בתשובה לארז לנדוור, 26/08/14 12:45
השאיפה להסדרה (של צ'קים) 639966
בהתחשב באמור בתגובה 635080 ובכך שלאחר מכן שלטה הרש"פ ברצועת עזה באופן מלא (כולל גבולות ונמלים), נדרש תובע חריף ונמרץ כדי להטיל את השתלטות החמאס שנתיים לאחר מכן דווקא לפתחה של ישראל.
השאיפה להסדרה (של צ'קים) 640400
אני מרשה לעצמי לעשות כאן משהו שבד"כ לא חכם לעשותו: להסביר את טענות היריב במקומו. בהאי עידנא הימין הישראלי נסחף בעקבות השמאל הישראלי אל תהומות הפיקציה והאיוולת הפוליטית, קריא הצגת כל המצוקות הנוכחיות כנובעות מאיזושהי נקודת זמן רחוקה, אי שם בסביבות הסכמי אוסלו, כאשר השמאל היה עדיין בשלטון. לכן נדמה לי שנפיק רווח כלשהו מהצגת טענות מסויימות שלו במקומו.
הטענה היא כך: היות ואנשי החמאס וראשיו לא נמנו על השבים מתוניס, אי אפשר ליצור לינק ישיר מאוסלו לחמאס ונדרש קשר עקיף. הסכמי אוסלו יצרו את הרשות והאוטונומיה הפלשתינית שהיא היתה המרחב הפוליטי שבו צמחה והתהוותה הדומיננטיות של הפונדמנטליזם האיסלמי ברחוב הפלשתיני. אילולא רבין ואוסלו לא היה נוצר המרחב הפוליטי שאיפשר את עלייתם של האיסלמיסטים לשלטון. ככל טענה ספקולטיבית אחרת, קשה להתוכח עם הטענה הזו.
הדבר היחיד שאני יכול לומר כנגד טיעון זה, גם הוא ספקולטיבי בהתאמה: מן הסתם הרשות הפלשתינית אוהבת את עליית תנועת האחים המוסלמים על פלגיה ותואמיה עוד פחות מן הרשות הישראלית. מכאן שמה שחסר היה, לא היה בתחום הרצון אלא בתחום היכולת. האם היכולת של הרשות הישראלית בעניין זה עדיפה על היכולת של אש"ף? כנראה לא. ראשית צמיחת התנועה האיסלמית פלשתין היא טרום אוסלו ובכלל נראה שישראל הצליחה להצמיח את החזבאללה הרבה יותר טוב ממה שהצליחו הלבנונים בעצמם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים