בתשובה לתשע נשמות, 30/07/14 23:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(אגב, כל פעם שמשמיעים את "השיר על ארץ סיני", ומשמיעים אותו לא מעט בתוכניות הזמר העברי, אני תוהה מה לעזאזל חשב לעצמו העורך שבחר את זה1. זה היה שיר מאוד יפה לזמנו, 1972, אבל שנה אחר כך... אני מניח ששפירא וארצי רצו ועדיין רוצים לקבור את השיר הזה במעבה האדמה, מתחת ביצורים. הניחו לו.) 1 אלא אם כן זה אקט חתרני של שמאלן מרושע, אבל זה לא מסתדר עם שאר העובדות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הוא עדיין שיר יפה, ומלחמתה עדיין כה ארוכה ועדיין על חרבה תחיה, על חרבה. אתה כמובן יכול גם לומר אותם דברים על "שבחי מעוז", אתו מבצר עיקש וקישח שבקרב אין קץ ינצח. הצפיה בו יכולה להעלות בי דמעות כשאני מתבונן בפרצופים הצעירים והאופטימיים האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארצי רצה לקבור אותו, אם לא ב-73' אז אח"כ. עובדה שהוא לא מזכיר אותו, לא מופיע איתו, אם כי - למעשה הוא קבר את רוב השירים המוקדמים שלו. לדעתי, אגב, שלמה ארצי המוקדם הוא השלמה ארצי המוצלח. למה שהוא לא קבר הוא עושה קאברים, ולטעמי - הורס את השיר (ע"ע נוף ילדות). נוף ילדות, 1971 נוף ילדות, 2000 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, לא ידעתי שזה שיר כה מוקדם. ושומעים בקול שלו כמה שהוא צעיר, מדהים. אחרי שראיתי ושמעתי את שניהם, לדעתי הקליפ בביצוע השני הורס את השיר עוד יותר מהביצוע. הביצוע הוא יותר ביצוע של הופעה חיה/סשן חברים, וככזה מאבד כצפוי את האינטימיות והפשטות של הביצוע המקורי. אוקי. אבל הקליפ פשוט נורא, קופצני, אמנותי כאילו, אורבני ומכוער, ועם דגשים הפוכים לגמרי משל השיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם המילים שונות. והמילים של הישן - יותר מוצלחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שלשלמה ארצי המוקדם היו כל מיני סגנונות שירה, הוא חיפש את דרכו כזמר הרבה שנים. ב''נוף ילדות'' המוקדם הוא שר אחרת לגמרי מב''יותר מזה אנחנו לא צריכים'' המוקדם. את ''נוף ילדות'' המוקדם גם אני אוהב קצת יותר מאת המאוחר. ב''יותר מזה אנחנו לא צריכים'' אני מעדיף בהרבה את המאוחר. ב''אהבתיה'' אני לא אוהב את שניהם באותה מידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שארצי היה רוצה לקבור את השיר. הוא ידוע כתומך שמאל מתון, לא שמאל קיצוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...ולכן הוא כן היה רוצה לקבור את השיר. מה שכתבתי בתגובה למעלה, שהקריאה היחידה היום (או ב-1974) שעושה את השיר לא מביך היא כסאטירה שמאלנית קיצונית. (ו"מביך" היא מילה חלשה מדי. מביך כמו אלפיים חללים וטראומה לאומית.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושבת שהוא מביך. מה - כה אדירים הביצורים, המשכנות החפורים במעבה האדמה וגו'? ראה הסיפא: כי מלחמתה כה ארוכה / ועל חרבה תחייה (ועל חרבה!)/ על כן השיר מהול גם בתוגה. מלחמה ארוכה וחיים על החרב כוללים גם אלפיים חללים וטראומה לאומית. מי שחי על החרב, מת בחרב. אני אוהבת את השיר הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפוץ מאוד בשירים הצבאיים הישראליים שמובע בסוף גם סנטימנט של צער על המלחמה וכמיהה לשלום. זה כמעט סוג של חובה. כל מה שלפני כן משקף בעיניי בצורה המזוקקת ביותר את היהירות והזחיחות המפורסמות של פוסט ששת הימים. רחל שפירא, בהתפעמותה מהביצורים האדירים, אולי רצה שיום אחד הם יכותתו לבתים שלוים, אבל היא בטח לא חשבה שעוד שנה הם יפלו שדודים על יושביהם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |