 |
מסכים עם כל מילה. הכתובת היתה על הקיר כבר מאז הפלישה העיראקית לכווית, כשהאמריקאים גילו שכדי להשליט סדר במדינות הנפט של המזה"ת עליהם לשלוח חיילים משלהם, במקום שאנו נלחם עבורם. מכאן יכלו להסיק שהעמדה הקדמית בלבנט - ישראל - אינה ממלאת את התפקיד שיועד לה במדיניות הבטחון האמריקאית.
הצורך בברית עם ישראל עבר פיחות נוסף כשהתגלו מרבצי פצלי הנפט הענקיים בארה"ב, אשר מפחיתים מאד את תלותה בנפט מזרח תיכוני, לפחות לעשורים הקרובים, ולכן מקטינים את רמת העניין שלה במתרחש בפינת הגלובוס הרחוקה והנידחת שלנו. בהתאם לכך, הנשיא אובמה החל במדיניות של התכנסות פנימה, שמתבטאת בהחזרת כוחות הצבא מעיראק ואפגניסטן, והתמקדות בליקוק פצעי הכלכלה. אין סיבה להניח שהנשיא הבא יסטה ממדיניות זו.
פרימת הברית בין ארה"ב וישראל היא תהליך איטי, ולכן בשטח קל עדיין למצוא סימנים המעידים, לכאורה, על עומק הקשר. גם השפעת תרבות הצריכה האמריקאית על ישראל נראית חזקה מתמיד. אבל אולי כבר לא רחוק היום שבו יתבטל הסיוע האזרחי לישראל - זה שאינו מוקדש לרכש מחברות אמריקאיות.
הסיכוי היחיד, אולי, להיפוך תהליך זה טמון בהתפתחותה האפשרית בעתיד של מדינה איסלאמית ענקית בעלת צבא חזק ושאיפות התפשטות גלובליות, אשר תסכן את האינטרסים המסחריים של ארה"ב ברחבי המזה"ת ומערב אסיה. ישראל תתפס אז כיתוש היכול להטריד את הפיל האיסלאמי, וערככו של הקשר עמה יעלה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש