בתשובה להאלמוני המזוהה, 09/07/14 2:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא בטוח שההשגים שנשיג בכניסה קרקעית מסיבית שווים את המחיר. הרי לא נסלק את החמאס (דווקא קיומו והפיצול הפלשתיני משרת אותנו), גם לא נטהר את הרצועה ממחבואי תחמושת. מאידך נשלם מחיר כלכלי, אולי גם קורבנות חיילים רבים, אם יהיו הרוגים פלשתינים רבים נאלץ להפסיק באמצע. השקט היחסי מאז עמוד ענן זה בערך המקסימום שאנו יכולים להשיג. מה כן אפשר ? לתת מכה כואבת לחמאס כדי שאולי ירגע. בשביל זה צריך כניסה קרקעית מסיבית ? כניסה קרקעית מוגבלת תספיק אולי למטרות נקודתיות שאינן ניתנות להשגה על ידי הפצצות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהמחיר הכלכלי של כניסה קרקעית הוא נמוך, כמו גם מספר האבדות. מצד שני, תמרון קרקעי גורם הרבה יותר נזק לצד השני מהמערכה האווירית הזהירה מדי שאנחנו מנהלים. מהלך קרקעי גם מספק מודיעין ומזין את עצמו במטרות. כרגע קצב התקיפה הוא איטי, כנראה כדי לא למצות מהר מדי את בנק המטרות. במהלך קרקעי השיקול הזה מתבטל. מה המטרה שלנו בסופו של דבר ? למה אנחנו יכולים לשאוף ? באקלים הפוליטי הנוכחי, בארץ ובעולם, המקסים שאנחנו יכולים לשאוף הוא לתת מכה ממש כואבת לאירגוני הטרור (לא רק חמאס). מכה כזו שתגרום לאמהות לחשוב חמש פעמים לפני שהן נותנות לילדים שלהם להצטרף לארגון, ולמנהיגיו לדעת שבעימות הבא, גורלם יהיה כגורל קודמיהם, בקבר. לא מעניין אותי מי שולט שם, רק חשוב לי שיהיה לו ברור שהוא ימות במערכה הבאה. טיפול כפפות המשי לו הם זוכים היום לא מביא לרגיעה ארוכת טווח, אין לחץ מצד האוכלוסיה להפסיק את מעגל האלימות. זה צריך להשתנות, ומהלך קרקעי זו דרך טובה לשנות את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שבמודל הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחשוב שהמציאות מצייתת לחוקים פיזיקליים כמו בסנוקר ושאפשר לצפות מראש בוודאות גדולה מה יהיו התוצאות של מהלך מסוים ושמהלך מסוים אנלוגי לפעולה חד-חד ערכית חדה ופשוטה כמה של מקל בכדור ביליארד. לא רק שזה נאיבי, זה מסוכן ולא עומד בנסיון ההיסטורי המצטבר ולו רק בתחום של תקיפות נגד מחבלים. הרי אצלינו לא מפסיקים לדבר על כושר עמידה, עם ישראל חי, הם לא ישברו אותנו וכו' (ולא מהיום), אז ממה נפשך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני כי מודל שולחן הביליארד מתאר דווקא מערכת חצי כאוטית. המדובר הוא בתנועה בשולחן ביליארד אשר בו כל כדור נע לפי רצון משלו. מפאת הדינמיקה המרובה, אי אפשר לחזות את התוצאות, ואף על פי כן יש גבולות לשולחן, כלומר שזו אינה מערכת לגמרי כאוטית. מערכת כזו יכולה לתאר למשל את התנהגות מזג האוויר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מה זה מהלך קרקעי. כרגע המשחק היחיד בעיר של ישראל זה כרסום המערך הרקטי של חמאס מן האויר. הניחוש שלי הוא שחלק גדול מן המטרות שעליהם מדבררים דוברי צה''ל וחה''א כלל אינן מטרות וחלק גדול מן הפגיעות אינן הרסניות. לכן יאה הביטוי ''כירסום'' המבטא את ההשערה שיקח הרבה זמן עד שהפגיעות במערך השיגור יתחילו להשפיע ולדלל את מטר השיגורים. ועצם ההגעה לנקודה זו כלל אינה ודאית. אם יש מספיק מודיעין, הפעלת כוחות עילית קרקעיים קטנים מאד כנגד מערך השיגור יכולה להאיץ מאד את תהליך הכרסום וככל הנראה חיונית להצלחת הפעולה האוירי. לעומת זאת, מאחר וממשלת ליברמן-בנט-אליצור תמרנה את ישראל לסמטה ללא מוצא מבחינת קיומן של אופציות אסטרטגיות מול הפלשתינאים, אין שום דבר שישראל תוכל לעשות עם מיטוט שלטון חמאס ברצועה מלבד חידוש מפעל ההתיישבות שם מן הנקודה בה נגדע בהתנתקות. כוונתי לכך שהאופציה למסור את השליטה לידי האוטונומיה של אבו-מאזן כמו ב''חומת מגן'', כבר לא קיימת. והרי הפלת שלטון החמאס היא המטרה האפשרית היחידה של פעולה קרקעית מן הסוג שאתה כנראה מדבר עליו. אני מניח שנתניהו מבין זאת היטב, אלא שהוא באורח קבע תחת לחצו של האלקטורט האינפנטילי וצמא הדם שבחר בו. אנו גם לא יודעים מה מסתתר תחת התמהונות החיצונית של בוגי יעלון (בזמן האחרון הוא נראה לי כמישהו שרוצה מאד להתלהם אבל לא יודע איך). אם שני הח'ברה הללו לא יצליחו לחמוק מן הפח יקוש הזה של מהלך קרקעי נוסח חומת מגן ברצועה (שכמו בוש בעירק אמורה לסיים את מה ש''פספסנו'' בעמוד ענן וכו'), אולי יהא זה סוף הקריירה הפוליטית שלהם (ע''ע ה''מנהיג הלא פופולארי'' הקודם שלנו). אני יכול רק לקוות שהם יתגלו כהרבה פחות חלשים ו''חלולים'' ממה שאני חושב עליהם וימנעו מן השגיאה הקרדינלית הזו. ואם לא, אני מקווה לפחות שזה יעלה לנו במספר הקטן ביותר האפשרי של קרבנות לצה''ל(נניה כמו בחומת מגן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, תגובה זו כוונה כמובן לרב''י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר שכחתי. ''מכה ממש כואבת לאירגוני הטרור (לא רק חמאס). מכה כזו שתגרום לאמהות לחשוב חמש פעמים לפני שהן נותנות לילדים שלהם להצטרף לארגון'' - אתה פותח כאן פתיל ממש ישן וממש לא חכם. לחימה של צבא סדיר נגד לוחמי גרילה מצטיינת בקושי האדיר להשיג הקף פגיעות משמעותי (זה מה שהוליד את המונח האמריקאי של ''ספירת גופות'' בוייטנאם-קמבודיה). לוחמי הגרילה תמיד יכולים להעלם ולהופיע במקום אחר ובזמן אחר. מי שתפסה את השור בקרניו היתה דוקא עירית לינור בגל''צ ש''לא רוצה לתת לעזתים מים'' וכן הלאה. פעילות קרקעית נרחבת משמעותה בהכרח פגיעה בהקף רחב בבלתי מזויינים ומכאן שמטרה אפשרית שלה היא להכאיב לאוכלוסיה האזרחית מספיק כדי ליצור ''מוטיבציה'' לייבש את הים בו שוחה הגרילה של החמאס. למי שחושב בכיוון הזה, צריך להשיב שמנהיגות רציונלית ועמידה בלחצים, החושבת בכיוון זה, צריכה להעדיף בכל פעם את האופציה של סגירת החשמל והמים ע''פ הקרבת חיילים שלנו כדי להשיג את אותה מטרה. כאשר ההנהגה שלנו ''טובעת'' בזמזומי הליברמן והדנינו שלה, צריכה להיות סיבה טובה מאד לכך שהיא נמנעת מלסגור את השאלטר והברז. אתה צריך לחשוב היטב על כך לפני שאתה ממשיך לטוות חוטי מהלך שנכשל בצורה כל כך ברורה ומלאה בלבנון. (הלחצים והמהלכים הרב-שלביים נוסח אהוד ברק כלפי האוכלוסיה בדר' לבנון רק הביאו להשתלטות החזבאללה על לבנון כולה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה שהטענה הזאת ישנה. משום מה ברוב המקרים התוצאה הייתה הפוכה - חיזוק הגרילה. להכות את האוכלוסייה האזרחית כדי שתלחץ על החמאס לא לירות רקטות? למה הוא יורה רקטות? אולי בגלל הפגיעות מצדנו גם באוכלוסייה האזרחית? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |