים. בזירה שבה אין טנקי אויב הסוג הזה של מיגון הוא פחות נחוץ; מערכת קטנה וקלה יותר ומסורבלת פחות היתה עשויה לפעול לא פחות טוב - אבל מה שיש הוא המערכת הכבדה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים