 |
האמונה באל או חוסר אמונה באל הן תוצרים של תבונת האדם.
"תכנת התבונה" השפה, מאפשרת לנו לדון באמונה, אך כלל לא ברורים, גבולות ההגדרה והתיחום של מושג זה, ומכאן שקשה למקד את הדיון לפוקוס המזערי (כדי להפיק אנרגיה ולהט מאקסימלים לצורך "היתוך")
האמונה באל קיימת! זאת עובדה (מספיק "לספור" את הנטבחים למענה או בשמה משחר היווצרותה ועד שעותינו אלה!...)
היא קיימת משום שיש בה צורך! לפחות לבני האדם המאמינים.
היא קיימת כי מן הסתם היא פותרת בעיות נפשיות וחברתיות..
באופן הכי אינטואיטיבי אני "קובעת" שהיא סוג של "המשך הילדות" או חוסר רצון/יכולת לעבור ל"בגרות מלאה"...
כפי שהילד נתלה באביו לצרכים נפשיים וחומריים, כך "ארגנה
התבונה" לחלק מנושאיה את המשכה של התלות הזאת בצורה אחרת נאמר בוגרת (להבדיל את השלב בו האדם הופך "עצמאי" כלכלית ומינית).
לכן אגב, הקומוניזם יכול היה להרשות לעצמו להיות אתאיסטי
משום שלפרט בתוכו לא היה צורך בעצמאות כלכלית! היה שמור לו אוטומאטית הבטחון החברתי כלכלי של הכלל...
ובעיני הממסדים הדתיים למיניהם, אכן הקומוניזם היא שיא החוצפה ועזות המצח של "האני האנושי" והנסיון הרציני הראשון שעשה האדם להשתחרר ולוא במעט ממוסרות עברו...
צורת האל היא משנית! ויחסית! והיא חשובה בעיקר לקיומו של אותו ממסד דתי שמתקיים מאותה האמונה!...
והדוגמא הבנאלית וההגיונית: אם היינו מאפשרים לכלב יכולת
בטוי מינימלית, והיינו מתארים לו תכונות האל הבסיסיות ושואלים אותו אם הוא ראה כזה בסביבה? הוא היה לבטח מצביע
על בעליו/אדונו. (היותר "אינטליגנטי" היה מצביע על כלל בני האדם ועל בעליו "כאל שבחר בו מבין כל הכלבים"...)
הבעייה של רובנו אינה כנראה עם האל עצמו, אלא בעיקר עם מה שהוא מסמל ומייצג, כפי שזה בה לבטוי מפי כל אלה שלקחו על עצמם לייצגו לפרשו ולעשות סדר "בבלגן" שהוא "מיצר מסביבו" וגרועים מהם: אלה שקנו עליו חזקה ובלעדיות מבלי לשלם, והפכוהו "לקרדום לחפור בו"...
עד כאן לבינתיים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש