בתשובה לאביר הקרנפים, 21/07/14 14:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. שורש הבעייה נעוץ בכך שהלקוחות - לא בעלי העסקים - רוצים אפשרות לקנות מצרכים בסיסיים גם בשישי בערב ובסוף השבוע, ולא לדחוק תמיד לארבע השעות שיש לך ביום שישי כדי להשלים את כל הקניות לשבוע, שקשה להם לקנות בימים אחרים בהם הם עובדים קשה שעות ארוכות. ועד כה הלקוחות האלה קיבלו מענה סביר באזור המגורים שלהם, בלי להפריע ללקוחות אחרים שלא קונים בספ"ש, ובזה בעצם יוצרים העדפה לחנויות שלא פתוחות בסוף השבוע1. והעובדה היא שבסוף לא רק עסקים גדולים פתוחים בסוף השבוע - בעצם רוב אלה שפתוחים הם עסקים קטנים. 1 בין השאר כי חלק מהלקוחות הדתיים גם מעדיפים במפורש *לא* לקנות בכלל במקומות שפתוחים בשבת, ולכן גם אין להם מן הסתם אישורי רבנות, בד"ץ, או תעודות אחרות שחשובות למגזר הרלבנטי. ואת זה שום חוק לא ישנה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נניח לרגע בצד את העניין הדתי ואת עניין הכשרות. כל הדיון לא היה אם לפתוח או לסגור עסקים בשבת, אלא לבטל את האפליה. אם מותר לפתוח, אז גם לקטנים יהיה מותר לפתוח. אם אסור לפתוח, לא יתכן שהאכיפה תבוצע בצורה כזו שהיא משפיעה על הקטנים והגדולים יכולים להתעלם ממנה. לעניין הדתי. יש לקוחות שרוצים לקנות בסופשבוע. יש לקוחות שלא רוצים לקנות בסופשבוע ורוצים שכונה שובתת. זה ויכוח ציבורי שנציגי הציבור אמורים לטפל בו בחקיקה. נציגי הציבור שרוצה לקנות אמורים לפעול לפתיחת עסקים בשבת. נציגי הציבור שרוצה שבת, פועלים לסגירת עסקים בשבת. אם עדיין לא הצליחו לפעול לפתיחת עסקים בשבת, אולי הציבור שרוצה לפתוח בשבת לא גדול כפי שהוא מציג את עצמו, ולכן הוא לא שולח מספיק נציגים שיהיה להם רוב בהצבעה על פתיחת עסקים בשבת. מה שלא תהיה התוצאה - האכיפה אמורה להשפיע על כולם. לא מדוייק לומר שאף חוק לא ישנה את עניין תעודות הכשרות, כשבימים אלה פועלים במלוא המרץ לחקיקה אבסורדית שבה מנסים אנשים שאינם דתיים לשנות קריטריונים דתיים. אם הרבנות היא רבנות, הרי שהיא גוף דתי והקריטריונים אמורים להיות קריטריונים דתיים שלא תלויים בגחמותיהם של אנשים שהדת לא מעניינת אותם. אם מדובר בגוף שכפוף לגחמותיהם של מחוקקים שונים שהדת לא בהכרח מעניינת אותם, הרי שזו לא רבנות. זה לא גוף דתי. גוף כזה לא יכול להעניק תעודה דתית. לגופו של ויכוח. אי אפשר לשלוח משגיח לעסק שפתוח בשבת, כי המשגיח לא עובד בשבת. אי אפשר לסמוך על מי שלא שומר שבת, שישמור כשרות. מי שלא שומר שבת ולא סומכים עליו שישמור כשרות, יכול בשבת להטריף את כל המסעדה. וזו בעיה אחת מני רבות שעומדת בפני נותני הכשרות, בעניין עסקים הפתוחים בשבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לחצי השני של תגובתך, פספסת את הכיוון שלי. אין לי שום רצון לכופף את החוקים הדתיים, זה בסדר גמור שמי שכשרות חשובה לו לא יאכל או יקנה במקומות שפתוחים בשבת, ושמקומות כאלה לא יקבלו הכשרים שאינם ראויים. הטיעון שלי הוא שהמקומות האלה יפסידו את הקהל הדתי (האדוק), אבל ירוויחו את הקהל שיוצא לקנות בשבת ושישי בערב, ככה שבסה"כ זה די מתקזז, ולא גורם דה פקטו לאפליה משמעותית של אף אחד מהם. ולכן מי שהענין בוער בו 'בשם האפליה'1, יכולה להתקרר קצת דעתו. 1 שזה מיעוט ממי שעוסק בענין לדעתי, זה הכל כדי לעשות שרירים פוליטיים על גבו של הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החצי השני של התגובה שלי התייחס למשפט שכתבת ש''אף חוק לא ישנה את זה'' שמקום שפתוח בשבת אין לו כשרות. ציינתי שמנסים או שכבר העבירו חוק בעניין. ולטיעון שלך. בעיר כמו תל אביב, הקהל הדתי שאדוק במידה כזו שלא רק שהוא לא קונה בשבת, אלא גם מחרים מקומות שפתוחים בשבת, הוא לא אחוז משמעותי מכוח הקניה. בעלי העסקים פונים אל הקהל הממוצע שחלקו רוצה קניות בשבת וחלקו לא רוצה, אבל אם כבר פתוח אז הולכים. אפשר לקחת בחשבון את האפשרות שיש איזו אישיות פוליטית שמנסה לחמם כדי לגרוף הון פוליטי, אבל בלי להתייחס לקונספירציות ושיקולים רווחיים, עדיין זה לא נכון שאכיפה תהיה יעילה כלפי חלק מסויים של עסקים, ותהיה חסרת משמעות לגבי חלק אחר של עסקים. אכיפה צריכה להשפיע על כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת נראית לי בעיה שרמה אחרת לגמרי. מהי אכיפה 'זהה'? כרגע אני מבין שהקנס הוא זהה לכולם - אבל הטיעון שלך הוא שזה מקשה על חלשים ופחות מקשה על חזקים. אתה יכול גם לומר את זה על קנסות חנייה - למה בעל סובארו בן עשרים משלם על חנייה באדום לבן כמו בעל ג'יפ מרצדס חדש? לפי אותו טיעון יש כאן אפליה של החלשים. כנ"ל עשרות קנסות אחרים. לא נראה לי שהטיעון הזה מחזיק מים. ואפילו אם כן - מצידי תעשה קנס דיפרנציאלי (20% מהמכירות ביום שבו פתחת את החנות למרות האיסור). פתרון שלמה של 'טוב, במקום לדון בזה בוא נסגור לכולם את החנויות' הוא פתרון מטופש ופופוליסטי שנוגד את האינטרס של הצרכנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באכיפה ''זהה'', התכוונתי אכיפה שמשפיעה על כולם - כפי שנכתב מפורשות בשורה האחרונה. היית צודק בעניין קנסות החניה אילו היית מגלה שישנה תופעה של בעלי מרצדסים שחונים באדום לבן ומרוויחים מזה על חשבונם של בעלי הסובארו, כי הם יכולים לספוג את הקנסות בלי להניד עפעף. אבל במקומות אחרים לא מסתפקים בדו''ח אלא גוררים את הרכב. זה כבר יותר מעניין. למרות שיותר קל לבעל הממון פשוט לתפוס מונית ולהמשיך הלאה ואחר כך לשלוח מישהו לשחרר את הרכב, עדיין הוא נשאר בלי רכב כתוצאה מכך שחנה במקום אסור. אפשר גם להזכיר את האכיפה לגבי בניה לא חוקית (של יהודים בלבד) שבדרך כלל מסתיימת באכיפה ולא רק שוללת מהעבריין את התועלת שנישה להשיג בהפירו את החוק, אלא גם מפסידה לו את ההשקעה שהוציא בעניין. קנס דיפרנציאלי הוא רעיון מצויין. לגמרי לא חשבתי שהפתרון הוא לסגור לכולם את החנויות וגמרנו. אלא שאם החוק קובע כי החנויות צריכות להיות סגורות, אז כולן סגורות. אם חנויות צריכות להיות פתוחות, אז כולן פתוחות. הטיעון שלי לא היה נגד צרכנים או דיון בשאלה מה צרכנים עושים. אני ציטטתי טענה כלפי אכיפה של חוק (שהיה) קיים. אכיפה שהכבידה את עולה על הקטנים ולא השפיעה על הגדולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קמו נציגי ציבור (עיריית תל אביב - יפו) ופעלו לשינוי החוקים. אולי הצד השני אינו כה גדול כפי שהוא מציג את עצמו. לעצם העניין: יש לא מעט "בתי עינוגים" שפתוחים בשבת ומכינים בהם מזונות, ולכן הם דורשים (אולי) השגחת כשרות. חנויות מכולת מוכרות מוצרים באריזות. לכן זו לא הבעיה של חנויות מכולת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שינו את החוק בגלל אפליית האכיפה. כבר שנים שמי שרוצה לקנות בשבת - יכול. חנויות מכולת אמנם לא צריכות תעודת כשרות, אבל הדיון עסק בעסקים קטנים שמתמודדים מול רשתות גדולות. לצורך העניין, יכול להיות שחלק מאותם שהתמרמרו כלפי האכיפה, היו בעלי פיצריות שכונתיות. ולכן אולי זה קשור לטיעון של הפונז שבפיצריה כזו שמפסידה לקוחות בשבת, מרוויחה בימות החול לקוחות דתיים בגלל שיש לה תעודת כשרות ואינה מחללת שבת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |