בתשובה לע', 29/07/14 11:29
מכה קטנה בכנף 637027
ואבהיר: לא, אני לא חושב שיש מחבלים, שעצם נוראיותם לכשעצמה מצדיקה הרג חפים מפשע למען חיסולם. לאף אחד לא מגיע למות "עד כדי כך" שרצח אנשים אחרים הופך פתאום למוצדק. באופן מאד-מאד גס‏1 אומר ש-"פגיעות היקפיות" בנפש יכולות לבוא בחשבון רק אם במאזן הכולל של הדברים ניצלו כתוצאה מהן יותר נפשות. ענישה לבדה לעולם אינה מצדיקה זאת.

1 אין לי עניין לקדם תפיסת מוסר פשטנית, אבל גם אין לי חשק לפתוח כאן בדיון מטא-מוסרי רחב‏2. ראה זאת כהצהרה עקרונית, ולא כדוקטורינה אתית.
2 בכל זאת, ממש קצת: אני לא יודע איך בפועל לעשות חשבון מהסוג הזה, אני לא יודע איך אפשר - במציאות כאוטית ומסובכת - לנבא בהצלחה כמה פגיעות וסבל יביא תרחיש אלטרנטיבי א' לעומת תרחיש אלטרנטיבי ב', ואני לא יודע איך לשקלל את אי-הוודאות הזו. אני לא יודע איך לשקלל סוגים שונים של סבל פגיעה, ואיך לקבוע חלוקה צודקת של אותם פגיעות מהם אי אפשר להמנע. כל אי-הידיעה הזו יוצרת תחום רחב מאד של עמימות מוסרית, ובו משוכנות הרבה מההחלטות שבתחום מדיניות החוץ והביטחון. אבל הדילמות המוסריות שלעיתים צצות, אינן תירוץ לניהליזם מוסרי. ישנם מיקרים עמומים יותר ועמומים פחות, מוסריים יותר ומוסריים פחות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים