בתשובה להאייל האלמוני, 16/07/14 13:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מי שכותב על פצצות ה-DIME כנשק שאין בלתי מוסרי ממנו, בלי לחפש אפילו בויקיפדיה1 ולמצוא שמטרתן היא בכלל לצמצם את רדיוס ההרג, חשוד עלי בחד צדדיות ובאי-אמינות מכוונת. וזאת מאחר שאני לא חושב שהוא באמת טיפש מספיק כדי לא לקרוא או לא להבין את ויקיפדיה. וסליחה שאני משעמם את הקוראים בחזרה על דברים שכבר נאמרו בפתיל הזה על ידי מספר מגיבים. 1 ואולי עם לחפש אבל להתעלם ממה שמוצאים, וודאי לא להזכיר אותו בין שלל התאורים הנחרצים מסביב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הראשון שלך הוא איש קש. לנדו כותב במפורש שהפיתוח המקורי היה ליצור פצצות שיחוללו מקסימום נזק עם מינימום נפח. "מהלך ערכי מהמעלה הראשונה" מעל לתמונה של הילד על האלונקה. כך שאתה יכול להסיר את חשדותיך בענין החד צדדיות ובאי-אמינות מכוונת. יושרה והצלבת מקורות. אתה מוזמן לקרוא ולנסות להזים את אמינות הדברים שאולי לא נוח להאמין להם כעובדות. " פצצות DIME פותחו על ידי חיל האוויר האמריקני לשימוש באזורים מאוכלסים בצפיפות; הרעיון המקורי היה לחולל מקסימום נזק במינימום נפח, אך מה שהתקבל בפועל הוא נשק שפגיעתו כה ברוטלית עד שמעמדו המשפטי שנוי במחלוקת. הפצצה מתפוצצת בגובה הקרקע ומחוללת נזק עצום ברדיוס קטן של מטרים ספורים. סימני הפגיעה האופיניים: קטיעה תרמית חדה של אברים ללא הימצאות רסיסים כלשהם; ריסוק רקמות וסימני כוויה; העור של הקורבן מנוקב ומתכסה באבקה; והחמור מכל – הפצצה מפזרת טונגסטן, חומר קרצינוגני (מחולל סרטן)." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור: איש הקש הוא דווקא אצלך. המוסריות של ישראל אצלו היא מס שפתיים בלבד. כמוכן המקורות שהוא מביא לא מוצלחים במיוחד. שים לב שאותו מקור חוזר פעמיים כסימוכים לשני המקרים (עופרת יצוקה והמבצע הנוכחי). בשני המקרים הוא מסתמך על דיווחי צד ג'. מזכירים שם חקירה של האו"ם. היו לה תוצאות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבלבלתי, אני התייחסתי לתגובה 635263 שלך שבה כתבת "פצצות שאינן מוסריות בכל קנה מידה", ובטעות זכרוני ייחס את האמירה הזאת ללנדו. אני מתנצל בפניו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צביעות ממדרגה ראשונה לומר "מקסימום נזק במינימום נפח" כאילו זה דבר שלילי, כשבעצם מדובר בנשק שמטרתו להגביל את הנזק המשני לסביבת המטרה ("מינימום נפח") ע"י שימוש בחומרים מתקדמים ש"נעלמים" ברגע הפיצוץ (סיבי פחמן) למעטפת הפצצה, והקטנת גודל הרסיסים כדי למנוע מהם להתפזר מעבר למטרים בודדים. מעבר לכך, הטענה כאילו טונגסטן הוא חומר מסרטן היא שקר מוחלט שמטרתו השמצת צה"ל ותו לא. טונגסטן ידוע כחומר מאושר לשימוש במשתלים ומשמש רבות בתעשייה (למשל באלקטרודות של קוצבי לב). הנה מה שיש לCDC לומר על ה"קרצינוגניות" של טונגסטן: No adequate animal data are available to assess the carcinogenic potential of tungsten or tungsten compounds |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק ולא צודק. טונגסטן לכשעצמו לא התגלה כמסרטן, אבל ספציפית התערובת של טונגסטן ניקל ועוד כמה מתכות כבדות ( שזה מה שהפצצות הללו מכילות) דווקא כן גרם לסרטן(מאותו המאמר) In one recent study, intramuscularly- אין לי מושג אם צהל משתמש בפצצות הללו, אבל יש בסיס מסוים לטענה שהם מכילות חומרים מסרטנים אז זה לא "שקר מוחלט". אגב, גם עופרת זה לא ויטמינים, אבל בכל זאת יורים אותה מרובים.
implanted tungsten alloy (91.1% tungsten, 6.0% ni ckel, and 2.9% cobalt) was shown to rapidly cause aggressive tumors in rats . However, since both nickel and cobalt are known to cause tumors following intramuscular injection in rats , the carcinogenic role of tungsten itself was not determined. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה שטויות. קודם כל לא אתה ולא אני יודעים באיזו סגסוגת של טונגסטן משתמש צה"ל (אם בכלל) בפצצות DIME. גם אם היא מכילה ניקל, זה לא אומר כלום על הקרצינוגניות שלה עד שלא יבדקו את הסגסוגת הספציפית בה משתמשים. ניקל גם הוא משמש בסגסוגות שונות המקובלות בתעשיית האמ"ר (למשל הפלב"מ הנפוצה ביותר למשתלים מכילה ניקל). שנית, מי שנפגע מפצצת DIME, כנראה כבר לא יפתח סרטן. שלישית, מי שהיה באזור אך לא נפגע, גם לא יהיו בגופו רסיסים של החומר (הרי זו המטרה של הפצצה הזו מלכתחילה!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע במה צהל משתמש אבל ויקיפדיה יודעת איזה תערובת יש ב DIME. חבל שלא בדקנו שם. אני מסכים שמי שנהרג מי DIME לא ימות מסרטן, אבל מי שרק נפצע או נשם את זה? אולי יש איזה דוח של ה CDC שיסכם לנו את העובדות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי קשר לדיון הפוליטי, אני מנסה להבין, מתוך מעט הפרטים שבויקיפדיה, למה באמת פצצות DIME קיבלו מעמד שגובל באי-לגיטימיות. נראה שהם עושות נזקים מחרידים, אבל רק לבישי המזל שבאותם מטרים ספורים. וביש המזל שנמצא ברדיוס כזה, גם פצצה רגילה של תחילת המאה העשרים, גם סתם דינמיט, יהרוג אותו. ואפילו המראה של גופתו לא יהיה יפה במיוחד. הייתכן ש-DIME נחשב נורא יותר רק כי מראה הגופה שונה ממה שהתרגלנו (לפחות המעטים מבינינו ש"זכו" לראות גופה מרוטשת מפצצה)? לעניין הסרטן, כמו שכתב אחד מהפריפריה - אם באמת הפצצה כל כך קטלנית בטווח קרוב, סרטן כבר לא מדאיג. אם כבר מישהו כן מצליח לשרוד את נזק ההדף והחום ולסבול "רק" מסרטן, אני חושב שזה צריך להיחשב מוסרית כגורל עדיף על מישהו שנהרג מרסיסים ארוכי-רדיוס של פצצה רגילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ה dime. אופן הפעולה (ריטוש מסיבי) מזכיר ריטוש אברי גוש על ידי כדורי דומדום (קליע חלול) , למעשה dime זה שיכלול של רעיון הריטוש. שימוש בדומדום אינו חוקי בנסיבות מסויימות , אבל לא הבנתי אם האיסור הוא על שימוש למטרות צבאיות או רק אזרחיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומדום הוא קליע של אקדח או רובה, DIME היא פצצה, לא ברור לי איך תכונה (או הגבלה) של אחד רלבנטי לאחר. בניגוד לכדור, אני לא מכיר פצצה שלט מרטשת (טוב, יש כזאת שמאיידת. רדיוס מוגבל זו האחרונה בתכונותיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שדומדום זה כדור ולא פצצה. דיברתי על העיקרון הפיסיקלי של פיזור התנע של הקליע או הרסיס (קליע או רסיס יכולים לרטש פחות או לרטש יותר לפי האופן בו התנע של הקליע/רסיס מועבר לניפגע). בכדור רגיל התנע מועבר לניפגע בעיקר דרך קו ירי צר, בכדור חלול התנע מועבר דרך קוו ירי מעובה מאוד מה שגורם לפגיעה נירחבת באיברים. יתר על כן, בכדור רובה רגיל הקליע יכול לצאת מהצד השני של הגוף בעוד בכדור חלול לרוב אין חור יציאה או שחור היציאה רחב מאוד, זה אומר שכמעט כל התנע של הכדור מנוצל לפגיעה באיברי הגוף, במילים אחרות לקליע חלול ריטוש מוגבר. לא יודע איך בנויה פיצצת dime אבל מקריאה חטופה התרשמתי שרסיסיה מאוד קטנים (אולי אפילו רסיסים בצורת אבקה), הקטנת גודל הרסיסים גורמת לריטוש יותר גדול של האיברים. בנוסף - נאמר שטווח הפעולה של פצצת dime מצומצם, לכן משתמע שרוב התנע שלה ניספג על ידי הניפגעים או על ידי החומרים הסמוכים למקום הפגיעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה נכון כנראה, ולא סותר את תגובתי הקודמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי להבין מדוע רוצים לפסול את השימוש בפצצת dime. חשבתי שהפסילה אולי בגלל כושר הריטוש המוגבר שכן זו הסיבה לפסילת כדורי דומדום (לפחות בשימוש למטרות אזרחיות). לא יודע אם זו הביקורת נגד dime. בוויקיפדיה אנגלית מדברים בעיקר על התנגדות לשימוש dime בגלל סיכון של גידולים סרטניים למי ששרד פגיעה מיידית. מאחר ואי אפשר לסלק רסיסים זעירים - אם רסיסים אילו מסרטנים (או גורמים נזק עתידי אחר), האופציה שנותרת למניעת נזקים עתידיים היא קטיעת איברים פגועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע הגיוני שזו הסיבה. עכשיו השאלה היא האם זה טיעון נכון. כמו שאמרתי למעלה, אם DIME זה מאוד מבאס למי שנפגע ולא נהרג, אבל בתחליף המסורתי הוא בהסתברות יותר גבוהה היה נהרג - ואם (וזה באמת אם) מי שבפצצה מסורתית היה שורד ובסוף משתקם, ב-DIME לא נפגע בכלל - אז DIME עדיף. ואם לא יודעים עדיין? אם יש חשד ש-DIME מסרטן (דרך נשימה) אנשים שבכלל הגיעו לשם אחר כך, או היו רחוקים מספיק, כך שבפצצה רגילה הם לא היו נפגעים בכלל? אני מניח שזה תלוי בפרמטרים, ולא ברור אם יודעים בכלל מה הפרמטרים. תסריט באמת חמור מוסרית (ופוליטית, לטווח רחוק) הוא שאחרי X סבבי מלחמה כבר יהיה רצון בשלום, אבל אנשים ימשיכו למות שם מסרטן בגלל המלחמות של העבר. צריך לשקול את זה מול התועלת המוסרית (והפוליטית), שהיא חשובה, של מיעוט נפגעים ודאי (לפי ההנחה) בטווח הקצר. עם דום דום השיקול אחר. הוא מרטש איברים, אבל זו כשלעצמה לא בעיה: גם פצצה ורימון מרטשים, והם לגיטימיים. דום דום אסור, לפי הבנתי, בגלל שיש לו תחליף - כדור רגיל - שקול אחד לאחד מבחינת שימוש ותועלת קרבית (ניטרול חייל אויב אחד) שמתחשב קצת יותר בנפגע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |