בתשובה להיא, 13/07/14 14:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כפי שכתב הפונז, ההתיחסות לא היתה להקבלה (שאכן לא קיימת) בין גרמניה הנאצית לעזה החמאסית אלא להדגמת הסטנדרטים המוסריים של צבא בריטניה בשנות הארבעים. אני כמובן נגד ישום שיטותיו של האריס על כל שטח שהוא - גם על גרמניה של שנות הארבעים. כפי שמראה הציטוט, בריטניה דאז פעלה להרג המוני מכוון של אזרחים, לא כנזק הקפי או תוצאת לוואי של פגיעה ביעד צבאי אלא כמטרה בפני עצמה. לשמחתי, אנחנו לא פועלים כך ואני מקווה שלעולם לא נפעל כך - אבל בכל מקרה, הבריטים הם לא הדוגמה הטובה ביותר לאומה שמנהלת מלחמה באופן מוסרי (אני עדיין מחפש דוגמה טובה כזו). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמצא,כל מדינה שמסכנים את אזרחי באופן מאורגן ורחב מפעילה את הצבא עם מטרה אחת בלבד,נ-צ-ח-ו-ן. ההתנהגות של מדינת ישראל זאת הפרעה נפשית,לא תוכנית מבצע או אידאולוגיה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |