בתשובה לרון בן-יעקב, 03/08/14 17:30
איפה חפים מפשע? 637720
טוב. אנסה פעם נוספת.
ברור שמדובר כאן בנושא מורכב שאי אפשר להבין אותו במבט אך ורק מנקודת מבט אחת. מיד בתום המלחמה ניסה חה"א האמריקאי להעריך את ההשפעה של הפצצות שטח על הגרמנים באמצעות מחקר סטאטיסטי שהסתמך על מדגם סטאטיסטי גדול מאד כמו גם על תחקור של פקידים רמי דרג (כולל מיניסטר החימוש שפאר). למיטב ידיעתי עד היום התובנות מן המחקר הזה שנויות במחלוקת. נקודה זו באה להדגים עד כמה מורכב הנושא.
כדי לא להסתבך באי הבנות נוספות, לא אתיחס כרגע בדיוק לנקודות שהעלית בשאלתך ואנסה להסביר ולהדגיש נקודה אחת ויחידה. מה שטענתי הוא שמעבר לתאוריות על מיטוט המורל הגרמני מבית מדרשם של האריס וג'וליו דואה, היו סיבות טובות מאד מדוע עברו הבריטים מהפצצות של מטרות צבאיות-תעשייתיות להפצצות שטח/טרור. לסיבות האלו לא היה קשר להתפרצויות הזעם והנקם של צ'רצ'יל שאותן הזכרת. כפי שאמרתי התברר לבריטים שההפצצות שלהם על מתקני תעשייות החימוש והאנרגיה של גרמניה הן גם לא יעילות (הגרמנים תיקנו את הנזקים הלא גדולים במהירות וביעילות) וגם עולות להם ביותר מדי מטוסים וצוותי מפציצים שהופלו. התברר שהאסטרטגיה של מפציצים כבדים המגנים על עצמם שגוייה פעמיים. פעם אחת משום שהם התגלו כחסרי הגנה בפני המיירטים הגרמניים ופעם שנייה מפני שהפגיעות היו עלובות. המשך הטקטיקה הקיימת (שננקטה לאחר הצהרות הזעם והנקם של צ'רצ'יל שעליהן רמזת) משמעותה היתה אובדן כוח המפציצים הכבדים בלא לגרום לגרמנים נזק משמעותי כלשהו. טענתי היא שהבריטים החלו בהפצצות השטח לא בהכרח בגלל הבטחותיו של המרשל האריס למוטט את המורל הגרמני. למעשה היתה זו האופצייה היחידה שהיתה ברשותם לפגוע בגרמנים באופן משמעותי (בין אם האמינו שהיא יכולה להכריע אותם ובין אם לא). המשך ההפצצות במתכונת הקודמת היה בבחינת התאבדות והעליונות הצבאית הגרמנית הבטיחה שכל ניסיון להתמודד עמם ביבשה יוביל לתבוסה סופית. הפצצות השטח בוצעו מגובה רב וללא צורך בדיוק ובטיסה בתוך אש הנ"מ הגרמני היעיל. ואכן הבריטים ואח"כ האמריקאים המשיכו בהפצצות השטיח עד אמצע 1944. באמצע שנת 44 הגיעו לבשלות שלושה מהלכים טקטיים-טכנולוגיים (טקטיקות הפצצה חדשות, כניסתם לשימוש של מכשירי הפצצה מדוייקים יותר וכניסתם לשירות של מטוסי קרב עם מיכלי דלק נוספים שכעת יכלו ללוות את המפציצים לתוך ליבה של גרמניה) שאפשרו לבנה"ב לחדש את המערכה האוירית נגד מטרות מוגנות על אדמת גרמניה ומערכה חדשה זו אכן הביאה לצמצום קריטי בייצור החימוש והדלק הגרמני. מה שאני טוען באוזניך הוא שהמערכה האוירית נגד מעמד העובדים הגרמני לא נועדה בהכרח להפוך את גרמניה למדבר או ל"מדינה המתבססת בעיקר על חקלאות ומקנה" (ע"פ הנוסח של מורגנטאו, שר האוצר האמריקאי), היא פשוט היתה הדבר הכמעט יחיד שבריטניה וארה"ב יכלו לעשות עד יוני 44 כדי לעזור לרוסים ולעצמם. צ'רצ'יל כתב ספר שלם על מהלכיו ומחשבותיו בזמן המלחמה. בספר זה הוא מזכיר פעמים רבות מאד את תכניותיו של "האריס המפציץ" להכריע את גרמניה מן האויר. בשום מקום הוא לא מציין אם הוא עצמו האמין באיסטרטגיה הזו או לא. אני יכול לומר לך בודאות שרבים בדרגי הצבא והממשל לא האמינו בכך. צ'רצ'יל עצמו הדגיש את חשיבות המערכה בצפ' אפריקה, חתר לפלישה של בנה"ב בבלקן, באיטליה ובדר' צרפת ולבסוף שוכנע לתמוך בפלישה מעבר לתעלת למאנש. נכון שצ'רצ'יל, בניגוד להיטלר, לא נטה להניח את כל הביצים בסל אחד ותמיכתו בכל מיני יוזמות אחרות אינה אומרת בהכרח שהוא חדל להאמין באיניציאטיבה של האריס, אבל לדעתי אין שום הוכחה ודאית להניח שצ'רצ'יל חשב להכריע את גרמניה מן האויר.
הפצצות השטח נמשכו אמנם לתוך 45 (הפצצת דרזדן היתה בפברואר 45), אבל לדעתי בשלב זה המטרה לא היתה כדברך להפוך את גרמניה למדבר (צ'רצ'יל התחיל לחשוב על מה שיקרה אחרי המלחמה כבר בועידת יאלטה). בשלב זה של המלחמה (מאמצע 1944 ועד לסופה), אני לא רואה שום אישוש להנחה כי ההפצצות היו תוצאה של אסטרטגיה צבאית ששאפה להכריע את את גרמניה מן האויר. כאשר בנה"ב נמצאים בארצות השפלה והרוסים בפולין, ההפצצות היו לכל היותר עוד אמצעי במערכה כוללת למיטוט גרמניה.
קרוב לודאי שההפצצות הטרור, לאחר שהמערכה האוירית נגד הייצור הגרמני החלה לשאת פרי, היו קרובות יותר למה שתיארת בחלק אחר של דבריך והן היו בבחינת תגובה על הפצצת ערים בבריטניה מן האויר (קובנטרי) ובאמצעות טילים.
לסיכום, אני עצמי נוטה לחשוב כי הפצצות השטח של ערי גרמניה היו בבחינת פשע מלחמה. נקודת התורפה בהערכתי זו היא שהיא נובעת בעיקרה מן ההערכה פוסט-פאקטום שההפצצות הללו לא הועילו באופן משמעותי למערכה נגד הנאצים ואת זה בנה"ב לא יכלו לדעת בזמן אמת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים